מערכת הבריאות בעזה נאבקת במגפה חדשה - חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. מדובר בבעיה מוכרת באזורי סכסוך בעולם, ובמיוחד בעזה, שם מערכת הבריאות נשחקת, וקיים מחסור חמור באנטיביוטיקה. התפשטות הזיהומים כתוצאה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, מוסיפה לממדי החורבן באזור, מנפחת הוצאות רפואיות, ובגלל שמטופלים צריכים השגחה צמודה - חוסמת מיטות בתי חולים. משמעות הדבר שפעמים רבות פצועים שיכולים היו להשתקם, נותרים עם נכויות לכל חייהם.
דינה נאסר, אחות מובילה במרכז בקרה למחלות בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה במזרח ירושלים, אומרת שהנושא אמור להטריד את מערכות הבריאות העולמיות. "לאורגניזמים העמידים לתרופות אין גבולות", היא מסבירה, "בגלל זה הקהילה הבינלאומית, הגם שאינה מתעניינת בפוליטיקה של עזה, צריכה לגלות עניין בזה".
כמו כן, מחסור חמור באנטיביוטיקה בעזה, מטופלים שאינם משלימים טיפול אנטיביוטי כנדרש ותערובת תרופות לא מתאימה בגלל מחסור במלאי - אינו מאפשר לרופאים, המכירים היטב את פרוטוקול הטיפול בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, טיפול ראוי ומעקב אחרי התפשטות הזיהומים.
לקריאה נוספת:
הפגנות בגבול הרצועה: ארבעה הרוגים בעימותים עם צה"ל
פלסטיני נהרג בעימותים עם צה"ל בגבול הרצועה; בלוני תבערה שוגרו
הפלגים הפלסטינים מאיימים: יום שישי הבא - יום המבחן של ישראל
בנוסף, קיים קושי בשמירת תנאי היגיינה בסיסיים במערכות הבריאות. כך למשל, המחסור החמור במים אינו מאפשר לרופאים לרחוץ ידיים. העדר כפפות חד פעמיות במלאי, חלוקים וכלור לחיטוי משמשים לחיידקים העמידים מצע נוח להתפשט.
התופעה של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה קיימת באזורי עימות נוספים בעולם, כך למשל הבחינו בצבא ארצות הברית לפני יותר מעשור בהתפשטות חיידקים עמידים מעיראק. נפגעים רבים שבו משדה הקרב וגילו עמידות לחיידק האצינטובקטר, שזכה לכינוי "בקטריה עיראקית".
הסגר הממושך על עזה, אמנם אומר שעזה מבודדת יחסית בהשוואה לשאר אזורי עימות בהם יש גם התפתחות חיידקים עמידים אולם מספר קטן של חולים מועברים לבתי חולים נוספים בפלסטין, ישראל ומדינות שכנות כמו ירדן, מצרים ולבנון. כמו כן, אנשים בריאים יכולים לשאת את החיידק בלי לגלות כל סימפטום, כך שגם עובדי מערכת הבריאות בעצמם עלולים להפיץ את החיידק. ובעיקר - החיידק לא תמיד צריך גוף אנושי כדי להתפשט.
"זה יצא החוצה" מזהיר ד"ר גסאן אבו סיטה, שלמד רפואה באזורי סכסוך במרכז רפואי של האוניברסיטה האמריקאית בבירות. "הביוב הלא מטופל בעזה מכיל חיידקים לא מטופלים וזה מגיע לאקוויפר משותף עם מצרים וישראל". עוד הוסיף כי מחקר מסקוטלנד מוכיח שחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה נמצאים בלשלשת ציפורים נודדות. "הרעיון שאפשר להיות חסין מפני התופעה הזו, הוא אבסורדי".
השנה התופעה התפשטה במיוחד לאור העלייה בהיקף האלימות בעזה. יותר מ-200 אנשים נהרגו ואלפים נפצעו, רובם נפצעו ברגליהם, במהלך המחאה לאורך הגבול שהגיע לשיאה בחודש מאי השנה. ד"ר מחמוד מטר, מנתח אורתופדי, אמר שבסביבות 2,000 תושבי עזה מתמודדים עם פצעי ירי משמעותיים ברגליהם הדורשים פעולות שחזור רבות ושיקום של שנים. לדבריו, כמעט כל המטופלים נדבקו בחיידק עמיד לאנטיביוטיקה. משמעות הדבר שרופאים צריכים להשהות את סגירת הפצע, וכך קטן הסיכוי לשיקום מוצלח, עולה הסיכוי לקטיעה, והמטופל נשאר זמן ארוך יותר בבית החולים.
האנטיביוטיקה הראשונה, פניצילין, הגיעה לייצור המוני בסביבות סוף מלחמת העולם השנייה. מאז, אנטיביוטיקה הצילה חייהם של מיליונים, מנעה מוגבלויות, אפשרה לרופאים להימנע מקטיעה, במיוחד בקרב פצועי מלחמה. אלא שמאז שנות ה-80 לא פותחה דרגה נוספת של אנטיביוטיקה, וככל שמשבר החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה מחמיר, כך אזורי סכסוך המודרניים מתחילים להיות דומים לאלה של ימי טרום פניצילין.
"אנחנו מצפים לקטסטרופה בהיבט של הפצועים", הוסיף אבו סטה, שנסע לעזה בחודש מאי השנה לטפל בפצועים בבית החולים אל עוודה. ארגון הבריאות העולמי מדווח שכל החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה הידועים לארגון שסומנו כמסוכנים לאדם, דווחו בפלסטין. כמו כן, מצבם הרעוע של בתי החולים וחוסר היכולת של בתי החולים לזהות את החיידקים האלה מהווה חסם משמעותי בפתרון הבעיה.
ארגון "רופאים ללא גבולות" הקים שירות לבדיקת דגימות מבתי החולים בכל רחבי עזה. במסגרת השירות נלקחות דגימות מעצמות לבדיקת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, עבור דלקת אוסטיאומליטיס רב-תרופתית, כדי שיוכלו לקבל אנטיביוטיקה ממוקדת. בנוסף, הארגון מפעיל מרפאות ייעודיות בהן המטופלים יכולים לעבור מעקב ושיקום בקלות רבה יותר.