דנמרק החלה להקים גדר בגבולה עם גרמניה, שאורכו 70 ק"מ, כדי לעצור את תנועתם של חזירי בר מחשש להפצת קדחת החזירים האפריקנית. במדינה הסקנדינבית חוששים כי המחלה, שאינה מסוכנת לבני אדם, עלולה לפגוע בתעשיית החזירים הענקית שלה, ששוויה הוא כ-30 מיליארד קורונות (כ-3.5 מיליארד אירו).
הקדחת אותרה בשני חזירי בר בבלגיה, והיא יכולה להתפשט גם לחזירי הבית. היא קטלנית ביותר ואין תרופה או חיסון נגדה. מבקרי התכנית, שעלותה כ-12 מיליון דולר, מטילים ספק ביעילותה וחוששים מפגיעה בסביבה בעקבות הגדר. בנייתה אמורה להסתיים בתוך שנה, והיא תתנשא לגובה של מטר וחצי ותהיה ברוחב של כחצי מטר.
הממשלה אמרה כי אם המגיפה תתפרץ בשטח המדינה, יצוא החזירים למדינות שאינן חברות באיחוד האירופי יהיה חייב להיעצר. שר הסביבה והמזון, ג'ייקוב אלמן-ינסן, אמר כי הממשלה נחושה לעשות כל שביכולתה כדי למנוע את הגעת המחלה לדנמרק. "עכשיו אנחנו יכולים להתחיל סוף סוף בהצבת הגדר שלנו נגד חזירי הבר", אמר.
הממשלה גם הקלה על המגבלות שבציד חזירי הבר, בדומה למדינות אחרות, כמו צרפת ופולין, וכן הגדילה את הקנסות למי שיעביר חיות משק שלא עברו חיטוי כנדרש. בגדר יהיו 20 פתחים במעברי גבול ומקורות מים, ולפחות שער יוצב בכל קילומטר כדי לאפשר מעבר של בני אדם. בנוסף לכך, יהיו פתחים של 20 ס"מ בכל מטר כדי לאפשר תנועת בעלי חיים קטנים.
מבקרי התכנית טוענים שהיא פוליטית על מנת שהפוליטיקאים יוכלו לומר שהם פועלים בנושא. הם מציינים את הפתחים הגדולים שיהיו בכבישים, בהתאם לאמנת שנגן של האיחוד האירופי, ועל כך שאוכלוסיות גדולות של חזירי בר חיות ליד מקורות המים, כך שהם יכולים לשחות בקלות ממדינה אחת לשנייה.
מקרה אחד בחווה אחת עלול להוביל להשמדת כל אוכלוסיית החזירים כדי למנוע את התפשטות הקדחת. כך קרה בליטא ב-2014, אך מאז היא הצליחה לבלום את התפשטות המגיפה.
