עם ההודעה על החזרה מהכתב אישום נגד שני הנאשמים בפשעי שנאה, דאגה הפרקליטות להבהיר כי התיק נגד הנאשמים ברצח בדומא ממשיך להתנהל בבית המשפט. זאת, מאחר שבשני המקרים הנוגעים לטרור יהודי נפסלו הודאות בשל התנהלות החוקרים, דבר שפגע קשות בתיק ובמקרה של הצתת דורמציון אף הביא לקריסתו.
ב' נעצר יחד עם שורת חשודים אחרי הפיגוע שבו נרצחו שלושה מבני משפחת דוואבשה. בתרגיל מדובבים חריג, הוא הושם במתקן שהיה למעשה כלא מדומה, לאחר ששמר על שתיקה במשך ימים. ה"אסירים" האחרים בתאו במתקן, שהיו בגירים, היו שוטרים שהתחזו לעבריינים קשים. כפי שפורסם בתכנית עובדה, הם איימו עליו, ואף מנעו ממנו אוכל ושינה. אחרי לחצים רבים - הוא הודה בהצתות ובעבירות נוספת וקשר חשודים נוספים.
לאחר מכן נשלח ב' למתקן שב"כ, ואחרי שעומת עם המדובבים והבין שנעשה לו תרגיל, הודה פעמיים נוספות, כאשר במשך זמן רב גם נמנע ממנו להיפגש עם עורך דין. כמה ימים אחרי כן, ולאחר שנפגש עם עורך דין הוא חזר בו מהודאותיו מבלי ששחזר את המעשים. כתב אישום הוגש נגדו ונגד ינון ראובני, שהתבסס בעיקר על ההודאות ופרטים שמסר בהן. אך לפני כחודשיים קיבל בית המשפט המחוזי את טענותיו של ב' שיוצג על ידי עו"ד איתמר בן גביר ופסל את כולן.
"העבירות חמורות ופגיעתן בציבור קשה, אך צריך לאזן בין ביטחון הציבור לשמירה על כבודו", ציינה השופטת מיכל ברנט בהחלטה והוסיפה כי הנאשם "היה נתון בחקירה ממושכת ואינטנסיבית, החל מיום מעצרו, הוא שהה במשך ארבעה ימים בתא עם מספר מדובבים אשר התנהלותם הייתה בלתי הוגנת, בלשון המעטה - פוגענית, מאיימת. זו יצרה אצל הנאשם מצב שבו היה נתון ללחץ וחש חוסר אונים כפי שנפסק. לגילו הצעיר לא ניתן שום משקל, כמו גם לעובדה שכל העת היה מנוע מפגישה עם עורך דין".
עוד ציינה השופטת בהתייחס להודאות שמסר בחקירות אחרי התרגיל כי "הרי שהודאת הנאשם במשטרה נמסרה זמן קצר לאחר חקירתו בשב"כ ולאחר מסכת אינטנסיבית וחריגה של הפעלת לחץ בלתי הוגן עליו. לא ניתן לנתק חקירה זו מכלל חקירותיו של הנאשם אשר העיד כי חשש, ובצדק, כי יוחזר לחקירות השב"כ כפי שאכן אירע לאחר מסירת הודאתו". היום הודיעה הפרקליטות כי לאחר הפסילה לא נותרו לה ראיות מספיקות כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה. לכן ביקשה לחזור בה מהכתב אישום ובית המשפט זיכה את הנאשמים.
בשב"כ הבהירו כי הם מכבדים את החלטת בית המשפט, אך תגובתם כללה גם ביקורת מרומזת. "במסגרת ההליך המשפטי בעניינם של הנאשמים, קבע בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, בחודש ינואר 2019, שלא לקבל כראיה את הודאותיו האמורות של הנאשם, וזאת על אף שלא הייתה מחלוקת כי חלק ניכר מההודאות הרלבנטיות התקבלו במסגרת חקירות בהן לא הופעל כל אמצעי פסול". עוד הבהירו כי ימשיכו לפעול "בהתאם לחוק ולפסיקה במטרה לשמור על ביטחון המדינה ולסכל טרור באשר הוא טרור, ללא קשר לזהות מבצעיו".
אך כאמור זו הפעם השנייה בתוך חצי כשנה ששיטות החקירה של שב"כ נגד חשודים יהודים ספגו ביקורת קשה של בית המשפט. בעוד במקרה אחד נעשה שימוש בתרגיל מדובבים, במקרה של המעורבים ברצח משפחת דוואבשה פסילת ההודאות היתה משום שניגבו ב"חקירות צורך", בהן נעשה שימוש באמצעים פיזיים. החקירות נעשו באישור היועץ המשפטי לממשלה דאז אך בית המשפט פסל בחודש יוני את ההודאות של הנאשם המרכזי עמירם בן אוליאל שנגבו תחת שימוש באמצעים פיזיים. לגבי קטין נוסף קבע בית המשפט כי כל ההודאות שמסר בזמן ואחרי חקירות אלה פסולות. גם אז מתח בית המשפט ביקורת על שב"כ .
"אמצעים הללו פגעו פגיעה חמורה בזכות היסוד של הנאשמים לשמירה של שלמות הגוף והנפש. כמו כן נפגע כבודם של הנאשמים", נכתב בהחלטה. "השימוש באמצעים המיוחדים שהפעילות בחקירות הצורך, בענייננו, בן אם קיימת לחוקרים הגנת הצורך ובן אם לאו, הינו פסול". עם זאת, במקרה זה החליטו בפרקליטות שלא לחזור בהם מכתב האישום, שכן ישנן הודאות שלא נפסלו, שחזור וכן ראיות. עם זאת עולה השאלה כמה ההחלטות האחרונות של בית המשפט ישפיעו על חקירות עתידיות של שב"כ, כאשר ברוב המקרים מדובר בנחקרים פלסטינים.
