יש לא מעט הסברים אפשריים להסלמה המתרחשת ובאה עלינו בדרום, שייתכן מאוד שאף תידרדר לסוג של מלחמה. אולם, השורה התחתונה של הירי האחרון לעבר השרון היא שהתנהלות חמאס בשבועות האחרונים אינה נהירה לנו בשלב זה.
גם לאחר שלוקחים בחשבון שהמצב הכלכלי בעזה מידרדר, הציבור ברצועה אינו מרוצה מהישגי הארגון, והרצון של צמרת התנועה בשינוי המצב שם - כל אלה עדיין לא מצליחים להסביר מה בדיוק רוצה חמאס. הארגון "פולט" מדי פעם בפעם רקטה אחת או יותר לעבר באר שבע, תל אביב או השרון, ממהר להכריז כי מדובר בטעות (ברק, רעם, טכנאי ששגה) ואז מסביר שאינו רוצה במלחמה.
צה"ל נערך לתגובה חריפה בעזה; תנועת הרכבות בדרום הופסקה
במשמרת של נתניהו: הדרך למלחמה בלתי מתוכננת בעזה קצרה מתמיד
נפצע מנפילת הרקטה בשרון ושיחזר: "היה לנו מזל, לא שמענו את האזעקה"
לכאורה, אם חמאס היה רוצה בסחיטה של הצד הישראלי הרי שהיה עושה זאת בהפגנתיות תוך שהוא מצהיר על הדברים. לעומת זאת, יש כאן סוג של הליכה בין הטיפות שלא ברור מה מטרתה: חמאס הולך עם ומרגיש בלי. אם הכוונה היא לקבל מישראל הסכמה לצעדים כלכליים דרמטיים, מדוע חמאס מצהיר שהירי לא בוצע על ידי אנשיו או שנעשה בטעות? ומנגד אם חמאס אכן אחראי לירי הזה, מדוע אינו לוקח אחריות ומוצא איזשהו תירוץ כדי לנמק את הירי? ייתכן שיש כאן חלופת מסרים בעייתית במיוחד מכיוונם של יחיא סינוואר ואיסמעיל הנייה לישראל: אכן, אנחנו דנים בהפסקת אש מול ישראל דרך המצרים, אכן אנו מבינים שעד הבחירות בישראל לא יהיו שינויים דרמטיים במצב, ועדיין, אם מישהו בישראל חושב שאפשר להתעלם מהמצב ברצועה, הרי שבידו טעות.
החישוב של חמאס עשוי להתברר כשגוי
על פי מקורות פלסטינים ואחרים, לראיית חמאס דווקא השבועות הנוכחיים, לקראת הבחירות, הם קריטיים להגעה לוויתורים ישראלים משמעותיים, לאור הערכתם שראש הממשלה בנימין נתניהו לחיץ בתקופה זו. אין זה סוד שראש ממשלת ישראל הוא המועמד המועדף על הארגון בשלב זה, לנוכח היכולת שלהם להגיע עמו להבנות נרחבות כמו בעסקת שליט או בעניין הכנסת הכסף הקטארי. בארגון מעריכים שנתניהו לחיץ ופגיע דווקא כעת ומעוניין בשמירה על שקט בדרום בכל מחיר כמעט, ומכאן אולי החישוב בצמרת חמאס שנועד לשחק בעצבים הרופפים של ראש הממשלה בזמן שהוא בביקור בוושינגטון.
הבעיה היא שייתכן שמדובר כאן בחישוב שגוי. בעבר כבר היינו עדים לכמה מנהיגים ערביים, בהם ראשי ארגוני טרור כמו חסן נסראללה, שהיו בטוחים שהם מכירים את הישראלים יותר טוב מכולם. כך גם התפאר יחיא סינוואר בפני יותר מגורם אחד או שניים המתווכים בין חמאס לבין ישראל. סינוואר דובר העברית שעוקב בקפידה אחר החדשות ואחר הפוליטיקה הישראלית, בטוח שהוא מבין את הזירה הישראלית יותר טוב מכל מתווך או נציג של הרשות הפלסטינית. אלא שספק אם הוא לקח בחשבון את ההשלכות של נחיתת רקטה על בית מאוכלס בשרון על קמפיין הבחירות של פוליטיקאי שיעשה הכל כדי לשרוד בתפקיד.
נתניהו יהיה מחויב כעת להגיב ולו רק כדי שלא להצטייר כמי שמתקפל בפני חמאס. וכניסה כעת למערכה בעזה - מוגבלת ככל שתהיה - ללא תוכנית יציאה, תביא להימשכותה ללא הגבלה או לסיומה בזמן קצר יותר בשני תרחישים: חמאס יקבל את מה שרצה ויגרום לנתניהו להצטייר כחלש עוד יותר לפני הבחירות - תרחיש שנראה קלוש לעת עתה; או שחמאס ייאלץ להתקפל - ואז לא ברור לשם מה יצא בכלל למערכה שכזו.
הארגון ערוך כעת למערכה ממושכת מבחינה צבאית ויש ביכולתו לגרום לנזק גדול למדינת ישראל בעיקר בעורף. השאלה היא, שוב, מה מטרתו ביציאה למבצע שכזה. הסיכוי שיקבל משהו בתמורה עוד לפני הבחירות הוא קלוש עד לא קיים. מערכה כעת בעזה עשויה לסייע בבחירות לנתניהו שמצטייר בעיני רבים כמי שחזק על חמאס - למרות שהפגין מדיניות מתפשרת יותר מכל ראש ממשלה אחר מול הארגון - אך שוב, כל הצדדים ישובו לנקודת ההתחלה ללא פתרון של ממש.
מאז שיגור הרקטה ותופי המלחמה שנשמעים בישראל (כולל ההחלטה של נתניהו לבטל את נאומו בפניי ועידת איפא"ק מחר), גם חמאס הגביר את ההכנות שלו למערכה. הוא פינה מתקנים, מנהיגיו כבר מסתתרים להם במערך המנהרות ברצועה, וההצהרות שנשמעות מעזה נעשות יותר ויותר לוחמניות בכל דקה שחולפת. המשמעות היא שבשלב זה לפחות, חמאס וישראל צועדות בראש מורם לתוך מערכה חסרת טעם, כששני הצדדים יודעים שלא יהיו לה תוצאות חיוביות.