משה ליאון ייכנס ביום שלישי ללשכת ראש עיריית ירושלים, כשהוא עדיין לא השלים את המשוכה של בניית הקואליציה. אף על פי שהיה נדמה שהקואליציה כבר התגבשה לאור התמיכה שקיבל בבחירות מהסיעות דגל התורה, ש"ס, הבית היהודי, מאוחדים והליכוד, נראה כי בינתיים ישנם עדיין קשיים ומחלוקות על חלוקת התיקים. טרם ידוע גם אם סיעתו של עופר ברקוביץ, הסיעה הגדולה ביותר במועצה, תישאר באופוזיציה, אך ברור כי ליאון מעוניין שתהיה בפנים ושתהיה לו קואליציה רחבה.
העבודה הקשה תתחיל דווקא אחרי כן. ליאון יצטרך להוכיח לציבור שהוא אכן "ראש העיר של כולם" כפי שחזר ואמר, אף על פי שמחצית מהמצביעים תמכו בברקוביץ, וכן להתמודד עם שורת סוגיות מאתגרות שמשאיר אחריו ראש העירייה היוצא ניר ברקת.
בראש ובראשונה צריך ליאון לעבוד במרץ על תקציב העירייה לשנת 2019. בשלוש שנים האחרונות גיבוש התקציב לווה במאבק חריף של ברקת מול משרד האוצר ומול העומד בראשו, משה כחלון. ברקת דרש תוספת למענק השנתי, והמאבק הגיע לשיאו אשתקד כשעובדי העירייה פיזרו אשפה בסמוך למשרד האוצר. לבסוף, התקציב אושר במרץ אחרי שמשרד האוצר הסכים להגדיל את הסיוע הממשלתי.
גיבוש התקציב הקרוב נערך על רקע ירידת ירושלים בדירוג החברתי-כלכלי של הלמ"ס לאשכול 2, לצד רשויות כמו בני ברק, ג'סר א-זרקא ואום אל-פאחם, ירידה שנייה בדירוג בתוך שנתיים. קשה לראות כיצד יצליח ליאון לשלב כבר בתקציב הקרוב את הבטחותיו שדורשות גם כן סכומים לא מבוטלים - ובהן חוג חינם לכל ילד, שעתיים חנייה חינם לתושבי העיר בכחול לבן והלוואה של 200 אלף שקלים לצעירים עבור רכישת דירה בעיר. בינתיים, נראה כי נפתח דף חדש בין לשכת ראש העירייה ללשכת שר האוצר. ליאון וכחלון כבר הספיקו להיפגש ולדון בתקציב, והפגישה סוכמה כ"מוצלחת ביותר".
אתגר נוסף שעומד בפניו הוא השכונות המעורבות בעיר, נושא רגיש כשכל מוסד חינוכי חדש שנפתח או פעילות תרבות עלולים להגביר את המתח בין המגזרים ולעורר מאבקים. ראש העירייה היוצא הגיע להסכם עם ועדת רבנים לגבי מוסדות החינוך שיוקמו בשכונות וכן לגבי מוסדות תרבות. כך לדוגמה, הוחלט על הקמת קריית חינוך חרדית ברמת אשכול, שכבר כמעט חרדית, והקמת מתחם תרבות במגרש וורבורג בשכונת קריית יובל, שמוכרת כסמל המאבק בהתחרדות. כעת עולה השאלה האם ליאון ינקוט בגישה דומה או יפעל למציאת פתרון אחרון לסוגיה הבוערת, כאשר ברור כי כלל המגזרים צריכים ללמוד לחיות יחד.
לצד השכונות המעורבות, ניצב גם הסטטוס-קוו הרגיש בירושלים בכל הנוגע לשמירת השבת, דוגמת פתיחת מתחמי בילוי נוספים ואכיפה נגד עסקים שפתוחים במשך שנים. ליאון חזר והדגיש כי ישמור על הסטטוס-קוו, אך מדובר במושג שהפרשנות אליו לעתים גמישה. נושא זה מצטרף לתדמית עיר הבירה שנתפסת אצל רבים כעיר קנאית, חשוכה ומשוסעת. אמנם בשנים האחרונות חל שינוי, והיא הפכה ליותר ליברלית ומתקדמת כשברקת שם דגש בעיקר על תחום התרבות, אך על ליאון יהיה לעמוד בלחצים מצד שותפיו בקואליציה על מנת להצליח ולשמור על הציבור הליברלי בעיר וכן כדי להביא לפיתוח כלכלי.
בעיה נוספת בירושלים נוגעת להגדלת היצע הדירות, בין אם על ידי התחדשות עירונית ובין אם באמצעות הקמת שכונות חדשות תוך התחשבות בשמירה על שטחים הפתוחים. בין היתר, עומדות על הפרק תכניות בנייה בשכונות הקצה וכן הקמת שכונות חדשות כמו ברכס לבן. מדובר בתוכנית לבניית 5,000 יחידות דיור בשטח פתוח במערב העיר, שמעוררת ביקורת בשל החשיבות הסביבתית בשטח. זאת, לצד תכנית לבניית שכונה חרדית בחלק מיער ירושלים שקידמה רמ"י, אך הוחלט בינתיים שלא לקדם אותה, כפי שפורסם ב"הארץ". כמו כן, ישנן תכניות בנייה במזרח העיר שהוקפאו בשלבים כאלה ואחרים כמו גבעת המטוס בשל לחצים מדיניים.
אך לצד הבנייה היהודית במזרח העיר, אתגר נוסף שניצב בפני ראש העיר הבא הוא הטיפול בשכונות המוזנחות של מזרח העיר. ברקת החל לאחרונה לטפל בנושא ואף הודיע על תכנית להוצאת פעילות אונר"א ממזרח העיר. אך על מנת להוציא את הארגון שמספק שירותי חינוך, רווחה, בריאות, ניקיון ועוד, יהיה על העירייה לספק את השירותים במקום - צעד שדורש משאבים רבים. במקרה זה לא נדרשת רק הירתמות של גורמים בעירייה, אלא גם של הממשלה, אחרת 40% מאוכלוסיית העיר ימשיכו להיות מופלים. כמו כן, ירושלים מתאפיינת בשיעור גבוה של משתמשים בתחבורה הציבורית ביומיום, אך ישנה מצוקה רבה בחלק מהקווים ותלונות על השירות הלקוי. מאז נפתח קו הרכבת הקלה ב-2011, טרם הסתיימה הארכתו ולא נוסף אף קו חדש.
על מנת להתמודד עם שלל האתגרים ועם הלחצים והאינטרסים השונים, יצטרך ראש העירייה למנות לצדו בעלי תפקידים ויועצים מקצועיים שמכירים את העיר. בינתיים, הסכים המנכ"ל אמנון מרחב להישאר בתפקיד עד שיימצא לו מחליף.
