יציאת כוחות צבא ארצות הברית מסוריה - כפי שהכריזה אתמול (רביעי) וושינגטון - היא פגיעה באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, במיוחד בימים שבהם משטר אסד מנסה לעצב את המדינה מחדש ואיראן מנסה לנכס לעצמה הישגים. אלוף במיל' עמוס ידלין אמר פעם כראש אמ"ן שההרתעה הישראלית נשענת על שלוש רגליים: כוחו של צה"ל, העמימות ביחס לנשק שיש או אין לישראל והברית עם ארצות הברית. הנוכחות של ארצות הברית בסוריה, ופעילותה הצבאית במרחב, שירתה אינטרסים ישראלים גלויים וחשאים - בעיקר מנוף לחץ על סוריה, רוסיה וכמובן איראן.
ארצות הברית הציבה כאלפיים חיילים ברחבי סוריה בבסיסים שונים במסגרת המלחמה נגד דאעש. אחד מהם הוא אל-טאנף באזור משולש הגבולות של ירדן, סוריה ועיראק. עבור מפקדת פיקוד המרכז של ארצות הברית, אחד הפיקודים הקרביים המאוחדים של משרד ההגנה האמריקני שבראשו עומד הגנרל ג'וזף ווטל הייתה אל-טאנף עוד נקודה קטנה על המפה מתוך מספר גדול מאוד של בסיסים אמריקנים במדינות המזרח התיכון (למעט ישראל, טורקיה וקפריסין).
לקריאה נוספת
להצהיר שניצחנו ולהסתלק: ארה"ב משאירה את הזירה לרוסיה ולאיראן
ארה"ב הכריזה על תחילת החזרת כוחותיה מסוריה
בהתחלה, היא אף הוגדרה כנטל על הכוחות האמריקנים, שהיו צריכים עד לאחרונה לאמן בה כוחות מורדים ומתנגדי משטר אסד כדי שיילחמו בדאעש. אולם, מהר מאוד הנטל הפך לנכס. לפתע התברר לאמריקנים כי המיקום שנבחר להקמת הבסיס מעולה מאחר והוא תקוע כמו עצם בגרונם של הסורים, הרוסים והאיראנים. נוכחות ארצות הברית במרחב מנעה מהם פעילות אווירית ובכך שיבשה את המתקפה שלהם על מורדי אסד. אך לא זאת בלבד: אל-טאנף מנעה את התפשטותה במרחב של איראן שדוחפת בכל הכוח להקים מסלול גישה קרקעי דרך עיראק לסוריה ואז ללבנון.
ישראל לא התבוננה על התהליך מהצד ולפחות לפי פרסומים זרים ניצל חיל האוויר הישראלי את הנוכחות באל-טאנף לתקיפות אוויריות נגד תהליך ההתבססות האיראנית במדינה. ביולי 2018 פורסמה בסוכנות הידיעות הסורית "סאנא" ידיעה לפיה מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי הגיעו מירדן וחלפו מעל לאל-טאנף לפני תקיפת יעדים איראנים בבסיס T-4 ליד תדמור. במהלך תקיפה זו נהרגו לפחות תשעה איראנים. בהנחה והפרסום נכון, טייסי הקרב ניצלו את העובדה שארצות הברית פועלת במרחב דרך קבע כדי לחלוף באזור והסורים בוודאי חשבו שמדובר במטוסי קרב אמריקניים.
בכל זאת, בשלב מסוים הפך הבסיס לנטל, שכן נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע מספר פעמים שבכוונתו להסיג את הכוחות מסוריה בכלל - זאת אחרי שלהגדרתו ניצח את דאעש - כך שהכתובת הייתה רשומה מזמן על הקיר. הייתה למהלך התנגדות בממשל האמריקני אך טראמפ התעקש.
כעת, לאחר ההחלטה להסיג את הכוחות האמריקנים מסוריה, עובר כובד המשקל לידי הרוסים שיצטרכו לנהל בחוכמה את החלל שיישאר. החשש הישראלי הוא לא רק מקושי לתקוף יעדי טרור אלא גם שהציר היבשתי של איראן, דרך עיראק וסוריה, ללבנון, עלול לשנות את כללי המשחק ולהוביל את ישראל לחשב מסלול מחדש. מדינת ישראל לא יכולה להשלים עם מציאות שבה איראן מבריחה ללא פגע אמצעי לחימה ללבנון.
בנוסף, ישראל תצטרך ביום שאחרי נסיגת ארצות הברית מסוריה לנהל את ענייניה באיזור במישור המדיני והצבאי באופן שיגן על האינטרסים שלה ולפתח משקל נגד. אחת הדוגמאות המעולות לכך קושרת את הציר קפריסין, יוון וטורקיה. כבר עכשיו ארצות הברית מגלה עניין בשיחות שנערכות בין ישראל לקפריסין ויוון במטרה לשמר את השפעתה על המזרח התיכון ללא נוכחות צבאית במרחב.
נקודה נוספת וחשובה לא פחות היא ההשפעה שתהיה על מערכת היחסים בין ישראל לרוסיה. עד כה, נהנתה ישראל מההשפעה האיזורית האמריקנית ומנופי הלחץ, בין היתר על רוסיה שהבינה כבר ממזמן שישראל היא גשר אל ארצות הברית בכלל ואל הבית הלבן בפרט. לא ברור האם וכיצד יציאת ארצות הברית תשפיע על תהליך שיקום מנגנון החיכוך בין חיל האוויר הישראלי לצבא הרוסי, שאפשר עד כה תקיפות נגד תהליך התבססות איראני או הברחות אמצעי לחימה לידי חיזבאללה. ישראל תדע להתמודד עם המהלך, אך חשוב שוב להדגיש: כל מהלך לרידוד הכוחות של ארצות הברית במזרח התיכון מכרסם בכוח ההרתעה הישראלי.