פעילי זכויות אדם מאריתריאה מאשימים את האיחוד האירופי במימון מיזם במדינה שבו נעשה שימוש ב"עובדי כפיה". האיחוד תומך בפרויקט להקמת כביש במדינה שבמזרח אפריקה בסך 20 מיליון אירו כחלק מתכנית לצמצם את זרם ההגירה מהיבשת לאירופה, אולם בבריסל אמרו כי הם יבחנו מקרוב את המיזם כדי לוודא שהעובדים מקבלים יחס הוגן.
קרן זכויות האדם של אריתריאה אמרה כי המגויסים לסלילת הכביש "לכודים לפרק זמן בלתי מוגבל" בצבא. הקרן אף איימה לתבוע את האיחוד בטענה שהוא מפר את אמנת זכויות האדם שלו. מנהל הקרן, מולוברהאן טמלסו, אמר כי אריתריאה היא "כלא פתוח שבו כל אדם שבשירות צבאי לכוד בתנאים קשים באופן קיצוני".
לקריאה נוספת בנושא
בזכות השלום עם אתיופיה, אריתריאה תבטל את שירות החובה הבלתי מוגבל
פה אחד: מועצת הביטחון הסירה את הסנקציות שהוטלו על אריתריאה
"האיחוד אינו תומך בשירות הצבאי הבלתי-מוגבל באריתריאה", אמר דובר מטעם האיחוד בתגובה לרשת BBC. "זכויות אדם נמצאות בלב כל המדיניות שלנו ויהיה זה שגוי לומר כי אנחנו תומכים בעובדי כפיה". גורמים במדינה אמרו לרשת הבריטית כי מאז 2016, החיילים מקבלים 120 דולר בחודש, אבל אחרי קיצוצים, הם זוכים רק ל-17 דולר בחודש ומשפחתם ל-40 דולר.
בשנה שעברה חתמה אריתריאה על הסכם שלום היסטורי עם אתיופיה, אך למרות התקווה שהפיוס יוביל לשינוי בגיוס הבלתי-מוגבל שבמקור היה למשך שנה וחצי. המשטר, שמכחיש את הטענות נגדו, לא הגיב לדברי הקרן. דוח של האו"ם שחובר ב-2016 קבע כי הצבא משתמש בחיילים כ"עובדי כפיה". בשנה שעברה אמר ארגון זכויות האדם אמנסטי כי אריתריאה "שודדת את חלומותיו של הדור הצעיר ויוצרת דור של פליטים".