ביום שבו נחתו סוללות ה- S-300 תוצרת רוסיה בסוריה, לאגף המודיעין בפיקוד אלוף תמיר היימן היה ברור כי מעתה יש לו יעד חדש: לדעת בכל רגע נתון היכן ממקומות הסוללות הניידות, האם הן מוכנות לפעולה ובידי מי הן מופעלות. השאלות הנוספות שעליהן ביקשו להשיב היו האם צוותים סורים, רוסיים או משולבים?
לכל מצב שכזה יש משמעות שונה. זה אתגר משמעותי מאוד במיוחד כשהאויב מתמחה בהונאה ועושה את הכול כדי להסתיר את הנשק שובר האיזון שברשותו. בחיל האוויר לא חיכו לנחיתת סוללות ה- S-300 בסוריה כדי להיערך לאתגר, אך אין דומה ההיערכות לתרחיש קיצוני באימונים לפעילות ביטחון שוטף בלבנון ובסוריה. בידיעה שיש בידי משטר אסד סוללות מתקדמות ביותר שרוכשות מטרות בטווחים גדולים כמעט פי שניים מסוללות ה-S-200 ומסוגלות ליירט מטרות בטווחים גדולים הרבה יותר ממה שמסוגל מערך הטק"א (טילי קרקע-אוויר) הסורי הנוכחי.
מדובר בשינוי כללי המשחק וחיל האוויר יצטרך להתאמן על השמדתן במידה ויאיימו על מטוסי חיל האוויר. לצה"ל יש את היכולות לעמוד באתגר הזה כפי שעמד באתגרים מורכבים הרבה יותר בעבר הרחוק, אך יהיו לכך מחירים. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לא אישר את העברתן כדי לראות כיצד הסוללות המתקדמות של התעשיות הביטחוניות הרוסיות מושמדות על ידי ישראל, אלא כדי ליצור מאזן הרתעה.
על כך רמז שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו שחשף אחרי הפלת מטוס הריגול הרוסי בשמי סוריה על כוונות צבא רוסיה בסוריה לתגבר את הכוחות בסוריה באמצעים טכנולוגים מתקדמים ולייצר תמונה אווירית טובה יותר על הנעשה במרחב. ל-S-300 בעל מכ"ם עוצמתי וסנסורים נלווים תהיה תרומה רבה לכך.
אך עד לרגע שבו יעבירו הרוסים את האחריות על הסוללות לסורים יש עוד הרבה זמן. לפי מקורות במערכת הביטחון שהעריכו באופן תיאורטי כי בסוף השנה יהיה ניתן להעביר את הסוללות לאחריות סורית ובאופן מעשי לא ימהרו הרוסים להעביר את האחריות על המערכת המתקדמת לסורים מאחר והיא תהיה חשופה לתקיפות צה"ל. יותר מכך, מדיניות האש חסרת הפרופורציה של צבא אסד שברגע זיהוי האיום משגרת סוללת הטק"א כמות מיירטים בהיקף קיצוני, עלולה לסכן גם מטוסים רוסים. כפי שהופל מטוס הריגול הרוסי על ידי צבא אסד.
ובכל זאת, המטה הכללי כבר ערוך לתרחיש מסוג זה ולהסדיר פקודות ואחריות. המשימה כעת כוללת דיווח על ההשתנות בשטח כדי להיערך בהתאם לשנות את דפוסי פעולה ולהכיל על הטייסים במרחב נוהלי בטיחות מחמירים יותר, כמו בתקופה שחיל האוויר נקט בטווחי בטיחות מחשש שחמאס הבריח לרצועת עזה טילי כתף נגד מטוסים. כמו כן, יש להיות ערוכים לרגע שבו יצטרך צה"ל לתקוף בסוריה, כפי שפורסם בעבר, להזהיר את הרוסים באמצעות מנגנון התיאום כולל אזהרות לסורים לא להתערב. מנגד, יש להיות ערוך להשמדת הסוללות ולהעריך מבעוד מועד, מה פעולה שכזו תעשה לגורמים השונים: רוסיה, משטר אסד, איראן וחיזבאללה.
הקערה הסורית תתהפך ברגע שהמערכות יוצבו סביב דמשק או בתוכה ולא באזורים נידחים לצורכי אימון. סוללות ה- S-300 לא רק מוגדרות כמתקדמות מאוד, הן מאפשרות חיבור והעברת נתונים למערכות מתקדמות של הרוסים במרחב מה שהמערכות הקיימות של משטר אסד לא מאפשרות בגלל טכנולוגיה ישנה. התמונה הרחבה והעברת נתונים מהירה תאפשר לרוסים לדעת בצורה חדה יותר וכך גם לסורים על כל תנועה אווירית במרחב. כפועל יוצא מכך, לא ישהו הסורים יירוטים בעתיד רק בגלל שהם לא יודעים למי שייך המטוס. בעתיד הנראה לעין ייהנו הסורים מחיבור לסנסורים ומכ"מים רוסיים שישפרו דרמטית את היכולת לבנות תמונה אווירית באופן שיהווה סיכון למטוסי חיל האוויר.
אלו הן הסיבות לכך שראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו הודיע על ביקורו במוסקבה לפגישה עם פוטין בעוד כשבועיים. אפשר להעריך שנתניהו יבקש מפוטין לדחות את מסירת הסוללות לאחריות מלאה של סוללות S-300 לידי משטר אסד, לחזק את הברגים במנגנון התיאום, לעמוד על הקווים האדומים של ישראל בכל מה שקשור להתבססות איראן בסוריה, העברת אמצעי לחימה מתקדמים לידי חיזבאללה ולהעביר מסר ברור: כל מה שיאיים על מטוסי חיל האוויר ייפגע.
בנוסף לכך, ניתן להעריך שנתניהו ינצל את המעמד לשוחח עם פוטין, אותו הוא מכיר כבר משנת 2000 על המצב במזרח התיכון, ההודעות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וההשפעות בשטח. שני הצדדים רוצים שקט ויציבות ופוטין לא ימהר לפגוע באינטרסים הסורים והאיראנים. גם הסוגיה הלבנונית והמתרחש תעלה בפגישה. אך קודם כל שהפגישה תתקיים בהתאם להודעה כי אצל פוטין הכול אפשרי ועד שזה לא קורה זה לא קורה.