פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בזכות השלום עם אתיופיה, אריתריאה תבטל את שירות החובה הבלתי מוגבל

      המדינה הנהיגה גיוס ללא הגבלות מאז המלחמה ב-1998, אך הפיוס ההיסטורי עם השכנות סולל את השינוי. לפי קרובי משפחה של מגויסים חדשים, השירות יימשך שנה וחצי בלבד. המדיניות הובילה עשרות אלפי אזרחים להימלט מהמדינה

      בזכות השלום עם אתיופיה, אריתריאה תבטל את שירות החובה הבלתי מוגבל
      צילום: רויטרס, עריכה: תום זואילי

      קרובי משפחה של מגויסים חדשים לצבא אריתריאה דיווחו היום (שני) כי נאמר להם ששירותם יוגבל ל-18 חודשים בלבד, במקום שירות החובה הבלתי מוגבל המונהג כיום. החל משנת 1998 חל באריתריאה גיוס חובה הנמשך מגיל 18 ועד לשנות ה-50 בעקבות המלחמה עם אתיופיה, אך החודש חתמו שתי המדינות על הסכם שלום היסטורי. גיוס החובה באריתריאה גרם לאלפים לברוח מהמדינה מדי חודש, וחלקם נמלטו גם לישראל.

      ב-1995, שנתיים אחרי העצמאות מאתיופיה, קבעה המדינה שבקרן אפריקה שירות חובה לבני 18 עד 50 במטרה לשקם את המדינה אחרי 30 שנות מלחמת שחרור. השירות הורכב מחצי שנה של הכשרה צבאית ועוד שנה של סיוע במיזמי פיתוח. עם זאת, משך השירות התארך ללא הגבלה בעקבות מלחמת הגבול עם אתיופיה והסכסוך נמשך למרות ההסכם שנחתם בין השכנות בשנת 2000.

      אסירי מלחמה מצבא אריתריאה בגבול עם אתיופיה בשנת 2000 (AP)
      שבויי מלחמה מאריתריאה באתיופיה, 2000 (צילום: אי-פי)

      ארגוני זכויות אדם וממשלות במדינות המערב טוענות כי הגיוס הבלתי-מוגבל בזמן מאלץ רבים מאזרחי המדינה להימלט ממנה, לעתים במסעות מסוכנים דרך מדבר סהרה והים התיכון בניסיון להגיע לאירופה. עשרות אלפים מהם הגיעו ליבשת ושיעורם של האריתריאים בקרב הפליטים והמהגרים הוא בין הגבוהים באירופה.

      עם זאת, ההכרזה על השינוי באורך הגיוס בטקס למתגייסים ב-13 ביולי, במהלך הפיוס הדרמטי ביחסים עם השכנה הענקית אתיופיה, העלה תקוות לכך שזרם הנמלטים ייעצר.

      "בשבוע שעבר נאמר להם שהם לא ישרתו מעבר ל-18 חודשים בעקבות השינויים", אמר חבר משפחה של אחד המתגייסים לסוכנות הידיעות רויטרס, כשהוא שומר על עילום שם. אדם נוסף אישר כי אכן הייתה הכרזה כזו בטקס, שבו נכח הנשיא איסאייס אפוורקי.

      שר המידע של אריתריאה, ימין גברמסקל, לא הכחיש את הדיווחים, אך אמר כי לא הייתה הכרזה רשמית. לדבריו, אלו "ימים ראשונים" בפיוס עם אתיופיה. "שינויים במדיניות ברמת חשיבות כזו נעשים דרך כלי התקשורת הרשמיים שלנו וזה עוד טרם קרה", אמר לרויטרס.

      ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד מחבק את נשיא אריתריאה איסאייס אפוורקי בפסגה בבירה אסמרה, יולי 2018 (רויטרס)
      עשו שלום. נשיא אריתריאה מתחבק עם ראש ממשלת אתיופיה באסמרה, בתחילת החודש (צילום: רויטרס)

      ממשלת אריתריאה התעקשתה על כך שהגיוס הוא הכרחי לצורכי הביטחון הלאומי מחשש למתקפה על ידי אתיופיה. בטקס שהתקיים מוקדם יותר החודש בהשתתפות הנשיא הוא אומר כי יש לגיוס "חשיבות מיוחדת" מאחר שהוא התרחש אחרי שהושג השלום בין אריתריאה לאתיופיה.

      במסגרת ההסכם, שנחתם בתחילת החודש בין נשיא אריתריאה לראש ממשלת אתיופיה אבייה אחמד באסמה, השכנות הסכימו לסיים את "מצב המלחמה" ביניהן, שהיה לאחד הסכסוכים הארוכים ביותר ביבשת. בתוך כמה שבועות בלבד, נפתחו מחדש השגרירויות וחודשו הטיסות בין המדינות שביניהן שרר נתק של כ-20 שנה.