נציגי המדינות החתומות על הסכם האקלים הגיעו אתמול (שבת) להבנות על סדרת צעדים שיהפכו אותו לבר-יישום עד 2020. זאת אחרי שפתרו מחלוקות של הרגע האחרון בכינוס בקטוביץ', פולין. הנציגים סבורים כי התקנות החדשות יבטיחו שהמדינות יקיימו את הבטחותיהן לצמצם את פליטת הפחמן.
"לגבש תכנית עבודה להסכם פריז זו אחריות גדולה", אמר מיכאל קורטיקה, נשיא הוועידה, המכונה COP24. הסכם קטוביץ' אמור לאפשר את יישום היעד שהציב הסכם פריז להגבלת ההתחממות הגלובלית מתחת ל-2 מעלות. "זאת הייתה דרך ארוכה, עשינו כמיטב יכולתנו על מנת לא להשאיר אף אחד מאחור".
ההסכם אמור לאפשר גמישות למדינות העניות, הדורשות פיצויים על השלכות שינויי האקלים. הרעיון נדחה זה זמן רב על ידי המדינות העשירות, שחששו מפני סכומי עתק שיידרשו לשלם למדינות המפותחות.
בשבוע שעבר נדהמו המדענים והנציגים כשארצות הברית, ערב הסעודית, רוסיה וכוויית התנגדו להחלטת הוועידה לקבל דוח של האו"ם בנושא. לפיו, העולם נמצא הרחק מהיעדים שהוצבו בהסכם פריז, בדרכו לעלייה של שלוש מעלות במאה הנוכחית. מחברי הדוח אמרו כי דרושים שינויים מהירים ומרחיקי לכת על מנת לעצור זאת. ארצות הברית אף פרשה מההסכם בשנה שעברה בשל התנגדותו של הנשיא דונלד טראמפ.
לורנס טוביאנה, אחת מאדריכליות הסכם פריז החברה בקרן האקלים של אירופה, אמרה כי ההסכם בקטוביץ' הוא חיזוק משמעותי להסכם.
לקריאה נוספת
בניגוד לעמדת טראמפ: דוח של הממשל מזהיר מהשלכות הרסניות משינויי האקלים