8 שעות הלוך, 7 שעות חזור, ורק 6.5 שעות על הקרקע. בגיחה הקצרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לנג'מנה, בירת צ'אד, הוא לא ראה הרבה מנפלאות הארץ ולא פגש הרבה מקומיים. המרחק בין שדה התעופה לארמון הנשיאות הוא קצר, פחות מרבע שעה. לא חיכו בהם המוני צ'אדים מעריצים ומנופפים, כפי שנתניהו התרגל להשוויץ בחלק ממסעותיו לחו"ל; הרחובות בצ'אד נראו כאילו הוטל עליהם עוצר. לא נצפתה נפש חיה שאינה לובשת מדים, והנוהג המקומי הוא דווקא להפנות את הגב כלפי האורחים המכובדים שנוסעים בכבישים. אבל גם בשש שעות וחצי, בביקור שהסתכם בארמון בלבד, נתניהו הוסיף עוד פס לחגורת ההישגים המדיניים שלו והודיע על חידוש היחסים אחרי נתק של יותר מ-27 שנה.
עוד בוואלה! NEWS:
"בתגובה לחידוש יחסי צ'אד עם ישראל": עשרה נהרגו בפיגוע במאלי
"שותפים לחזון": ישראל וצ'אד חידשו את היחסים הדיפלומטיים
התחזית: עלייה בטמפרטורות; החרמון ייסגר למבקרים בשל המתיחות
בשלוש השנים האחרונות נתניהו כבר הפך כאן לנוסע מתמיד. מאז 2016, הוא כבר הגיע לאפריקה ארבע פעמים, ובכל פעם סימן נקודת ציון אחרת על המפה. זה התחיל בפריצת הדרך במזרח אפריקה עם ביקור באוגנדה, קניה, רואנדה ואתיופיה, ומשם חצה מערבה - להשתתפות בוועידת אקוואס בליבריה ב-2017. צ'אד היא חוד החנית של הנקודה החדשה של ישראל על המפה - מרכז אפריקה - וממנה נתניהו מקווה לפרוץ לקבוצת מדינות הסאהל - ציר של חמש מדינות (צ'אד, ניגר, מאלי, מאוריטניה, בורקינה פאסו). מדובר במדינות החלשות ביותר ביבשת, שמתמודדות עם טרור אסלאמי, מורדים, מלחמות אזרחים ומגפות. לצ'אד יש את הצבא החזק ביותר בכל הגוש הזה, ולכן היא ממלאת תפקיד מרכזי במאבק בבוקו חראם, אל קאעידה וקבוצות אחרות, מה שהופך את דבי לאחד האנשים החשובים באזור. לא מן הנמנע שבעקבותיו ילכו גם מדינות נוספות בגוש שיחליטו לחמם יחסים עם ישראל.
התחתית של התחתית
צ'אד היא מקום עני ודל, מוכה שחיתות ומגפות, שמדורג בתחתית של התחתית של כל דירוג עוני או פיתוח של האו"ם. נתניהו לא ראה דבר מכל זה. המראה העיקרי שנשקף מחלון המכוניות המשוריינות שלקחו אותו ואת פמלייתו לארמון הנשיאות היה של תמונות ושלטים של המנהיג, המתנוססים בכל פינה, תזכורת לכך שהיחסים הדיפלומטיים המחודשים אינם תוצר של התקרבות או התחממות בין מדינות או עמים, אלא בין אינטרסים ומנהיגים. דבי, ששולט בצ'אד מאז שנות ה-90, הוא אחד הדיקטטורים היציבים באפריקה, שמחפש לבצר את שלטונו מפני איומי טרור, חדירת גבולות, וניסיונות הפיכה ואופוזיציה פוליטית. נתניהו, מצדו, מעונין להרחיב את מוטת ההשפעה והקשרים של ישראל בעולם המוסלמי והערבי, לפתוח את הדלת להסכמים כלכליים וביטחוניים, ולשנות את מגמות ההצבעה האנטי ישראליות באו"ם ובארגונים בינלאומיים אחרים. וגם - לקצר את נתיבי הטיסה לדרום אמריקה, על ידי קבלת אישור לטיסה מעל צ'אד - וגם סודאן. המטרה הזו טרם הושגה אך נתניהו בוודאי יתגאה בהתקדמות קטנה: בדרך חזרה מצ'אד - סודאן אפשרה למטוסו של נתניהו לעבור בשטח האווירי של דרום סודאן, מה שקיצר את המסלול חזרה בכמעט שעה.
הביקור בארמון של דבי היה חמים וביתי. נתניהו הפגין אוצר מלים צנוע ומיומנות בצרפתית, הביא למארחו מתנות, ואפילו פרגן לרעייתו (אחת מתוך כמה, למי שמתעניין) בפוטואופ משלה. מיליוני קילומטרים ועשרות דרגות סוציואקונומיות מפרידות בין ירושלים ונג'מנה אבל מי שממש מחפש יכול למצוא בין נתניהו ודבי בכל זאת קצת קווי דמיון.
דבי, ששולט ביד רמה כבר קרוב ל-30 שנה, שינה את החוקה מספר פעמים כדי להבטיח את המשך שלטונו, ולא בוחל באמצעים כדי להשיג את המטרה, עד כדי כך שבצ'אד יש כאלה שאומרים שהם בדרך למונרכיה. חימום היחסים עם ישראל צפוי לסייע לצ'אד מדינית, ביטחונית וכלכלית - אבל גם לחזק את מעמדו האישי של הנשיא. כך גם נתניהו - בביקור בצ'אד - תפס שתי ציפורים במכה אחת - גם עוד פריצת דרך מדינית לפרוטוקול היחסים המתפתחים עם אפריקה ומדינות ערב, וגם, רגע לפני בחירות, הוכחה שהמדיניות שהוא מוביל היא הצלחה גדולה. זה לא רק דיפלומטיה, אלא גם הישרדות: כשההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום ממשמשת ובאה, צ'אד - ומדינות נוספות שנתניהו מתכנן לדרוך בהן בעתיד - אמורה להיות חלק משרשרת החסינות.
