לבה של אזם ג'נגראבי פעם בחוזקה כשהיא טיפסה על עמוד חשמל בכיכר המהפכה (אנכלאב) העמוסה בטהראן. היא הסירה את הרעלה מראשה ונופפה בה מעל לראשה. קהל החל להתאסף סביבה, ומתוכו צעקו לה לרדת. היא ידעה לאורך כל הדרך שהיא עומדת להיעצר, אבל היא עשתה זאת בכל מקרה. לדבריה, היא עשתה זאת למען שינוי במדינה עבור בתה בת השמונה.
"אמרתי לעצמי: 'ויאנה לא צריכה לגדול באותם התנאים במדינה שבהם אני גדלתי", סיפרה השבוע בריאיון מדירה במקום סודי מחוץ לאיראן, שם היא ממתינה להחלטה בנוגע לבקשת המקלט שלה. "המשכתי לומר לעצמי: 'את יכולה לעשות זאת, את יכולה לעשות זאת'", נזכרה. "הרגשתי שיש לי כוח מיוחד מאוד. זה כאילו שלא הייתי מגדר נחות יותר".
אחרי המחאה שלה היא נעצרה, פוטרה מעבודתה במרכז מחקר ונשלחה לשלוש שנות מאסר על עידוד פריצות והפרת ההלכה האסלאמית. בית המשפט איים לקחת ממנה את בתה, אך היא הצליחה לברוח יחד עמה מאיראן לפני תחילת מאסרה. "מצאתי אדם שמבריח אנשים בקושי רב. הכול קרה ממש מהר. עזבתי את החיים שלי, את הבית שלי, את המכונית שלי מאחור", אמרה. בזמן שהיא דיברה, בתה ציירה תמונות, שבהן נראתה אמה מנופפת בחיג'אב הלבנה שלה באוויר.
ג'נגראבי נזכרה בסיפורים של אמה על החיים באיראן שלפני המהפכה. "היא אמרה לי שהמהפכה הובילה לסקסיזם והפרידה בין גברים לנשים", סיפרה. היא קיבלה השראה למחות אחרי ששתי נשים נעצרו באותו רחוב בשל הפגנות דומות. "כמובן שאנחנו לא מצפות מכולן לטפס ברחוב המהפכה", אמרה. "אבל גרמנו לקולות שלנו להישמע על ידי כל העולם. מה שאנחנו הבנות עשינו הפך את התנועה הזו למשהו מתמשך".
מאז המהפכה האסלאמית באיראן, שהשבוע ציינה את שנתה ה-40, נשים חייבות לכסות את ראשן למען הצניעות ומי שעוברת על החוק ננזפת בפומבי, נקנסת או נעצרת. לפי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, ג'נגראבי הייתה אחת מ-39 נשים שנעצרו בשנה שעברה כחלק ממחאת החיג'אב. עוד 55 אנשים נעצרו בשל עבודתם למען זכויות נשים, כולל נשים שניסו להיכנס למגרשי כדורגל בצורה לא חוקית ועורכי דין המגנים על נשים.
מנסורה מילס, חוקרת איראן באמנסטי, מרה כי הרשויות נקטו אמצעים קיצוניים ואבסורדיים כדי לעצור את קמפיין המחאה נגד הרעלות. "למשל, הם חיפשו בבתים אחרי סיכות שבהן נכתב 'אני נגד כפיית חיג'אב'", אמרה. הסיכות היו חלק מהמאמצים הנמשכים להבליט את סוגיית הרעלה, לצד קריאות לנשים ללבוש כיסוי ראש לבן בימי רביעי.
