הממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר נתן פרסם היום (שני) דוח על הוצאות שכר בשירות המדינה וגופי היבטחון לשנת 2017. על פי הנתונים במהלך שנת 2017 השכר הריאלי בשירות המדינה עלה ב-4.2% לעומת שנת 2016. הדוח מסכם את נתוני השכר של כ-700 אלף עובדים במגזר הציבורי, לפיו היקף הוצאות השכר עומד על 9.38 מיליארד שקל.
כ-178 מיליארד שקלים, שהם גם כמחצית מתקציב המדינה, משולמים כשכר בשירות המדינה בצירוף תשלומים אחרים המושפעים מגובה השכר במגזר הציבורי על פי נתוני 2017. סכום זה מחולק לפי שלוש סוגי הוצאות: הראשון שכר ישיר - הוצאות שכר של עובדי מדינה, עובדי הוראה בחינוך הרשמי המועסקים על ידי משרד החינוך, עובדי מערכת הביטחון וגמלאים. ההוצאה השנייה היא שכר עקיף - הוצאות שכר של עובדי הוראה שאינם מועסקים ישירות על ידי משרד החינוך אך מתוקצבים על ידו, וכן השתתפות בתקציב ההשכלה הגבוהה. ההוצאה השלישית היא מושפעי שכר: רכיבים הצמודים לשכר ומושפעים ממנו, כמו סל הבריאות והשתתפות בגביית דמי ביטוח לאומי.
עוד בוואלה! NEWS:
הזיהוי עם חמאס ופיגועי הסכינים: השכונה שממנה יצא רוצח הנערה
תאונת האוטובוס: שני הנהגים ייחקרו בחשד לגרימת מוות ברשלנות
ח"כ ביטן נגד שריוני נתניהו: דורש מהליכוד לבטלם
השכר בשירות המדינה גבוה מהשכר הממוצע במשק
על פי נתוני הדוח, בעשור האחרון השכר לעובד במשרדי הממשלה עלה במונחים ריאליים ב-21% ובמערכת הבריאות הממשלתית עלה ב-31%, בעוד השכר הממוצע במשק עלה ב-11% במהלך תקופה זו. במונחים נומינליים, השכר בשירות המדינה ב-41% לעומת 25% במשק.
השכר הממוצע בשנת 2017 עמד על 16,301 שקל במשרדי הממשלה, 18,633 שקל במערכת הבריאות הממשלתית, 16,934 שקל בגופי הביטחון ו-13,223 שקל במערכת החינוך הממשלתית. רק לשם השוואה, שכר לעובד במשק בגילאי 25- 65 עומד על 11,992 שקל ושכר ממוצע למשרת שכיר במשק בכל הגילאים עומד על 10,109 שקל.
רשות המסים
על פי הדוח שכר עובדי רשות המסים גבוה משמעותית מהשכר בדירוגים המקבילים בשאר משרדי הממשלה. מבט על תלוש שכר מייצג של עובד ברשות המסים מעלה שהפער הגדול נובע מתוספות שכר ייחודיות, קבועות הניתנות לעובדי הרשות. כך עולה פער של 9% בין השכר הממוצע של עובדי הרשות בכלל הדירוגים 17,552 שקל לעומת 16,077 ביתר משרדי הממשלה.
לוחמי אש - רשות הכבאות וההצלה
לוחמי האש מועסקים במתכונת של 48/24 ,כלומר משמרת רצופה של יממה שלאחריה הם זכאים לשני ימי חופש. רמות השכר הגבוהות והתנאים המיטיבים המוצעים לכבאים החדשים, למשל כ- 20 ימי חופשה בחודש יצרו ביקוש רב לעבודה כלוחמי אש, כך שבגיוס האחרון התמודדו כ-5,000 מועמדים על 150 משרות בלבד.
לצד נתונים אלו ישנם פערים בשכר בין עובדי רשות הכבאות וההצלה, כשהם מתחלקים לשלוש דורות: דור א', דור ב', דור ג'. כך למשל עובד דור א' ברשות ירוויח שכר ממוצע של 31,817 שקל, עובד דור ב' ירוויח 25,803 שקל, דור ג' ירוויח 14,759 שקל מלבד אותם עובדים, כאלף עובדים ברשות אינם לוחמי אש, והשכר הממוצע שלהם עומד על 18 אלף שקל. ישראל היא המדינה היחידה מבין מדגם של כ-20 מדינות מפותחות שלא מתקיימים בה מבחני כשירות תקופתיים לכבאים ותיקים.
נכון לחודש ינואר 2019, קיימים כ-40 סכסוכי עבודה פעילים בשירות המדינה, שכוללים כ-55% מהעובדים שמועסקים במסגרת הסכמים קיבוציים. בין המגזרים שנמצאים בסכסוך עבודה הם: העובדים הסוציאלים, הפרקליטים, פסיכולוגים, מתמחים למשפטים, שירות החוץ, רנטגנאים, עובדי הרואה במטה, שירות משפטי ואחים ואחיות.
דיווחים לעומת נוכחות
בממוצע, כחמישית מדיווחי הנוכחות החודשיים של העובדים אינם בגין עבודה בפועל. אחוז השעות שדווחו כעבודה הוא רק כ-78% משעות התקן החודשיות. מהדוח עולה כי חלק לא מבוטל מהשעות המדווחות אינן בגין עבודה אלא בגין חופשה, מחלה, ימי הדרכה, גיבוש, השתלמויות. היעדרויות בתשלום וימי חופשה ומחלה גם כן מהווים חלק משעות התקן וניתן לראות שבממוצע חודשי, עובדי משרדי ממשלה מנצלים 16 שעות חופשה כ-2 ימי עבודה ו-11 שעות מחלה.
פערים מגדריים
בהמשך למגמה בעשור האחרון, פערי השכר המגדריים ממשיכים להצטמצם אך נותרו גבוהים גם בשנת 2017 .פערי השכר בין גברים לנשים בשנת 2017 עמדו על 15% במשרדי הממשלה, 28% במערכת הבריאות הממשלתית, 9% במערכת החינוך הממשלתית ו-21% בגופי הביטחון. על פי נתוני הלמ"ס פערי השכר בכלל המשק עמדו בשנת 2017 על 31%.
נתון נוסף שעולה מהדוח הוא שנשים עובדות בממוצע כ-7 שעות נוספות פחות מגברים. נשים עובדות יותר שעות במשרד ופחות שעות מחוץ למשרד מאשר גברים. פער זה נובע בעיקר מתמהיל דירוגים שונה בין נשים וגברים ומאופי התפקידים בכל דירוג. כמו כן, נשים מנצלות יותר שעות מחלה מאשר גברים, בעיקר בגלל שאלו מנצלות משמעותית יותר ימי מחלת ילד, היורדים ממכסת ימי המחלה של העובד, מאשר הגברים.
מתוך כל חמישה עובדים בשירות המדינה שלוש הן נשים, ויחס זה נותר כמעט ללא שינוי בעשור האחרון. עם זאת, בתקופה זו צומצם הפער בין שכר נשים לבין שכר גברים: שכר הנשים כאחוז משכר הגברים עולה בעקביות, מ-79% בשנת 2008 ל-85% בשנת 2017.
יחד עם זאת, ניתן לראות שבחלק מהדירוגים המתאפיינים בשכר גבוה יש בממוצע אחוז גבוה יותר של גברים, כמו לדוגמה מנכ"לים. 8% פערי השכר בין יהודים לערבים גבוהים בכלל המשק פי חמש מאשר במשרדי הממשלה.
מערכת החינוך
במערכת החינוך בישראל יש כ-130 אלף עובדים. בשנת הלימודים 2017-2016 השכר הממוצע למשרה מלאה של כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית עמד על 13,223 שקל. שכרם של המנהלים הגיע לכ-23 אלף שקל בממוצע. ישראל מובילה בפערי שכר בין מורים ותיקים לצעירים.
מערכת הביטחון - רמטכ"ל עם 88,412 שקל בחודש
בשנת 2017 השכר הממוצע במערכת הביטחון עמד על 16,934 שקל. נתון השכר הממוצע בצה"ל עשוי להיות מטעה, שכן בצה"ל יש פער ניכר בן השכר הממוצע לשכר החציוני. פער זה נובע מכך שאוכלוסיית משרתי הקבע מורכבת משתי אוכלוסיות נבדלות. האחת, משרתי קבע "ראשוני", חיילים שסיימו שירות חובה וממשיכים לשרת כמה חודשים או שנים אחדות לאחר מכן לפעמים כחלק מהתחייבות במהלך שירות החובה בשכר נמוך יחסית.
השנייה, משרתי קבע "מובהק", הינם חיילים מבוגרים יותר המשרתים לתקופה ארוכה יותר. חלק ניכר מהמשרתים במערכת הביטחון מקבלים הטבה נוספת שהינה חריגה ביחס ליתר המערכות בשירות המדינה - האפשרות לפרישה מוקדמת בגיל צעיר יחסית 46 שנים.
לפי הודעת החשב באוצר, שכרו של הרמטכ"ל הוא 88,820 שקל בחודש, שכר אלוף 63 אלף שקל. שכר מפכ"ל המשטרה הוא 88,412 שקל בחודש, שכר ניצב במשטרה כ-56 אלף שקלים. שכר ניצבה בשירות בתי הסוהר הינו 82,779 שקלים ושכר גונדר 53,353 שקלים.
הפנסיה התקציבית הגבוהה ביותר
בשנת 2017 68% מהעובדים הינם בעלי הסדר של פנסיה צוברת. מאז המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, אחוז השכר המבוטח עלה, כך שכיום קרוב ל-100% משכר העובדים בשירות המדינה מבוטח פנסיונית .לעובדים בעלי פנסיה תקציבית בשירות המדינה, הקצבה התקציבית מהווה בממוצע כ-46% מהשכר בשנה שקדמה לפרישה.
הוצאות הממשלה על פנסיה תקציבית בשירות המדינה גדלות מידי שנה בכ-5% בממוצע על פני חמש השנים האחרונות. דיינים ושופטים נהנים מהקצבה התקציבית הגבוהה ביותר מבין עובדי שירות המדינה. שופטים ודיינים מתאפיינים בקצבאות הפנסיה התקציבית הגבוהות ביותר, ובהם מכהנים הזכאים לגמלה תקציבית של יותר 50,000 שקל. דירוגים אלו, בהם הקצבה התקציבית גבוהה מאוד מתאפיינים במכהנים בעלי שכר גבוה טרם היציאה לגמלאות ובנוסף במבנה שכר בו השכר הקובע לגמלה תקציבית הינו חלק ניכר מהשכר ברוטו