פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עם מעבדות ואורוות: האי המבודד שישכן את המיועדים לגירוש מדנמרק

      ממשלת המרכז-ימין ומפלגת הימין הקיצוני סיכמו כי מאה זרים שהורשעו בפלילים ואינם יכולים לשוב לארצותיהם יידרשו לדווח מדי יום למרכז בלינדהולם, שאחת המעבורות המגיעות אליו מכונה "וירוס". המטרה - לעודד אותם לעזוב. "הם לא רצויים והם ירגישו זאת"

      האי לינדהולם, דנמרק (Google Earth)
      החוף הקרוב ביותר לאי נמצא במרחק של 3.2 ק"מ. האי לינדהולם

      דנמרק מתכננת להעביר לאי קטן ונידח מהגרים שהורשעו בעבירות פליליות, שבקשת המקלט שלהם נדחתה ושאינם יכולים לשוב לארץ מוצאם. ביום שישי הודיעו ממשלת המרכז-ימין ומפלגת הימין הקיצוני על הסכם שבמסגרתו יישלחו כמאה אנשים לאי לינדהולם, שבו שוכנים כיום אורוות, מעבדות ומרכז שבו חוקרים מחלות מידבקות של בעלי חיים. "הם לא רצויים בדנמרק, והם ירגישו זאת", אמרה שרת ההגירה, אינגר סטוברג.

      אחת משתי המעבורות המשרתות את האי, שגודלו פחות מקמ"ר, מכונה "וירוס". החוף הקרוב ביותר לאי שבקצה הים הבלטי הוא במרחק של 3.2 ק"מ ושירותי המעבורות אליו אינם תכופים. אותם זרים יידרשו לדווח למרכז באי מדי יום, ועשויים להישלח למאסר אם לא יעשו זאת. הרשויות מתכננות לצמצם עוד יותר את התעבורה אל האי ולייקר אותה. הממשלה תקצה 115 מיליון דולר לארבע השנים הקרובות להקמת מתקני הגירה באי, שאמורים להיפתח ב-2021. שרת האוצר, קריסטין ינסן, אמרה כי האי אינו בית כלא, אך הוסיפה כי כל מי שיוצב שם ייאלץ לישון שם.

      לואיס הולק, סגנית מנהלת המכון הדני לזכויות אדם, אמרה כי הארגון עוקב מקרוב אחרי פגיעה אפשרית במחויבויותיה הבינלאומית של דנמרק. שרת ההגירה לשעבר בירת' רון הורנבך כינתה את הפרויקט "בדיחה" ותיארה זאת כמו גול עצמי בכדורגל.

      לקריאה נוספת בנושא
      מחלקים קנסות: איסור על לבישת כיסוי פנים בדנמרק נכנס לתוקף

      מפת דנמרק (מערכת וואלה! NEWS , גרפיקה)

      ממשלת דנמרק נתמכת מבחוץ על ידי מפלגת "העם הדני", שהתחזקה משמעותית מאז משבר המהגרים שפקד את אירופה ב-2015. בתמורה לתמיכתה בתקציב, היא זוכה למגבלות חדשות על הגירה ועל קליטת פליטים. הממשלה מבטיחה לקדם עד קצה הגבול את המגבלות על הגירה, בהתאם לאמנות בינלאומיות לזכויות אדם. תכנית דומה של ממשלת איטליה הופלה ב-1980 על ידי בית המשפט האירופי לזכויות אדם.

      בין הצעדים שיישמה קופנהגן בשנים האחרונות היו איסור עבודה למבקשי מקלט עם רקע פלילי. אלו שלא ניתן לגרש אותם משוכנים במקלטים ומקבלים כיורו אחד ליום למחייתם בהנחה שהם משתפים פעולה עם הרשויות. כל זאת על מנת לעודד אותם לעזוב מרצונם את המדינה הסקנדינבית.

      מאות זרים שלא קיבלו מקלט ממתינים לגירוש בשני מרכזים, אך דנמרק אינה יכולה לגרשם מחשש לרדיפה או לפגיעה בהם במולדתם, או מאחר שהיא אינה מוכנה לקבל אותם בחזרה. לפי מחקר של ארגון זכויות האדם "אסיפת העם של הלסינקי", באחד מהם התנאים דומים לאלו של בתי כלא. ראש הממשלה לארס לוקה ראסמוסן אמר בחודש שעבר כי הממשלה לא מתכוונת עוד לשלב פליטים בחברה, אלא לארח אותם עד שיוכלו לשוב לארץ מוצאם.

      בקיץ נכנס לתוקף איסור על לבישת כיסויי פנים מלאים, המכונה חוק הבורקה, מאחר שהבגדים הללו נתפסים על ידי חלקים באוכלוסייה כ"לא דנים". החודש אמור להעביר הפרלמנט חקיקה שתדרוש מאלו המבקשים להתאזרח ללחוץ את ידיהם של גורמים רשמיים בעת הטקס הרשמי, בניגוד לעמדתם של מוסלמים דתיים המתנגדים ללחיצת יד של בני המין השני.