אחרי התנגדות של שנים לשקיפות בהסתדרות, ובצל הצטרפותו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן למפלגתו של בני גנץ כחול לבן, יו"ר הימין החדש ושרת המשפטים איילת שקד הפיצה אתמול (רביעי) תקנון שיחייב שקיפות מלאה בארגון העובדים הגדול במדינה. בהסתדרות תקפו את ההחלטה: "פרסום התקנון בעת הזאת מראה שאיילת שקד עוסקת בתעמולת בחירות".
ההסתדרות החדשה מוגדרת כאגודה עות'מנית ועל פי החוק במדינת ישראל אינה כפופה לבקרה ולחובת דיווח לרשם העמותות. בין הגופים שהחוק חל עליהם נמנים הסתדרות העובדים, הסתדרות המורים, התאחדות המלונות והתאחדות הקבלנים.
טיוטת התקנות הופצה על ידי השרה שקד להערות הציבור והיא תחייב את ההסתדרות ועובדיה בשקיפות מלאה. עיקרי התזכיר מדברים על חשיפת חמש בעלי המשכורות הגבוהות בארגון, מלוא הנכסים ודו"ח הכנסות והוצאות. מהלך זה של שקד מעלה תמיהה שכן בדצמבר 2016 ניסתה חברת הכנסת עליזה לביא מסיעת יש עתיד להעביר את הצעת החוק לביטול החוק העות'מני, אלא שהקואליציה וביניהם שקד והבית היהודי התנגדו לכך והפילו את החוק.
התזכיר הופץ להערות הציבור למשך 21 יום, ובתום התקופה תוכל שקד לחתום על התקנות כדי שיכנסו לתוקף. עם זאת, סביר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא יאשר לחתום על התקנות בתקופת בחירות, אך גם במקרה כזה השר שייכנס למשרד לאחר הבחירות יוכל לחתום עליהן מיד.
בטיוטת התקנון שהפיצה השרה נכתב: "מוצע לקבוע כי אגודות עות'מניות יחויבו בהגשת הדיווחים הבאים: ראשית, דיווח ראשוני וחד פעמי ובו פרטים בסיסיים על האגודה. פרטים אלה ישמשו לצורך יצירת מרשם מסודר של אגודות עותומניות; שנית, דיווח מיידי בדבר תיקונים בתקנון, שינויים בהרכב הוועד או במען האגודה; שלישית, דיווח שנתי על ענייניה הכספיים של האגודה ועל פרטים שונים ביחס לפעילותה. הדיווחים שיועברו לרשות התאגידים יהיו פתוחים לעיון הציבור, בכפוף למגבלות שבדין".
בדברי ההסבר לתקנות מצוין כי בידי המדינה אין נתונים מעודכנים בדבר מספר האגודות העות'מניות הקיימות היום. אמנם, מאז חקיקתו של חוק העמותות נרשמו אלפי אגודות עות'מניות כעמותות ולא ניתן לייסד אגודות חדשות. יחד עם זאת, על פי ההערכה, עדיין קיימות בישראל אלפי אגודות עות'מניות. חלק מאגודות אלה מנהלות פעילות בעלת חשיבות ציבורית בהיקפים כלכליים גדולים.
"שקד עוסקת בתעמולת בחירות"
בהמשך להודעתה של שרת המשפטים ויו"ר הימין החדש איילת שקד, בהסתדרות אמרו כי עיתוי הפרסום בתקופה זו מראה כי השרה עוסקת בתעמולת בחירות. "ההסתדרות בעד הגברת השקיפות ואף פעלה בנושא זה מיוזמתה בשנה האחרונה. עם זאת, ישנה חובה לוודא כי זכותם הבסיסית והיסודית של העובדים להתארגן לא תיפגע. ההסתדרות תבחן את טיוטת התקנות ובהתאם לכך תגיב", הוסיפו.
היוזמה של שקד מגיעה בצל הצטרפותו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן שיצא לחל"ת והצטרף למפלגתו של גנץ. שקד ושותפה לראשות הימין החדש, שר החינוך נפתלי בנט, תקפו לאחרונה את הצטרפותו של ניסנקורן לחוסן לישראל ואמרו: "גנץ הוכיח שההסתדרות והוועדים הגדולים לפני הכול. במקום לדאוג לציבור הישראלי כולו, להוריד את יוקר המחיה לטובת השכבות החלשות, גנץ מתחבר עם הוועדים החזקים".
"אתם יכולים לנחש מה זה יעשה לתלוש החשמל, לפנסיות של ה'מחוברים', לשביתות בנמלים, לאפשרות להזיז משהו בשירות הציבורי שכל כך זקוק להתייעלות. ניסקורן איש שמאל מובהק, והחיבור עם גנץ אינו מפתיע. ב-9 באפריל אזרחי ישראל יצטרכו לבחור - הימין החדש מול השמאל הישן. גם בביטחון, גם במשפט, ועכשיו ברור שגם בכלכלה", אמרו בימין החדש.
בכיר לשעבר בנשיאות הארגונים העסקיים הגיב להפצת תקנון השקיפות של שקד ואמר: "במשך שנים שקד עזרה לעצור את המהלך הזה של שקיפות באגודות עות'מניות, וביום שניסנקורן הודיע שהוא מתמודד ברשימה של גנץ היא החליטה לגרום לו לשלם על זה בצורה הזאת. בסוף הכל פוליטי. יש תחושה שהיא מנעה את זה כי הייתה לה הערכה גדולה אליו וכעומק האכזבה שלהם מכך שהלך עם גנץ כך חומרת התגובה שלהם והרצון שלהם לנקום".