קשה לדעת מה בדיוק הוביל את מוניקה וויט לצאת נגד מולדתה, אך המהפך האידיאולוגי שעברה קצינת המודיעין לשעבר בחיל האוויר של ארצות הברית היה מוחלט. ביום רביעי חשף משרד המשפטים כי היא ערקה לאיראן, אחת האויבות המרכזיות ביותר של ארצות הברית. לפי המתואר, האיראנים נרתעו מהתלהבותה הרבה לבגוד בארצה, והשתכנעו רק כשהיא איימה שאת סודותיה היא תעביר לרוסיה ומשם לאתר ההדלפות ויקיליס.
היא התאסלמה בטקס שנערך ב -2012 במהלך ביקורה הראשון בטהראן, שבו נכח גם שון סטון, בנו של במאי הקולנוע אוליבר סטון. שניהם השתתפו בוועידת "הוליוודיזם", שעסקה ב"הפקרות" שמוצגת בקולנוע האמריקני ומשכה אליה חובבי תיאוריות קונספירציה מהמערב. מארגני הכנס לא התעסקו רק בתובנות קולנועיות ותרבותיות - הם היו קשורים למשמרות המהפכה, שניצלו אירועים כאלו כדי לגייס מרגלים מהמערב. וויט, לפי כתב האישום, הייתה טרף קל.
לקריאה נוספת
מסרה מידע רגיש: קצינה אמריקנית לשעבר ערקה לאיראן ומואשמת בריגול
וויט אימצה את האסלאם השיעי התריעשרי הנהוג באיראן והחלה להתנער מארצה בסרטונים. ב-FBI, נדמה, נרדמו בשמירה מול המהפך הפתאומי שעברה מישהי בעל קריירה צבאית כשלה, שבה הייתה חשופה למידע המסווג ביותר בתור קצינה ביחידה לחקירות מיוחדות של חיל האוויר. היא הוזהרה שלושה חודשים לאחר שובה מטהראן כי הרפובליקה האסלאמית עלולה לנסות לגייס אותה, אך סוכני ה-FBI האמינו לדבריה, כשאמרה שאין להם מה לדאוג.
שבועות אחדים לאחר מכן, ביוני 2012, וויט זכתה לביקור של אדם שהכירה בטהראן, שזוהה בכתב האישום רק בתור אישיות א', אמריקני-איראני עם אזרחות כפולה שפעל בשם המודיעין האיראני. הוא הצליח לשכור את שירותיה של וויט, שהתגוררה אז בפרברי וושינגטון הבירה, לטובת יצירת סרט תעמולה אנטי-אמריקני. בפברואר שלאחר מכן היא שבה לטהראן, שם הציעה את עריקתה.
וויט נולדה באל פאסו, טקסס, ומשפחתה עברה לפלורידה בגיל צעיר. בגיל 18 היא הצטרפה לחיל האוויר והפכה למפענחת שפות הצפנה בעת שירותה ביחידה המפעילה מטוסים עם אמצעי מעקב אלקטרוניים בבסיס בנברסקה ותרגמה מסרים מודיעיניים. בנוסף לכך, היא למדה פרסית במכון לשפות בקליפורניה.
ב-2003 היא עברה ליחידה לחקירות מיוחדות והשתתפה בחקירות ריגול נגדי, הונאה ומרמה, בבסיס אנדרוז בוושינגטון, שממנו ממריא מטוס אייר פורס 1 של נשיא ארצות הברית. היא המשיכה למלחמה בטרור, כששירתה בעומאן ובעיראק, שם ככל הנראה חלה התפנית הגדולה אצלה
"שירתי בחיל האוויר במשך עשור והשתתפתי במלחמות באפגניסטן ובעיראק", היא כתבה בביוגרפיה הקצרה שלה באתר "ותיקי עיראק נגד המלחמה". "אחרי שחשפנו כל כך הרבה שחיתות ואת הנזקים שעשינו גם לעיראק וגם לאפגניסטן ולתדמית של ארצות הברית, החלטתי שאני צריך לעשות כמיטב יכולתי כדי לתקן את המצב".
עם זאת, לאחר שעזבה את חיל האוויר ב-2008 היא נשארה בתחום הצבאי, ועבדה בשתי חברות אבטחה פרטיות בתור מאבחנת מודיעינית, שם, לפי קורת חייה, היא פיקחה, שלטה ותיאמה מבצעי ריגול נגדי חשאיים ביותר נגד שירותי מודיעין זרים ברחבי העולם.
ב-2010 היא שבה ללימודים, וסיימה תואר שני בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ב-2012, השנה שבמהלכה הגיעה לאיראן. היא עבדה כמתמחה בתכנית שעזרה לסטודנטים עיראקים לקבל מלגות באוניברסיטאות בארצות הברית.
בתקופת האוניברסיטה, היא סיפרה בריאיון שהעניקה לכלי תקשורת מבנגלדש ב-2016, היא החלה להטיל ספק בנצרות ובמטריאליזם המערבי, והפכה לפעילה בתנועת המחאה של "כובשים את וול סטריט". באוניברסיטה היא כתבה שני מאמרים, שאחד מהם עסק בסנקציות על איראן, אך לא היה בהם דבר בכדי להעיד על מה שיקרה רק חודשים לאחר מכן.
"לא נותרו לי הרבה ברירות"
בקיץ 2013 היא החליפה תכתובות מיילים עם א', ומהן עולה כי עברה בין אפגניסטן וטג'יקיסטן וביקשה לקבל אשרת כניסה לאיראן מתוך יאוש גובר. ב-FBI התייחסו אליה בתחילה כאל נעדרת, ולפי מודעת נעדרים היא עבדה לכאורה כמורה לאנגלית באפגניסטן או טג'יקיסטן.
"אמרתי להם שלא נותרו לי הרבה ברירות ואסע למקומות אחרים כדי לבקש עזרה", כתבה וויט לאיש הקשר שלה. אחרי התערבות של הרשויות בטהראן, השגרירות האיראנית בטג'יקיסטן נתנה לה כסף כדי לטוס לדובאי בסוף חודש יולי באותה שנה, שם היא המתינה לוויזה.
לפי כתב האישום, רק אחרי חודש נוסף, שבו שלחה מסמכים, את עבודתה ההיסטורית והסבירה את התאסלמותה בפני הגורמים הרלוונטיים באיראן, היא קיבלה אור ירוק ממפעיליה. "קיבלתי אישור סופי, אני באה הביתה", היא כתבה במייל האחרון שלה לפני שנבלעה בתוך איראן, שאותו היא חתמה בסמיילי.
"זהו יום עצוב עבור אמריקה כשאחד מאזרחיה בוגד בארצנו", אמר ג'ון דמרס, משנה לתובע הכללי, שעומד בראש היחידה במשרד המשפטים לעבירות של ביטחון לאומי.