אין גבול עליון, גם לא באטמוספירה, לאירוניה של ההיסטוריה. כשבנימין נתניהו בא לחגיגה של בראשית, הוא לא התכוון לצאת משם כמו בני גנץ בנאומי הכלניות והניצחון בבחירות, מוקדם מדי וקרוב אבל לא ממש.
היפוכו בריצ'רד ניקסון, שהפסיד לג'ון קנדי ב-1960. הוא שמע אותו מתחייב "עד סוף העשור" לשלוח לירח אדם ולהחזירו הביתה בשלום, נכשל שוב בהתמודדות על כהונת מושל קליפורניה, פרש סופית מהפוליטיקה, חזר לאחר רצח קנדי והתערערות מעמדו של לינדון ג'ונסון, זכה במועמדות הרפובליקנית ובנשיאות - וחגג את נחיתת הבכורה של האנושות על הירח.
באותו שיגור של "אפולו 11" היה לישראל חלק. נכון יותר, חלקיק. ישראל כבר הגיעה אז לירח. כמו תמיד, על גבה של אמריקה, יתוש נוהג פיל. בלשון מאוחרת, בקטנה. לא סתם בקטנה - בקטנטנה. זעירה. זערורית. הגודל לא קובע: זלמן היה שם.
לקריאה נוספת:
מסע בין כוכבים: דרכה המרגשת של החללית "בראשית" אל הירח
זלמן שז"ר, נשיא המדינה, קיבל בתחילת יולי 1969 פנייה מהשגרירות הישראלית בוושינגטון, מאת רב-אלוף (כך נהג אז לחתום, לוטננט-ג'נרל) יצחק רבין. השגריר רבין התפנה לרגע מעיסוקיו במלחמת ההתשה, במיקוח עם ניקסון על מימוש מכירת הפאנטומים שג'ונסון אישר בתקופת התפר ביניהם ובארגון ביקורה של גולדה מאיר בבית הלבן.
ללשכת שז"ר הודיע רבין שמנהל סוכנות החלל נאס"א, טום פיין, סיפר לו שמדינות שונות שלחו לנאס"א מסרים של רצון טוב, שאותם "יפקידו על הירח" האסטרונאוטים ניל ארמסטרונג ואדווין ("באז") אולדרין. "אם גם הנשיא שלכם מעוניין שהאסטרונאוטים של אפולו ייקחו לירח מסר ממנו, נשמח לבצע את הסידורים הנחוצים". חלוקת עבודה: אסטרונאוטים מנאס"א, ישרונאוטים מילוליים. גדעון שומרון, איש קשרי-החוץ של בית הנשיא, המליץ לשז"ר - "העניין דחוף ביותר", חללית לירח אינה רכבת לירושלים שזמנה בידה - להיענות להצעה שהופנתה בוודאי ל"כל מדינות העולם".
הטכנולוגיה של 1969, ביקש פיין להשביע את סקרנותו של שז"ר, אם תתעורר, הייתה מתקדמת דיה לחריטת שבבים אלקטרוניים ממוזערים הנמצאים בשימוש במשימות החלל של נאס"א. בעזרתה נחרטו המסרים על דסקית בקוטר שלושה סנטימטרים. אל ידאג שז"ר, "המסר שלך מופיע בדסקית בדיוק כפי ששלחת אותו, אבל ממוזער פי 200 לגודל של ראש סיכה, בערך 0.05 מילימטר בריבוע. מתחת למיקרוסקופ רב עוצמה ניתן לראות ולקרוא בבירור את המסר, כמו גם את המסרים הנלווים".
אמנם לא כל העולם חגג עם האמריקנים: תכנית החלל נגזרה מהמלחמה הקרה ובתוכה מרוץ הטילים והלוויינים. הסובייטים הובילו תחילה, בלוויין הראשון ספוטניק ובקוסמונאוט יורי גגארין. האמריקנים הדביקו אותם, הקיפו את הירח ועמדו להיות הראשונים והיחידים - שש פעמים - לנחות עליו.
"פסוק מהתנ"ך יתאים", הוצע לשז"ר, והוא בחר - "ורב שלום עד בלי ירח", מתהילים ע"ב. חמש המלים הוטסו משז"ר לרבין וממנו לפיין. הנשיא מבקש, הדגיש רבין, שהמסר - במשמעות של "מי ייתן שלום בשפע, כל עוד יתקיים הירח" - יופיע במקור העברי ובתרגום האנגלי גם יחד.
מנהל נאס"א אישר קבלה ושיתף את שז"ר באמצעות רבין בתהליך הפקדת מסר הנשיא בירח. המסר שוכפל מיקרו-צילומית על דסקית קטנה, יחד עם מסרים דומים של רצון טוב ממנהיגי 72 מדינות נוספות; מובאות מדברי הנשיאים אייזנהואר, קנדי, ג'ונסון וניקסון; רשימת מנהיגי הקונגרס והחברים בו, שנאס"א באחריותם כמחוקקים; ומצבת שדרת הניהול של נאס"א. לכולם תהילת עולם, או שני עולמות.
ארמסטרונג ואולדרין היו לפיכך מלאכי שרת ושליחי מצווה של שז"ר אל הלבנה. בהגיעם לשם ובהמריאם ללא פגע לחברם בחללית-האם, מייקל קולינס, הבריק שז"ר לניקסון, "בשם כל עם ישראל ובשמי, יש לי הזכות הגדולה להביא לך ברכת מזל-טוב לבבית לביצוע אחד החזונות הגדולים ביותר של האנושות בכל הדורות על ידי גאוניותו של עם אמריקה. תקוותנו איתנה כי כשם שזכינו לניצחון על המעצורים שבחלל, כן נזכה להתגבר על המכשולים להשכנת השלום והאחווה עלי אדמות".
חלקה הראשון והפשוט של המשימה, הניצחון בחלל, בוצע בהצלחה. השני עדיין בתהליך. "לעונג לי לצרף העתק מדויק של הדסקית שהושארה בירח ב-20 ביולי בידי האסטרונאוטים של אפולו 11", סיכם פיין במכתב לרבין, המופיע כשאר מסמכי הסיפור בתיק שהועלה השבוע לאתר ארכיון המדינה.
"מסרי הרצון הטוב של אומות כה רבות ברחבי תבל ניתנים לקריאה בהגדלה באמצעות מיקום ישיר של הזכוכית המגדלת על התצלום שאליו היא מתלווה. כשאתה שולח פריטים אלה לנשיא שז"ר, בטא נא את הוקרתנו העמוקה על השתתפותו במסע הבכורה ההיסטורי של האדם לעולם אחר".
חמש המלים בעברית תנ"כית ממתינות לישראלי הראשון שיזדמן למאור הקטן, או לחללית שתייצג אותו. בינתיים, בלילות ירח מלא, הן ניתנות לקריאה מכל מקום במדינת ישראל, באמצעות הטלסקופ רב העוצמה של הדמיון המפותח ביותר.