כארבעה וחצי מיליון שקלים הצטברו לאורך השנים, כסכום חובות של תושבי הרשות הפלסטינית למדינת ישראל, לאחר שהקנסות העלו אבק ברשות האכיפה והגבייה מזה תקופה ארוכה. לרשות לא עמדו האמצעים לגבות את התשלומים כפי שהדבר פועל מול תושבי ישראל, משום שתושבי הרשות עבדו והתנהלו בארץ, אולם חייהם התנהלו מחוצה לה.
מאז הופעל נוהל מניעת כניסת חייבים לישראל בשל אי תשלום קנסות וחובות, וחלה עלייה בהסדרת התשלומים. זאת בהמשך להחלטת הממשלה מיולי האחרון, לפיה תושבי הרשות הפלסטינית לא יוכלו להיכנס לארץ אם יש להם חובות, וזאת לאחר שנמסרה להם הודעה בדבר החוב במעבר הגבול בעת כניסתם לישראל וניתן להם פרק זמן של 30 יום להסדיר אותו.
מפילוח שהגיע לידי וואלה! NEWS עולה כי הסיבות העיקריות לצבירת החובות של תושבי הרשות הפלסטינית הם דוחות משטרה על עבירות תנועה ועבירות מסכנות חיים, קנסות פליליים שהוטלו בפסקי דין בבית משפט פלילי, פיצוי לנפגע עבירה בפסקי דין וקנסות מנהליים של רשות הטבע והגנים על פגיעה בערכי הטבע וציד של חיות.
עוד בוואלה! NEWS
צה"ל על התקרית בבית לחם: פלסטיני יידה אבנים לרכבים, נורה ומת
החגיגות, התחפושות והחסימות: אירועי הפורים ברחבי הארץ
הפרקליטות הודיעה: שוקלים לבטל את הסכם עד המדינה עם מיקי גנור
עד כה נשלחו 1,150 בקשות להפעלת הליך מניעת הכניסה של חייבים, ומתוכם כשליש מהם שילמו או הגיעו להסדר תשלום מול המרכז, המאפשר להם כניסה סדירה לעבודה בישראל כל עוד הם עומדים בהסדר התשלום.
2,428 תושבי הרשות הפלסטינית מיהרו לשלם קנסות בסך 860,475 שקלים שהוטלו עליהם וזאת טרם חלוף המועד האחרון. עלייה זו במספר תושבי הרשות המשלמים את הקנסות המוטלים עליהם מיוחסת ברשות האכיפה והגביה להרתעה המושגת באמצעות מניעת הכניסה לישראל.
בשיחה עם וואלה! NEWS הסביר מנכ"ל רשות האכיפה והגביה, תומר מוסקוביץ', כי לפני העברת ההחלטה לרשות לא הייתה יכולת לגבות קנסות ולא הייתה הרתעה. "שרת המשפטים שינתה את המצב בצורה משמעותית. היתר העבודה חשוב מאוד לפלסטינים כי השכר שהם מקבלים בישראל הוא פי כמה ממה שהם מקבלים ברשות", אמר. "במשך שנים היינו מטילים עליהם קנסות ולא היינו יכולים לגבות אותם, זה היה מעלה אבק במחשבים שלנו".
אפקט הרתעה מאוזן
"הרבה פלסטינים נמצאים בישראל גם כחוק וגם לא כחוק, חלקם מבצעים עבירות ובגין זה מוטלים עליהם קנסות", הוסיף מוסקוביץ'. לדבריו, הרשות גובה מאות מיליוני שקלים מהישראלים כיוון שכשמדובר בחייב תושב ישראל ישנה גישה קלה לחשבון הבנק שלו. מנגד, כשמדובר בפלסטיני המתגורר בשטחי הרשות, אך ביצע את ההעברה בארץ, חשבון הבנק והנכסים שלו רשומים שם ורשות האכיפה והגביה נותרת ללא כלים לגבות את הקנסות.
לכן, במשרד המשפטים החליטו לנצל את סוגיית היתר העבודה כאמצעי לזירוז תשלומי הקנסות. "הנוהל אומר שפלסטיני שעובר במעברים נבדק ביטחונית, אך גם מספר תעודת הזהות שלו נבדק. אם במערכת מתאם פעולות הממשלה בשטחים רואים כי הוא נמצא ברשימת מעוכבי הכניסה בגלל חובות לרשות האכיפה והגביה, לא מונעים ממנו ישר כניסה, אלא נותנים לו איגרת בערבית, שם ישנם פרטים לבדיקת החובות ומפעילים מונה של 30 יום", ציין. "בימים האלה הוא יכול להיכנס ולצאת, אבל בזמן הזה הוא צריך להסדיר את החוב. אם ביום ה-31 הוא לא שילם את החוב, הוא לא יוכל להיכנס לארץ וזה יוקפא".
לדברי מוסקוביץ', בשטחי הרשות הפלסטינית הבינו את הנוהל ובעקבות כך חלה עלייה עצומה בתשלומים. "לא רק מנועי כניסה משלמים, ישנם 2,420 תושבים שעדיין לא עבר מועד התשלום וישר שילמו את הקנסות", אמר. "ברגע שהם ראו שאנחנו מעכבים את הכניסה שלהם לישראל אז הם באים ומשלמים את החובות לפני המועד האחרון לתשלום. זה יצר אפקט הרתעה מאוד רציני ומצד שני זה פתרון מאוד מאוזן".