הפיתוי והכישלון: שרשרת הטעויות של אדרי שהסתיימה במבוכה לארדן

לרגע אחד, לפני קרוב לשנה, הבזיקה במוחו של ניצב בדימוס משה אדרי וממנו לפיו, הכרה נכונה במציאות - הוא מיצה את מסלולו במשטרה, מילא שלושה תפקידי ניצב, מפכ"ל ברור שלא יהיה, צריך לדעת מתי לפרוש. קם ועשה מעשה. פשט מדים, התאזרח, מיין הצעות תעסוקה, לבסוף נשאר ליד המשטרה אבל לא בתוכה, כמנכ"ל המשרד לביטחון הפנים.

חיים טובים. פנסיה של אלוף ועוד שכר מנכ"ל, בניכוי קופה ציבורית. כבוד. השפעה. מידע מעודכן. צומת הפוליטיקה, הביטחון, השיטור ועוד אגפים ויחידות, כגון שירות בתי הסוהר. אמנם מינוי אישי של השר, עם תאריך תפוגה של מוצאי הבחירות, אבל בינתיים, מה רע. לא כל מפכ"ל וניצב בדימוס מוכרח לעבוד אצל יצחק תשובה.

ואז בצבץ הפיתוי. השר שלו הוא גם מי שימנה את המפכ"ל הבא. ברצותו, אדרי מקרין את הסרט לאחור וחוזר למדים, בתוספת דרגות רב-ניצב. תחילה, עליו להסכים להיות מועמד, אחד משלושה. זה כבר מועיל לקורות החיים - היה מועמד למפכ"ל, די טבעי שהתמנה מישהו אחר, מבפנים. אחר כך, הבחירה: אתה האיש. המינוי שלך. עוד ועדה קצרה אחת, מורכבת מטובי אנשינו וגמרנו. נותנים לך על מגש, לא תיקח?

לקריאה נוספת בנושא
הערכה במשטרה: המועמד המוביל למפכ"ל - ממלא המקום ניצב מוטי כהן
אחרי חשיפת וואלה! NEWS: אדרי הסיר את מועמדותו לתפקיד המפכ"ל

וכמה קל להדחיק את כל ההערות והתקלות במעלה הדרך. הן כלא היו. עובדה שלא מנעו ממנו להיות מפקד שני מרחבים, מזכיר בטחוני של שר, מפקד משטרת התנועה, מפקד שני מחוזות. אמנם מעולם לא היה קצין חקירות או מודיעין, לא ראש יאח"ה או יאחב"ל או להב 433 או אח"ם, התפקידים הכבדים, המחייבים תחכום וחשיפה לפרקליטות, והמכשירים מנהל בכיר של ארגון אכיפת חוק לפקד עליו; אבל צירו כפוי הטובה של השירות הוא השיטור שוחק הסוליות, החיכוך עם העבריינים ברחובות, המרדפים הליליים בניידות, ואת המס הזה אדרי שילם במלואו, מתחנה, למרחב, למחוז. זאת הקרן המצטברת שפירותיה הטעימים יוגשו לו עכשיו.

לפי מושגיו, לא היה שוטר עקום, בעגה האמריקנית. להיפך, היה שוטר ישר. אולי לא גאון הדור, מעטים הגאונים שהתגייסו למשטרת ישראל בעשורים האחרונים; איש מערכת. לא סתם שוטר טוב, שוטר טוב מדי, לשוטרים אחרים (אולי חוץ מאלה שבני משפחותיהם התלוננו למח"ש על פקודיו), אמן הגיבוי והחיפוי. בדיוק מי שגלעד ארדן אינו יכול להציג כדגלן השינוי הקיצוני בתרבות הארגונית של שטור לי ואשטור לך.

ואז, אולי מפני שלא חוסן לקראת החורף נגד מחלת האיוולת, פצח בשרשרת שטויות. הנה לקח ראשון למועמדים הבאים - התבשרת שנבחרת בידי השר, או ראש הממשלה? מזל טוב, עכשיו גייס עורך דין ויועץ תקשורת, שיסרקו איתך במסרקות של ברזל את חייך, אהבותיך, מעלליך ומסמכיך, ינחו אותך איך להתנהג ובמיוחד מה לא לעשות ולא לומר.

לא צ'יקו. הוא ילד גדול, הוא יודע שמותר לדבר עם רותמים ופישלרים עויינים, וגם כשמתברר עד כמה זה בעייתי, להתעקש ולהיפגש עם בוחנת הפוליגרף ולא להטריח את הוועדה בזוטה כזו. וכשהוועדה מצביעה נגדו, ולו גם בקולו הכפול של יו"ר שהוא בסך הכול שופט בדימוס מבית המשפט העליון, לשלח את חבריו הגזענים להאשים בגזענות את אליעזר גולדברג נשוא הפנים.

יש כאן נסיבות מקלות. אישים רמי מעלה, הבקיאים בכל תג ותו, מתחפרים בטענות בורות פתאומית כשהם נתפסים בקלקלתם. זה המצב הנפשי, או התודעתי, האמור לכפר על העובדות המפלילות, מה שגורם למשקיפים ולעתים גם לתובעים ולשופטים לגחך. לא כך אצל אדרי - כוחו בעקביותו. דפוס ההתנהגות רצוף שטויות, מאפיין אותו. הוא פשוט לא תופס מה לא בסדר בתמונה.

אילו לפחות התאפק ונמנע מלהשמיע תירוצים. מצב בריאותי? האם לא עבר פוליגרף ביטחוני, כמזכיר השר וכניצב שותף סוד, ללא קשר לפוליגרף המתקרא תעסוקתי שכדי להשתמט ממנו פרש? האם לא יעבור פוליגרף כזה, בהיותו מפכ"ל? רק את הפוליגרף שתובעת הוועדה הוא מפקפק אם יוכל לעבור ללא הכנה?

בהכנה, כשלעצמה, אין רע. יש חוגי הכנה לצה"ל, נערים רצים בחולות עם תרמילים גדושי אבנים; יש חוגי הכנה לסייבר ומחשבים וטיס; לו יהי חוג הכנה לפוליגרף. מסקרן רק לדעת את מי בדיוק מכינים שם, את הנבחן או את הבוחנת.

ליועץ המשפטי לממשלה יש מידה של אחריות תורמת לשערוריית הפוליגרף. בסיבוב הקודם נטען, שלא בצדק אך בנפח גדול של אמונה עממית מזימתית, שהמשטרה חתרה להכשיל את גל הירש. עכשיו רצה היועץ למנוע מצב הפוך, שהמשטרה תתחנף למפכ"ל המיועד ותבדוק אותו מעדנות. לכן אסר על היחב"ם, היחידה לביטחון מידע, לבצע את הבדיקה, אף ששם נבדקו לאורך השנה האחרונה גם ניצבים אחרים שהבודקים היו יכולים לנחש שמתוכם יבוא מפקדם.

כדי למנוע הקלת-יתר נשלח אדרי אל הבוחנת המקלה ביותר - גם פגשה אותו, גם לא דיווחה, גם סירבה לשאול על הפגישה עם פישלר וגם פטמה את הנבחן בקינוח, הפוליגרף, בלי המנה העיקרית של 300 השאלות הממוחשבות הנורות אל הנבדקים ביחב"ם. לא פלא שבין ארבעת חברי הוועדה עם חמשת הקולות התעוררה מחלוקת, אם נכון לומר שאדרי עבר את הבדיקה בהצלחה.

לרוב, מועמדים או עדים ומוזהרים בוועדות חקירה נופלים בגלל עברם, שאינו ניתן עוד לשינוי (ולכל היותר הם מצליחים להסתירו). יש זן מיוחד, המשלם על התנהגותו בעת פעולת הוועדה. אלוף יהושע שגיא, ראש אמ"ן במלחמת לבנון ובטבח סברה ושתילה, צדק בשנים שלקראת המלחמה בהערכותיו הרבה יותר מהטועים שלא נפגעו מדוח כהן. אבל שגיא, בסגנונו, השאיר רושם רע על השופט כהן ועמיתיו והודח. אדרי, שספג הערות בשתי פרשיות שונות ממבקר המדינה, לא הגיע לוועדת גולדברג עם גיליון נקי, אך היה לו סיכוי לשרוד - לולא התנהגותו הבעייתית בעת עבודת הוועדה.

אדרי פרש ארבע שעות בדיוק לאחר פרסום הפגישה הלילית, אבל הפוליגרף לא היה הקש ששבר את גב המפכ"ל, אלא הקש שבו נאחז היועץ, כשאדרי האטום לרחשי הסביבה המשיך לדשדש. הוא סירב להבין שכדי לחוס על כבודו, לאפשר לו לסגת באמירה אצילית על עדיפות המשפחה והמשטרה והמדינה, לא אומרים מפורשות מה שג'נטלמן קולט בחושיו. ייתכן שאילו עשה זאת בעוד מועד, אפילו בסוף השבוע, עוד היה מצליח לשמור על משרתו. עכשיו לא יהיה לא מפכ"ל ולא מנכ"ל, כי מה שמנע ממנו את המינוי הבא מעיב גם על התפקיד הנוכחי.

ארדן, השר הכושל ביותר בתולדות משרד המשטרה/ביטחון הפנים, מחבר הספר "איך לא למנות מפכ"ל", אינו כשיר להציע מועמד נוסף. רק בממשלת ישראל, ממשלת בנימין נתניהו, שר כזה יוכל לנשוף שוב במשרוקית ולצפצף על חובתו לשאת באחריות לסדרת מהלכיו ומחדליו.

השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שנזקק לכל מאגרי הסבלנות כדי לגבור על גלי ההשמצות, ושהתעודד רק מהגנתו החשובה של הנשיא ראובן ריבלין, אפסן את הרהורי ההתפטרות שגאו בו בתחילת השבוע לעת מיאוס. יש לו, בשבועות הקרובים, עוד שתי משימות, שתיהן מאותו משרד - המפכ"ל ונציב שירות בתי הסוהר, שמינויו בידי ארדן נדחה עד לסוף החודש בהנחה שישמש פרס ניחומים לניצב מאוכזב, אלא שבינתיים בא הבזיון של מינוי אדרי וטרף גם את הקלפים וגם את המועמדים.

אחרי איוש שני תפקידים אלה תצא ועדת גולדברג להפסקה של שנתיים, עד שבסוף 2020, או אביב 2021 ימנה ראש הממשלה הבא את ראשי המוסד והשב"כ. רק בישראל נופלת על ועדת גולדברג תרדמת בעוד הממשלה ממשיכה לתפקד, במקום להיפך.