נשיא ארצות הברית - סוכן של מעצמה זרה, או לפחות מציית להוראותיה בגלל סחטנות, שזה כמעט אותו הדבר. עזבו נשיא ארצות הברית - מנהיג של מדינה כסוכן זר. זה החומר ממנו עשויים ספרי וסרטי ריגול מופרכים, סיוטים של שירותי ריגול נגדי, פרנויות ולעתים גם מציאות.
כבר כשנבחר לנשיאות היה ברור לכל - למעט טראמפ ותומכיו הנאמנים ביותר - שרוסיה התערבה בבחירות לטובתו והתחילה חקירת הקשרים בין מטה טראמפ לבין רוסיה. הצעד המכריע הוא פיטורי ראש הבולשת הפדרלית FBI ג'יימס קומי, שהגיעו אחרי שטראמפ מביע בפומבי את זעמו על התובע הכללי ג'ף סשנז שלא עצר את החקירה נגדו ואת חקירת מולר, שלא מנע אותה מלכתחילה.
אם, כפי שטראמפ עצמו הצהיר, פיטורי קומי נבעו מחקירת המעורבות הרוסית בבחירות בארצות הברית הרי שהמניע לפיטורי אוכף החוק מספר אחת של ארצות הברית יכול להיות שירות - במודע או לא - של רוסיה, או רצון הנשיא להגן על עצמו. במקרה הראשון מדובר בבגידה, או שירות מעצמה זרה, במקרה השני מדובר במניע פלילי.
עוד בנושא:
דיווח: ה-FBI חשד שטראמפ פועל לטובת רוסיה
טראמפ עונה לראש ה-FBI המודח: ביצע פשעים רבים בשל מרמורו
טראמפ יצא למתקפת נגד. זה זמן שטראמפ - כמו מנהיג אחר בעולם הנמצא במצב שבו הוא נחקר - מודיע מדי יום שהחקירה מוטה, ופוליטית. שלא מדובר על חקר האמת אלא שכולם - המערכת המשפטית, המשטרתית, החקירתית כולה מוטה נגדו וכולה מושחתת.
יש לכך מאזינים: אותם המאמינים בכל לבם במדינה העמוקה, באלפי קנאי אובמה וקלינטון הפזורים בתפקידי מפתח בשלטון, ממתינים לרגע לעשות את ההפיכה שלהם או כבר עושים אותה, בחסות החוק. זה עובד.
טראמפ ממשיך לטעון שאין נשיא שהיה קשוח יותר מול הרוסים. זה לא נכון, בכל בדיקה עובדתית. הוא אמר דבר מדויק לחלוטין, שיחסים טובים עם רוסיה הם דבר חיובי, וצריך לשאוף אליו. כך בדיוק נהגו נשיאים קודמים, מניקסון ואילך. אבל הם, כאמרתו של רוזוולט, דיברו עם רוסיה והחזיקו מקל גדול ברחבי העולם. טראמפ מדבר עם פוטין ומודיע על נסיגת ארצות הברית מאזורי חיכוך עם רוסיה.
מה בעצם אומר טראמפ לפוטין בפגישות ביניהם? אין לנו מושג. וושינגטון פוסט פרסם היום שאין שום תיעוד מאחר שטראמפ עצמו אסף את התרגומים של המתרגם בחדר כדי לוודא שאין אחד כזה. קשה להניח שסוכן הקג"ב הוותיק, בוגר בית הספר למרגלים של מוסקבה, היה בעמדת נחיתות במפגש אחד על אחד מול הקבלן הניו יורקי העשיר, אבל נשמח להיות מופתעים. בינתיים, במציאות, מעמדה הבינלאומי של רוסיה מתחזק ושל ארצות הברית נחלש.
בשנת 1973, בשיאה של המלחמה הקרה, כתב מיכאל בר זוהר את ספר הריגול "האיש שמת פעמיים". בשיאו של הספר, המהדהד את מרגלי קיימברידג' המיתולוגיים, הבוגדים מלב הממסד הבריטי, מתברר ששר החוץ הבריטי, תקוות המפלגה, כפסע מראש ממשלה, היה סוכן סובייטי.
הספר הידוע ביותר בסוגה הזו של בוגד, כמעט תמיד לטובת ברית המועצות, שאינו רק סוכן ריגול, או שגריר, או אף ראש שירותי הביון המערבי עצמו אלא מדינאי בכיר הוא השליח ממנצ'וריה, או המועמד ממנצ'וריה מאת ריצ'רד קונדון - גיבור מלחמה, מועמד לנשיאות - ובעצם שטוף מוח לאחר הנפילה בשבי במלחמת קוריאה, בובה על חוט של האדונים הזדוניים.
גם במציאות היו דוגמאות לכך. רודן פנמה המנוח מנואל נורייגה היה סוכן של סוכנות הביון המרכזית ה-CIA. שליטים בעולם כולו קיבלו תשלומים, אישיים לעתים, מחשבונות בנק אנונימיים במוסקבה ובוושינגטון ולעתים גם בלונדון או בפריז.
אם אנחנו בעולם הפרנויות, הרי תפקידו של ראש מחלקת ריגול נגדי בכל מדינה בעולם הוא להיות פרנואידי. אם בישראל הפטריוטית בעלת מבדקי הביטחון הקפדניים ייתכן ששר, קצינים בכירים ומדען בכיר העומד בראש הפרויקט המסווג במדינה הם סוכנים זרים - כשבמקרה האחרון מדובר לא על אדם שהחליט לבגוד בשל מצוקה כלכלית אלא סוכן שתול עשרות שנים - כמה מופרך לחשוב שעלול להיות סוכן זר בכל דרג, בכל מקום?
עשור קודם לכן, בשיאן של רדיפות הסנאטור מויסקטנסין הקרויות עד היום על שמו - תקופת המקארתיזם -יצא מקארתי בשורת הכרזות על בוגדים רמי מעלה בארצות הברית. הוא החל בשירות החוץ, והוא ותומכיו הגיעו עד לגיבור קרב הבליטה נגד הנאצים, כשאגודת ג'ון בירץ' הבאמת מטורללת מכריזה שהסוכן הסובייטי המסוכן בעולם הואנשיא ארצות הברית בכבודו ובעצמו, דווייט איזנהואר, לשעבר מפקד מבצע אוברלורד, רמטכ"ל, מפקד ברית נאט"ו. אגב, איזנהואר לא יצא להגנת עוד אחד שהואשם בבגידה - ג'ורג' מרשל, מי שהיה מפקדו, הרמטכ"ל בזמן מלחמת העולם השניה, שר החוץ שהציל את מערב אירופה מנפילה לידי הקומוניזם עם תכנית מרשל. אלה נחשדו בבגידה - אמנם בידי קבוצה קטנה, יחסית והזויה מהימין הקיצוני.
פרנויה אינה מנותקת לחלוטין ממציאות. סגן נשיא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, הנרי וולאס, פרוגרסיבי כל שניתן היה תומך בברית המועצות - מעל ומעבר לנדרש עבור הברית הגדולה נגד הנאצים, ונחשד כסוכן סובייטי, או כפועל למען הסובייטים. לקראת מערכת הבחירות הרביעית שלו החליף אותו רוזוולט בהארי טרומן. אם השמועות היו נכונות, ונניח שרוזוולט מת כמה חודשים לפני מותו בפועל היה לנו סוכן סובייטי בבית הלבן. לא סתם בבית הלבן - בחדר הסגלגל.
לא סביר שטראמפ אכן סוכן סובייטי או טראמפ מציית, מרצון או שלא, לסחטנות, אבל איננו יודעים. איננו יודעים מדוע טראמפ נלחם בחירוף נפש שלא לחשוף את הצהרות ההון שלו, את עסקי ארגון טראמפ וממי לקח הלוואות.
לטראמפ יש אידיאולוגיה. יש ראיית עולם. הוא לא מאמין בבריתות בינלאומיות, הוא לא מאמין בארגונים רב-לאומיים. הוא מאמין רק בעסקאות של כסף והוא מוכן להפנות כתף קרה לבעלות ברית מהעבר וההווה. הוא מעדיף, כך נראה, רודנים על נבחרים. השוו את התבטאויותיו ביחס לראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, נשיא צרפת עמנואל מקרון, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי מול התבטאויותיו לגבי מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונ און, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן ויורש העצר הסעודי מוחמד בין סלמאן. ישראל היא החריג הגדול בכל מדיניותו של טראמפ.
החקירה החלה לפני שנה וחצי, תוצאותיה, אם היו כנראה, הועברו למולר וחברו לחקירה הגדולה שמנהל התובע המיוחד. מי שהאמין קודם שרוסיה בחשה בבחירות מאמין בכך עוד יותר, מי שהאמין קודם שהמדינה העמוקה חותרת תחת טראמפ מאמין בכך עוד יותר.
בתוך כל זאת ישנו אדם היושב בקרמלין. אדם שכל מדיניותו בשנים האחרונות היא לערער את האמון בדמוקרטיה המערבית, במוסדות השלטון הדמוקרטים, להשתמש בחירויות שבמערב כדי לחתור תחת המערב. להתערב בבחירות, להפיץ שמועות, לקרוא להפגנות לחרחר שנאה. ומדי יום ביומו, מארצות הברית ועד ישראל, אנו רואים איך האסטרטגיה הזו, האטית והבטוחה, מצליחה במטרתה.