בבית משפט השלום בראשון לציון נערך היום (ראשון) שלב הקראת כתב האישום במשפטם של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה ובת זוגו בר כץ, בגין יציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא. הדיון מתקיים בפני נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, השופטת עינת רון. התובע בתיק הוא עו"ד רועי רייס מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי). לאחרונה ניהל רייס גם את התיק נגד העיתונאית ספיר ניסני, שהורשעה בגרימת מותה ברשלנות של אמה, עליה שפכה סיר שמן רותח.
בתחילת הדיון ביקש סנגורם של נוה וכץ, עו"ד בעז בן צור, כי בית המשפט יורה לפרקליטות להעביר להם מידע על כל המקרים בעבר בהם נחקרו אזרחים ישראלים על עבירה על חוק הכניסה לישראל, אף שאין מניעה לכניסתם או יציאתם מהארץ, והועמדו לדין. "איזה שיקול יש לא להעביר לי את החומר הזה, שהוא רלוונטי להגנה ונמצא אצלהם במגירה?", שאל.
עו"ד בן צור טוען כי המקרים שהפרקליטות הציגה בפניהם בשימוע, בהם הועמדו לדין אזרחים ישראלים בגין עבירות על חוק הכניסה לישראל, שונים כולם מהמקרה של נוה - משום שבכולם היו נסיבות מחמירות או מניעה לכניסה לארץ. הוא דורש לקבל גם את המקרים בהם נחקרו אזרחים ישראלים ובסופו של יום לא הועמדו לדין, כדי להבין מהי מדיניות ההעמדה לדין של הפרקליטות במקרים אלו.
לקריאה נוספת
קבלת דבר במרמה וכניסה לישראל שלא כחוק: כתב אישום נגד עו"ד אפי נוה
במקום אפי נוה: אבי חימי יכהן כראש לשכת עורכי הדין עד יוני
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לפני כחודשיים את כתב האישום נגד השניים, לאחר דחיית בקשת הנאשמים בהליך שימוע, שלא יוגש כתב אישום. ההחלטה התקבלה על ידי פרקליט המדינה שאימץ את המלצת פרקליטות מחוז מרכז להגיש את כתב האישום.
לפי כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד רועי רייס, ביקשו שני הנאשמים לפעול להסתרת שהותם המשותפת המתוכננת בחוץ לארץ, וזאת כדי להשיג לעצמם תועלת בקשר לסכסוך גירושים בו מצוי הנאשם עם אשתו. לשם כך, בתיאום מראש, החליטו השניים לפעול יחד במרמה לצורך יציאת וכניסת הנאשמת את גבולות ישראל, מבלי שמעבריה יתועדו באופן רשמי, כך שתוצג רק שהיית הנאשם, כביכול ללא הנאשמת, בחוץ לארץ.
על פי עובדות כתב האישום, הנאשמים הגיעו בשתי הזדמנויות שונות, בעת יציאתם מישראל ובעת חזרתם לישראל, בסוף חודש ספטמבר ותחילת חודש אוקטובר, בתכנון מראש, לעמדות הממוכנות באולם ביקורת הגבולות בנתב"ג, שם הזדהה הנאשם בעמדה והונפק עבורו גייט-פאס. על פי המיוחס בכתב האישום, הנאשמת, אשר לא הזדהתה בשום שלב, עברה את שערי המעבר באמצעות הגייט-פאס שהונפק עבור הנאשם וניתן לה על ידו, ושני הנאשמים עברו את שערי המעבר תוך יצירת מצג כוזב לפיו שניהם הזדהו בפני העמדה, שכביכול הנפיקה עבור שניהם גייט-פאס ותוך שהנאשם נצמד לגבם של אחרים על מנת לעבור את השער ללא הנחת הגייט-פאס.
עוד צוין בכתב האישום כי בעת חזרת הנאשמים לישראל, בקרית גבול ששהתה בסמוך לשערי המעבר הבחינה בהתנהלות הנאשמים, ניגשה אליהם ותשאלה אותם. במהלך התשאול היתמם הנאשם, הציג בפני הבקרית מצג כוזב לפיו אינם יודעים במה מדובר, ותחילה אף טען בכזב שכלל אינו מכיר את הנאשמת. השניים עוכבו לבירור מעמיק יותר שהוביל בהמשך לחקירת המשטרה.
במסגרת הליך שימוע, שנוהל בפני פרקליטת המחוז, הועלו טענות רבות על ידי באי כוחם של הנאשמים, ביניהן הטענה כי העמדת הנאשמים לדין תהווה אכיפה בררנית פסולה. לאחר בדיקה מעמיקה שהתקיימה, נמצא כי בשנים האחרונות הוגשו עשרות כתבי אישום ביחס להתנהלות דומה בנתב"ג. במהלך שנת 2018 אף חלה החמרה במדיניות האכיפה בנושא. זאת לאחר שזוהתה עלייה והתרחבות משמעותיות בהיקף התופעה הפלילית. בין היתר הוגשו כתבי אישום גם נגד אזרחים ישראלים שלא היתה מניעה חוקית לצאתם או כניסתם לישראל, בדומה לנאשמים. משכך נמצא שאין מקום לקבל את הטענה.