באחד מימי החודש הקרוב צפוי ניצב יגאל בן שלום, מפקד יחידת-העל לחקירות להב 433, להנפיק כתב מינוי לצח"ם, צוות חקירה מיוחד, בפרשת קשריו הכספיים של ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו עם שאר-בשרו שמעבר לים, נתן מיליקובסקי.
אם לשפוט לפי חקירות שחיתות קודמות נגד אישי ציבור, כתב-המינוי יעסוק בחשדות לכאורה לעבירות על חוקים שונים ויתבסס על ממצאים ראשוניים שנאספו במשרד מבקר המדינה ונבחנו בידי היועץ המשפטי לממשלה. בראש רשימת התפוצה של מכותביו, לידיעה, יימצא ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב גדי סיסו. צוות החקירה יפעל באחת משלוש היחידות המקצועיות של להב - יאח"ה, היחידה לחקירת פשיעה כלכלית (יאל"כ) או היאחב"ל, העוסקת בחקירות בינלאומיות ולפיכך אולי הולמת יותר פרשה עם קצה אמריקני.
בעמוד הראשון והשני מתוך שלושה יפורטו הרקע, החשדות וגבולות הגזרה של החוקרים. "הנכם מתמנים בזאת לצוות חקירה מיוחד, שיחקור החשדות לכאורה, כפי שהם עולים מהממצאים", יכתוב בן-שלום, לשעבר ראש היאחב"ל. "במהלך החקירה יש לתפוס מסמכים, לחקור מעורבים (חלקם באזהרה) ולבדוק אם קיימת תשתית ראייתית לגבי עבירות לכאורה אלה, או גם לגבי עבירות אחרות. בצח"ם ישולבו גורמי מודיעין של יחידות להב 433. הוא יפעל בשיתוף פעולה מלא ובתיאום מירבי עם רשויות המסים ואיסור הלבנת הון. תופעל מערכת דיווח ועדכון הדדית ובזמן אמת בין כל הגורמים. יש לנהל יומנים ורישומים אחרים הקשורים לחקירה ולתעד את כל הפעולות בסמוך להתרחשותן, כמותווה בנוהלים ובהנחיות בפקודת הקבע. הצח"מ יפעל ממשרדי להב 433 בלוד וישתמש ברכב ובאמצעים אורגניים של היחידה. קצינת משאבי אנוש ומנהלה תוודא הגדלת כלכלה לארוחות ערב בתיאום עם ראש הצח"ם. דוברות באחריות ראש היחידה בתיאום עם דוברת המטה הארצי. ברורה רגישות החקירה ומכאן הצורך לסיימה בהקדם האפשרי, תוך שמירה מירבית על כללי דוברות וביטחון שדה".
בעמוד השלישי תפורט רשימת חברי הצח"ם, כתריסר קציני חקירות וביניהם יועץ משפטי, קצין איסוף וקצינת הערכה. כך, לפי המתכונת שהתגבשה בחקירות קודמות, נגד נתניהו, אריאל שרון ואהוד אולמרט - ובלבד שהיועץ אביחי מנדלבליט יאשר למשטרה לחקור. עד כה, כשלנגד עיניו הבחירות לכנסת, נמנע מנדלבליט מכך באדיקות. בחינת החומר שנאסף אצל המבקר ובמאגרי מידע נשלטת בידיו הריכוזיות של היועץ והמשטרה, לפחות רשמית, ממודרת ממנה. הכל ממתינים ל-10 באפריל, חג מתן תורה, או הוראה, כי אין ספק שבהיעדר הוראה לחקור ייפול על בג"ץ אשד של עתירות נגד היועץ.
המשטרה, שחתרה למגע בחקירותיו הקודמות של נתניהו, בניצוחו של ראש אח"ם לשעבר מני יצחקי ובגיבוי המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, נעלמה מן האופק. ממלא-המקום, ניצב מוטי כהן, דוגל במשפט שנהג לשנן אחד ממפקדיו השתקנים של חיל-הים: בלהקת דגים, יעלה בחכה מי שיפתח את פיו. כהן נאלם, עד שיגיע שר חדש לביטחון פנים, משקם הריסות גלעד ארדן, ויציע לממשלה ולוועדת השופט אליעזר גולדברג מועמד למפכ"ל. גם על סיסו נפל פחד במה. אגף החקירות, שחקן מרכזי בנבחרת החוק בתקופותיהם של משה מזרחי, יוחנן דנינו ויואב סגלוביץ', נחבא בין קפלי התפאורה, משל היה בלש מהסמויה. במשאל רחוב, אחד מאלף לא יצליח לנקוב בשמו של ראש אח"ם, אפילו יובטחו לפותר נכונה סיגר ושמפניה. אולי זה הלם קרב: נתניהו, בתוקפנותו, השתיק את חוקריו.
מנדלבליט נכשל בטיפולו בתיקי נתניהו. הוא היה היועמ"ש שבקושי מש. לא אצה לו הדרך; לא הייתה לו תחושת חירום; השעון שלו לא היה מסונכרן עם המחוגים הפוליטיים של נתניהו, ששלט ביכולת להקדים את הבחירות לתועלתו כחשוד המתחבל לחמוק מאישום. להגנתו ייאמר בודאי שמנדלבליט שאף להגן על מוסד היועמ"ש, לנוכח ההתקפות האישיות משולחות הרסן על ממלאי תפקידים מרכזיים במערכת החוק. כשהפגינו נגדו, לדרבנו לעשות את מלאכתו, היתמם מנדלבליט והזדעק, בקול אחד עם החשוד, כאילו מנסים להכתיב לו את תוצאת החקירה; והרי איך אפשר להכריח תובע לחתום על כתב אישום בדיוני בעליל, שיתרסק על מדרגות בית המשפט. תמצית דרישתם המוצדקת של המוחים על איטיותו של היועץ הייתה שיזדרז, כי לזמן המתבזבז חשיבות גורלית.
במערכת הבחירות הופרכה טענת נתניהו, שפרסום החשדות נגדו, בשלושה תיקי שוחד, מרמה והפרת אמונים, יקפח אותו, כי יישאר ללא תגובה הולמת - עד לבוא השימוע וההחלטה שבעקבותיו אם להגיש כתב אישום, יחלפו הבחירות, המצביעים יסיקו בטעות שנתניהו קרוב להישפט, וכשחפותו תבהיק כזוהר הרקיע, כבר ייקבעו עובדות מוגמרות. נתניהו יהיה אז מעין עמוס ברנס, ומעריצים מושבעים יאמרו, רומן זדורוב. הצדק יגיע מאוחר מדי. זה לא קרה, כי יריבי נתניהו הירפו מסוגיית השחיתות, למעט פרשת הצוללות, שאינה שייכת לשלושת התיקים שסיאובם זועק מכתב החשדות. מה שעבר את המסננת של המשטרה, הפרקליטות והיועץ ושממתין רק לשימוע הוסט הצידה, באדיבותם של השואפים לרשת את נתניהו, שהניחו לו להכתיב סדר-יום אחר.
ייתכן שהמסקנה היא שיועץ משפטי לממשלה אינו מסוגל לעמוד בפיצול האישיות שגוזר טיפול בתיקי ראש ממשלה ושנכון להחיות, בגרסה מעודכנת וממוקדת, רעיון שהעלה לפני שנים היועץ מני מזוז, כיום שופט בעליון: למנות שופט-חוקר, במעמד בכיר - כגון נשיא או משנה לנשיא בדימוס מבית המשפט העליון, לתקופה קצובה של שלוש שנים - שיהיה מקור הסמכות של עבודת המשטרה והפרקליטות בחקירת ראש ממשלה. כיום פועל לעתים שופט-חוקר מבית משפט השלום בחקירות סיבות מוות, בין השאר כשנחקרה התאבדות איש המוסד בן זיגייר בכלאו. זה אינו פתרון מושלם, כי הוא קולע שופט לתוך מערכת מינהלית, אבל בפועל זהו המצב גם כששופט עומד בראש ועדת הבחירות המרכזית או ועדת חקירה ממלכתית.
במוצאי הבחירות יתברר עד כמה תכפה על העליון מעורבות בהגנה על הדמוקרטיה הישראלית. אם נתניהו יובס, ייחסך מהשופטים מכאוב. הבעיה תתעורר בכל חומרתה לעת תיקו או יתרון לליכוד במפקד הסיעות הממליצות בפני הנשיא על מועמד להרכבת הממשלה. השופטים כבר אמרו את דברם בסוגיית מועמדים שנגדם הוחלט להגיש כתב אישום, כאשר המצביעים לא התרגשו מכך והתעקשו לבחור בהם שוב: ערך טוהר המידות גובר על ערך רצון הציבור. הסיעה שאליה משתייך המועמד - והרי בוחרים ברשימה ולא ביחיד, אפילו נאמר בפתק "הליכוד בראשות נתניהו" - תתבקש להחליפו באחר.
זאת ההלכה, בהסתייגות אחת - היא חלה עד כה על מועמדים שמאחוריהם שימוע שלא שיכנע את התביעה לחזור בה מכוונתה להעמידם לדין. אצל נתניהו חסר רכיב זה, ולא במקרה - לשם כך תוזמנה הקדמת הבחירות, בתקווה שעתירה נגד כשירותו להרכבת הממשלה תידחה בנימוק שעדיין לא התקבלה החלטה סופית על הגשת כתב אישום נגדו.
כידוע, עתידו של נתניהו מוטל בכף יותר מאשר בכל התמודדות קודמת של ראש ממשלה יוצא עם הטוענים לכתרו. יצחק שמיר הפסיד ליצחק רבין? לא נורא, שמיר בן ה-77 פרש לגמלאות. שמעון פרס הפסיד לנתניהו? למה, מה קרה? פרס חזר לממשלת אהוד ברק בתפקיד השר לפיתוח אזורי, שודרג לשר החוץ בממשלת אריאל שרון לאחר שברק הפסיד לשרון (רק כדי לחזור לראשות מפלגתו ולתיק הביטחון) ולבסוף נבחר לנשיאות. היו לו שני עשורים פוריים לאחר אותו הפסד צורב ב-1996. לא כך נתניהו, שאינו אותו נתניהו שהפסיד לברק, התאושש וחזר. הפעם, אם לא יחזור לקרנות המזבח של ראשות הממשלה, הוא בנתיב המהיר למעשיהו. כראש ממשלה הוא רק בנתיב האיטי לשם.
לכן האתגר שיונח לפתח בג"ץ, אם נתניהו ישרוד את הבחירות ויימצא בהישג-יד מזכות הבכורה להרכבת הממשלה (מה שעדיין אינו מבטיח הסכם בין כל הסיעות הממליצות), יהיה פרשני - האם להישאר במתחם המסומן של כתב אישום כפוסל מועמד, ובכך להכשיר את נתניהו, או להרחיב את היריעה לאור הנסיבות, ולקבוע שלמרות שההליך שבעקבות השימוע יסתיים לפי הודעת היועץ בעוד כארבעה חודשים, תכלית החוק היא יציבות הממשלה, להבדיל מזכותו האזרחית של מועמד זה או אחר, מה גם שלא נפגעה זכותו הבסיסית להיבחר לכנסת, ולכן הכף נוטה לפסילה.
הרבה תלוי בהרכב, בראשות הנשיאה אסתר חיות, שהיתה בשעתה מקובעות אותה הלכה הפוסלת מועמדים לראשי עיריות לעת העמדתם לדין. חיות התעמתה עם שרת המשפטים היוצאת איילת שקד. בית המשפט העליון, כמוסד המיוצג בוועדה למינוי שופטים, נמצא תחת מתקפה חזיתית של שקד. אמנם ח"כ מוטי יוגב, נהג הדי-9 שאיים להסתער על העליון, הושאר מאחור כאשר שקד פרשה עם נפתלי בנט מהבית היהודי, אך רוחו שורה על מנהיגיו מאתמול. הימין החדש רק מעודן יותר בניסוחיו: האיום שם על העליון מעדיף קלשונים על דחפורים.
תיק לכל אצבע
להיטותו של בנט להיות שר הביטחון של נתניהו מביכה בנכונותה לשלם כל מחיר ערכי תמורת התיק הנחשק. אחרי שברק ("עצמאות" עם חמישה חברי כנסת) ואביגדור ליברמן עם כוח דומה קיבלו מנתניהו את הביטחון ועוד תיקים, לא אכפת לבנט לעבור בקושי את אחוז החסימה, אם בלעדיו לא תהיה לנתניהו ממשלה. הסוס ההוא, שתמורתו הציע ריצ'רד השלישי את מלכותו, יהיה לעכבר בהשוואה למה שנתניהו יסכים לתת כדי להגיח שוב כראש הממשלה. בנט בביטחון, שקד במשפטים, לא להידחף, יש לכולם, 30, 40, 61 שרים. תיק לכל אצבע. למה לא? כל הגבולות הרי כבר נפרצו, במאבק להימנע מגלישה במדרון מרה"מ לנאשם לאסיר.
והשופטים רואים, ותוהים, וחושבים - לא פה אחד, יש רוב ומיעוט, והרי שקד התגאתה בהשפעתה על המינויים - ואולי אף משקללים. המונח "קדושים וטהורים" התייחס למעלות, לא לעליון. אין לחשוד בכשרים, אלא רק במשגיחי הכשרות, אבל במתחם הסבירות נמצאת האפשרות שבבואם להכריע יהיו בין השופטים מי שהשקפת עולמם על הדמוקרטיה הישראלית ואויביה תבצבץ מבעד להצבעתם. חיות הזדעזעה מהניבזות בקטעים מסוימים בתעמולת הבחירות. המשנה לנשיאה, חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות, נחשף לתופעות מגונות בפרשת "הבוטים אכלו בוסר ושיני בנימין תקהינה". הם וחבריהם להרכבים - כי ברור שהכרעה גורלית תגיע להרכב מורחב - יחליטו למעשה גם על עתיד המוסד שלהם ולא רק על זה של נתניהו.
עד שיוגבלו סמכויותיו, בידי ממשלה שתפעל ברוח שקד ונתניהו, חופשיים השופטים למצוא בחוק ובפסיקה עוגנים לחידושים, לכאן או לכאן. גם אילוץ שרים וסגניהם להתפטר לנוכח כתב אישום, תקדים דרעי-פנחסי של אהרן ברק מלפני רבע מאה, נוצר בנסיבות מסוימות אף שלכאורה לא היה לו מקום עד אז.
מזוז, בהיותו היועמ"ש, נדרש לפירוש גמיש של חוק יסוד הממשלה כאשר שרון פיטר את השר בני אלון. קודמו של מזוז כיועץ ולימים חברו בעליון, אליקים רובינשטיין, אהב להשתעשע בציטוט ההגדרה למונח "דג" בפקודת הדיג מתקופת המנדט הבריטי - דג הוא חיית-מים, בין שהוא דג ובין שאינו דג. תדע כל דייגת, שגם ספוגים וצבים הם דגים, בעיני החוק. מזוז לא נדרש לדגים; הוא נתקל בצורך לומר שלפעמים ידיים אינן בדיוק ידיים.
החוק קובע שכהונת שר נפסקת שתי יממות לאחר שכתב פיטוריו "נמסר לידיו". אלון שמע משרון, טלפונית, שהוא מפוטר. הוא ירד למחתרת ולא אותר בידי השליח, נושא כתב ההעברה מהכהונה. לפי לשון החוק, אם כך, לא התגבש הליך פיטוריו.
היועץ מזוז לא התפעל מההתחכמות. "שר אינו יכול למנוע את העברתו מכהונה, או לעכב את כניסתה לתוקף, על ידי הימנעות מכוונת מלקבל לידיו את כתב ההעברה", קבע. "בניגוד לחקיקה אזרחית רגילה המפרטת את דרכי ההמצאה ותחליפי ההמצאה של כתבי בית-דין, כאן מדובר בטקסט חוקתי, שיש לפרשו לפי תכליתו ולתת לו משמעות שאינה מאפשרת לסכל את כוונת המחוקק או להביא לידי תוצאות אבסורדיות. אין זה משנה אם שליחו של ראש הממשלה מגיע לביתו של השר, והלה ממאן לפתוח בפניו את הדלת, או שהשר נעדר מביתו, מתוך כוונה להקשות על מסירת הכתב. תכלית ההוראה בדבר מסירת הכתב לידי השר אינה יצירת מגע פיזי בין ידיו של השר לבין הנייר עליו מודפסת ההודעה. התכלית היא שהחלטת ראש הממשלה צריכה ללבוש לבוש פורמלי כתוב והוא צריך להישלח אל השר. משנמסר הכתב לידי השר, אין זה משנה אם הוא פותח את המעטפה אם לאו. העיקר הוא שנעשה מאמץ כן להביא את ההחלטה לידיעת השר ולאפשר לו לעיין בכתב".
אחד התקדימים שעליהם הסתמך מזוז בקביעתו שידיים אינן בהכרח ידיים עסק בשיגור מכתב ביטול התפטרות בפקס לבניין הסגור של עירייה. די בכך, קבע השופט מישאל חשין, אף שהחוק דרש שהנייר יגיע "לידי ראש העירייה". מקומות שיש לאדם שליטה עליהם, כגון מקום מגוריו או עבודתו, כמוהם כידיו. כך ראש עירייה וכך - נאמר בהחלטות חשין ומזוז במפורש - ראש ממשלה.
הדילוג מראשי עיריות עם כתבי אישום לראש ממשלה עם כתב חשדות ערב שימוע הוא לפיכך עניין של מידת הגמישות בפרשנותם. ירצו - יחליטו. יירתעו, כדי שלא לקומם עליהם את תומכי נתניהו - יעדיפו להמתין למנדלבליט, כשבין כה וכה עשוי המצב החוקי להשתנות, לפי רצון המחוקק, מה שעלול רק לדחות את העימות בין הרוב החולף בכנסת לבין הרשות השופטת.
אם, בניגוד לרוח הנושבת בציבור ולסחף בתמיכה בו, נתניהו יוכשר להרכיב ממשלה וימצא לו שותפים כלבבו, יכול להיווצר מצב בלתי-נסבל. הוא ינסה לסכל עד אין קץ את ההליכים נגדו, בעוד נאשמים אחרים באותם תיקים עומדים לדין על עבירות-לכאורה שביצעו איתו ומולו.
ובעוד הוא מתמודד בחזית שלושת התיקים, תיפתח חקירת המשטרה בפרשת מיליקובסקי. סביב ענייניו הכספיים של נתניהו ריחפה תמיד עמימות גרעינית. כשנחקרה פרשת המוביל אבנר עמדי, ניסתה המשטרה להתחקות אחר מקור המימון לדירת גג ברחוב עזה 35, בירושלים. הדירה נקנתה בשנת 1994-95 מפרופ' חיים ויעל דסברג, ב-460 אלף דולר. התשלום הראשון והחמישי הועברו למוכרים מחשבון 142220 של שרה ובנימין נתניהו בסניף רחביה 066 של בנק דיסקונט; שרה חתמה על ההמחאה. שלושת התשלומים הנוספים, בסך כ-240 אלף דולר, הגיעו מחשבון מעבר מרכזי של מטבע זר בבנק הפועלים. החוקרים חשדו שהמימון החיצוני קשור ברון לאודר, ידידו של נתניהו, ומי שהעסיק את אשתו השנייה, פלר, עוד בעת נישואיהם. מניותיה של פלר בחברת התקשורת שהקים לאודר חודשים מעטים לפני שנתניהו התעניין בדירת דסברג נמכרו לימים תמורת יותר ממיליון דולר. שמות בעלי המניות האחרים לא נמסרו לבורסה.
המשטרה לא העמיקה חקור. פרקליטו של נתניהו, יעקב וינרוט, השיב לשאלה עיתונאית על קשרי לאודר-נתניהו בצפירת הרגעה: "בדקתי אישית את המימון של דירת בני הזוג נתניהו. למר לאודר לא הייתה השתתפות ישירה או עקיפה ברכישת הדירה של בני הזוג נתניהו, או ברכישת דירה אחרת כלשהי שלהם. בני הזוג נתניהו רכשו את הדירה ממקורותיהם האישיים. הדברים ברורים לי באופן חד משמעי". נאמנה עדותו האישית והחד-משמעית של וינרוט המנוח, אבל איכשהו תמיד צץ ברקע איזה נדיב ידוע, לאודר או מיליקובסקי.
לקראת הבחירות צץ גם ממעמקי הים מיקי גנור, עד המדינה בתיק 3000, שהתחרט וקצת התחרט על החרטה וסופו שיעמוד לדין כי התביעה לא תחזור להתמקח איתו על עסקת הטיעון איתו. גנור, אף שמשפטנים מנוסים הזהירו אותו שהתרגיל יסתיים בהרעת מצבו, ניסה לשפר את תנאיו. התביעה, מחשש לכרסום בכוח ההרתעה שלה כלפי עדי מדינה, הגיבה בחריפות. אם מישהו במחנה נתניהו קיווה שסיפור גנור יערער גם מי מעדי המדינה האחרים בתיקי 1000, 2000 ו-4000, הוא התבדה.
בספיחי אחד מתיקיו הפליליים של עופר נמרודי נדון בתחילת העשור שעבר בבג"ץ מצבם המשופר של עדי מדינה בכלא, לעומת אסירים אחרים וכתוספת לתנאים המקלים בהסדר הטיעון איתם. השופטים, ביניהם הנשיא ברק, כתבו כי "מתן חופשות ביד רחבה לעדי מדינה אינו נחשב לצעד בלתי שיגרתי ברשויות המשטרה ובתי הסוהר". אחד מאותם עדים סיפר ש"כל עד מדינה או סוכן משטרתי או כל מי שעזר למשטרה בבית הכלא, כל אותם 40 אנשים באגף שלי, יוצאים למספר רב של חופשות, שהן הטבות שנקראות 'חופשות אופרטיביות'".
איש משלושת עדי המדינה בתיקי נתניהו לא יזדקק לחופשות אופרטיביות. אחד ירצה עבודות שירות ושניים יצאו פטורים מכל עונש. הרשימה טרם נסגרה. יש עוד מקום לעד מדינה רביעי. עד כזה יגדיל עוד יותר, לבלי נשוא, את סיכוייו של נתניהו לסיים את ענייניו עם החוק בעוגמת נפש. בשיא הקיץ ייראה יום הבחירות רק כציון דרך אחד מרבים במסלול זה, שנתניהו דוהר ומתנגש ודורס בו כבשרשרת תאונות פגע וברח עם הדמוקרטיה הישראלית.
(עדכון ראשון, 4.4, 13:00)