במשך שנים נחשבו הילדים ובני הזוג של דיירי הדיור הציבורי שהלכו לעולמם או אושפזו, לפולשים בדירה שבה התגוררו במשך שנים. אך מזה תקופה ארוכה, פעילי הדיור הציבורי נלחמים להסדיר ולמנוע את מדיניות הפינוי של הדיירים הממשיכים בדיור הציבורי. עם כניסתו לתפקיד של מנכ"ל משרד השיכון חגי רזניק, השתנתה המדיניות והוחלט על מניעת הפינויים בכוח. עם זאת, המדינה עדיין ממשיכה לנהל מלחמות משפטיות מול אותם דיירים, דבר שגובה מהם עלויות כלכליות כבדות.
ועדת ברביבאי שמונתה בכדי להגיש את ההמלצות כיצד יש לטפל בדיור הציבורי, קבעה כי תינתן זכאות אוטומטית של דייר ממשיך למי שמרוויח עד כ-30 אלף שקלים בחודש - פי שלושה מהשכר הממוצע במשק. אולם מאחר ומשרדי האוצר והמשפטים התנגדו לעובדה שאותם בנים ממשיכים יתפסו את מקומם של דיירי הדיור הציבורי החדשים, שזכאים לדיור ומחכים בתור לדירה, הסוגיה נתקעה. יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון בזמנה של הוועדה, לא ניסה לקדם או לשנות את ההחלטה, למרות שהיה ברור כי היא לא תעבור את הפקידות הממשלתית.
כעת, עם כניסתה של יפעת שאשא ביטון לתפקיד שרת הבינוי והשיכון, התקיימה פגישה עם פעילי הדיור הציבורי. הצדדים הגיעו להבנות יחד עם היועץ המשפטי ומשרד האוצר, לפיהן דייר ממשיך שמרוויח פי אחד וחצי מהשכר הממוצע במשק יוכל להישאר בנכס (מדובר בהערכה של 15 אלף שקלים, ד"י) גם אחרי מותו של הדייר, ובלבד שהוא התגורר בנכס כחמש שנים לפני כן.
עוד בוואלה! NEWS
ניצב הלוי תקף את המשטרה בטקס פרישתו: "אין גיבוי ואין פרגון"
הרכש המפתיע של "הימין החדש": בעלי הפועל באר שבע אלונה ברקת
תלונה על איומים וסימני דם בדירה: חשד לרצח סטודנטית ישראלית בטורקיה
השרה שאשא ביטון הוציאה פנייה לשרת המשפטים איילת שקד בכדי להביא את הסוגיה לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה. "כיום קיימות בישראל 300 משפחות אשר מוגדרות על ידי המדינה כפולשות", אמר גורם במשרד השיכון. לדבריו, "זה אומר שכל יום אותן משפחות מפחדות שייכנסו להם לבית, הן לא יכולות לקבל תקציב לשיפוץ הנכס או לפנות לעזרה למשרד השיכון מחשש ש'יעירו את המתים'".
עוד הוסיף הגורם כי קידום הליך החקיקה גם בתקופת בחירות תעזור לאותם דיירים מול ההליך המשפטי, כי אז יוכלו לבקש מהמדינה להמתין עם פסק הדין לפינוי עד אשר יוסדר הליך החקיקה. "הדבר השני שבתוך הנהלים הפנימיים, אנחנו אומרים לחברות כי כל עוד יש אי בהירות אנחנו מבקשים להקפיא את הטיפול בפינויים", הסביר.
במכתב שכתבה השרה ביטון לשרה שקד, היא הסבירה כי "ברטרוספקטיבה נמצא כי מרביתם של המבקשים להיחשב 'דייר ממשיך' אינם עומדים בתבחינים הקשיחים של זכאות לדיור ציבורי, וזאת על אף שברוב המקרים מדובר על אוכלוסייה במצוקה אשר הפינוי מהדירה צפוי לפגוע בהם אנושות".
עוד כתבה השרה כי "יצוין לעניין זה, כי בחודש דצמבר 2017 התקיים דיון אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בנושא הפינויים מהדיור הציבורי, ובסיכומו של דיון זה הוחלט לקדם את החקיקה המוצעת על ידי שר הבינוי והשיכון בדבר המשך מגוריהם בדירה מהר ככל הניתן".
השרה הדגישה כי עם כניסתה לתפקיד "נדהמתי לגלות שלמרות שישנו תזכיר חוק שהוכן במשרד והופץ להערות הציבור, לא הובא התזכיר לדיון ולאישור ועדת השרים לחקיקה". עוד הוסיפה שאשא ביטון כי במצב הנוכחי, ישנם מאות דיירים שאינם מוכרים כבעלי זכות להמשיך ולהתגורר בדירת הדיור הציבורי, בעקבות פסקי דין לפינוי מטעם בית המשפט. עם זאת, קיימת החלטה שהתקבלה בתיאום עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בדבר קידום תיקון חקיקה, שלא קודם בסופו של יום.
מצב זה "הינו בגדר 'אנומליה' ואינו מתקבל על הדעת, ויש בו כדי להצדיק את הבאת תזכיר החוק בפני ועדת השרים לחקיקה, ללא דיחוי נוסף", אמרה.
מיטל כהן, פעילה ודיירת הדיור הציבורי, שהשתתפה במפגש עם שאשא ביטון, אמרה בשיחה עם וואלה! NEWS כי "מאות משפחות ואנשים שחיו כל השנים בבית של ההורים שלהם, לא ייזרקו לרחוב. לא יקראו להם פולשים בבית שהם מכירים כל החיים. הרי מה קורה עכשיו? יש אנשים שלא התחתנו, הגיעו לגיל 40 ועדיין חיים עם ההורים שלהם - ברגע שהם נפטרים, אומרים לילד החוצה".
כהן אמרה כי "סוף סוף יכירו בדיירים ממשיכים בדיור הציבורי ולא רק בקיבוצים. עד היום לא היה נוהל כזה. גלנט לא יישם את המלצות וועדת ברביבאי, שהוא עצמו מינה. חשוב להבין שאי אפשר לזרוק אנשים מהבית שלהם. סוף סוף חרב הפינוי תוסר מראשם".