הגשם הרב שירד בימים האחרונים העלה חיוך על פני החקלאים ואנשי התיירות בצפון. אחרי חמישה חורפים שחונים, הגליל זוכה לחורף אמיתי. מרשות המים נמסר שמיום ראשון עד הבוקר, ירדו כמויות משקעים יפות בצפון וסביב אגן ההיקוות של הכנרת.
כמויות אלו גרמו לזרימות יפות בנחלים השונים באגן, התורמים לעליית מפלס הכנרת. בירדן (גשר הפקק) נרשמה ספיקה של 110-100 קוב לשנייה, ספיקה שנרשמה בפעם האחרונה בחורף 2013.
זרימות הירדן, יחד עם זרימות נאות בשאר הנחלים, בצירוף עם קצת גשם ישיר גרמו לעלייה נוספת במפלס הכנרת של 11 ס"מ מאתמול בבוקר, והמפלס הבוקר עמד על 214.24-. המפלס השלים עליה של 19.5 ס"מ ביומיים, ומתחילת עונת הגשמים המפלס עלה ב-42 ס"מ.
עוד בוואלה! NEWS:
רוסיה מגיבה על הדיווחים בישראל: לא מתערבים בשום בחירות
ח"כ מיקי רוזנטל הודיע: פורש מהכנסת - לא אתמודד בבחירות לעבודה
הרוג ושמונה פצועים בהתהפכות רכב הסעות בכביש 6 ליד מחלף עירון
לשם השוואה, מפלס האגם בחמש השנים האחרונות כפי שנמדד מדי 9 בינואר, העיד על העמקת המשבר. כך, בעוד שב-2014 עמד המפלס על 211.23- ס"מ, ב-2015 נמדדו 212.76- ס"מ, ב-2016 נמדדו 212.93- ס"מ, ב-2017 213.56- ס"מ, ב-2018 נמדדו 214.26- ס"מ, וכיום המפלס עומד על 214.24- ס"מ. מפלס האגם נמצא עדיין 1.24 מטר מתחת לקו האדום התחתון, ורק 0.63 מטר מעל הקו השחור. כדי שהכנרת תתמלא ותגיע למפלס המקסימלי שלה חסרים לה עוד 5.44 מטר.
אלון לב, מנהל יחידת גליל ב"מקורות" הבהיר כי "אנחנו נמצאים בתחילתו של החורף. זהו חורף רגיל שאכן מגיע אחרי חמישה חורפים חלשים, בהם חווינו חמש שנים קשות. החורף הזה אכן נפתח בסערה ואני מקווה שכך יימשך. הכנרת מתחילה לעלות בחודשים ינואר-פברואר, בוא נחכה לפסח ונדע מה יהיה השינוי במפלס הכנרת".
לב נזכר בגעגוע בחורפים החריגים של 1992 ו-2003, שבהם עלתה הכנרת ביותר מארבעה מטרים, אך מזכיר שבחורף ממוצע עולה מפלס האגם בכמטר עד מטר וחצי. אפילו נתון ממוצע כזה לא חוותה הכנרת כבר כמה שנים, דבר שהביא אותה לשפל מדאיג.
בממשלה כבר הכירו במשבר שבו מצויה ישראל ובגרעון מים שנאמד בכ-2.5 מיליארד קוב, שלא ייעלם בחורף בודד, גשום ככל שיהיה. "המגמות בשינוי מזג האוויר, התחממות וירידה בכמויות המשקעים, מחייבים אותנו להיערך לעתיד", אמר.
לשם כך אישרה הממשלה לפני כשבעה חודשים הצעת מחליטים על השקעות של 14 מיליארד שקל בתשתיות מים, בהן הקמת מתקן התפלה גדול בגליל המערבי. כמו כן, על פי התכניות, במידה וייווצרו עודפי מי התפלה, הם יוזרמו לכנרת. לדברי לב, "מדובר בהשקעות מסיביות שנדרשות בתשתיות המים, כדי שישראל תוכל להמשיך ולהתמודד עם שנים קשות".
התחממות אקלים ועלייה בצריכת המים
גם אורי שור, דובר רשות המים, אומר כי הימים האחרונים משמחים, אבל מבהיר: "אנשים חושבים שתמונות של נחלים זורמים ושוצפים מבשרים על יציאה מהמשבר ואנחנו ממש רחוקים מכך. אחרי חמש שנים שחונות אנחנו בגרעון עצום, וצריך לזכור שכבר שלוש שנים כמעט ולא שואבים מים מהכנרת. בעבר שאבנו מדי שנה כ-400 מליון קוב".
שור מוסיף כי יש פחות ופחות מים באזור של ישראל כתוצאה משינויי האקלים. "יש פחות גשמים וגם כשיש גשמים, הרבה פעמים מדובר בגשמים חזקים בפרקי זמן קצרים, ואז יש שיטפונות. במקביל יש עלייה בצריכת המים, הן בשל גידול באוכלוסייה והן בשל עליה ברמת החיים", הסביר.
"צפינו שיהיה חורף ממוצא ואפילו ממוצע פלוס", הוסיף. "הבשורות הטובות הן שאחרי החורף הנוכחי, הגרעון לא יעמיק והטבע יזכה למים שהוא זקוק להם. ראינו את משבר העכברת בקיץ האחרון שנגרם גם בגלל שלא זרמו מים בנחלים. אבל חצי הכוס הריקה היא שהמשבר לא ייפתר ונעבור רק במעט את הקו האדום התחתון של הכנרת, ואז שוב מגיע קיץ ובכל יום הכנרת מאבדת סנטימטר בגלל אידוי, ושוב נרד מתחת לקו האדום".
