פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בסוף המאבק הארוך לתלונה במח"ש: הפרקליטות החמירה את האישומים

      שתי אחיות שהואשמו בתקיפת שוטרים התלוננו למחלקה לחקירות שוטרים - ולאחר שהתלונה נגנזה, החמירה הפרקליטות את האישומים נגדן. עורכת הדין של אחת מהן: "המסר - לא להתלונן במח"ש"

      בית המשפט העליון, ירושלים (נועם מושקוביץ)
      בית המשפט העליון קבע כי על מח"ש לבדוק לעומק את תלונת האחיות (צילום: נועם מושקוביץ)

      שתי אחיות שהואשמו בתקיפת שוטרים נאלצו להגיע עד לבית המשפט העליון כדי לגרום למח"ש לבדוק את הטענה שדווקא הן אלו שהותקפו. לבסוף, לאחר שמח"ש החליטה לגנוז את תלונתן, הפרקליטות עשתה בה שימוש כדי להחמיר את כתב האישום נגדן. הסנגורית של אחת האחיות טענה כי "המסר שעולה מהדבר הזה לציבור הוא לא להתלונן במח"ש", אך בפרקליטות אמרו כי "כתב האישום תוקן בלי קשר לפנייה למח"ש".

      תחילת הסיפור בינואר 2014, אז הגיעו שוטרים לדירתן של א' ו-ס' במרכז הארץ בעקבות קריאה של אחותן הקטינה, שטענה כי הן מכות אותה. השוטרים שהגיעו למקום טענו כי א ו-ס' תקפו אותם, בעוד השתיים טענו בחקירתן כי דווקא הן אלו שהותקפו על ידי השוטרים.

      במקרים של תלונות הדדיות בין שוטרים ואזרחים, לפי הנחיית פרקליט המדינה, יש לברר קודם כל את תלונת האזרח, ורק לאחר מכן יש להמשיך במידת הצורך את ההליך הפלילי נגדו. במקרה של א' ו-ס', התלונות שהעלו בחקירתן במשטרה הועברו למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים, אבל במחלקה רצו שהן יבואו להגיש תלונה באופן רשמי.

      משרדי מח"ש (שימוש חד פעמי) (מערכת וואלה! NEWS , אמיל סלמן, הארץ)
      "אל תתלוננו במח"ש כי זה יכול לפעול לרעתכם" (קרדיט: אמיל סלמן, הארץ)

      במח"ש הכינו מכתבים שקראו לאחיות לבוא ולהגיש תלונה רשמית, אלא שאנשי המחלקה לא ידעו לומר אם המכתבים הגיעו ליעדם, וחמור מכך - אם בכלל נשלחו. האחיות טענו שלא קיבלו אותם מעולם. במחלקה לא טרחו לברר זאת, ולאחר כמה חודשים גנזו את התלונה שלהן ואישרו להמשיך בהליך הפלילי.

      בנובמבר 2015 קבע סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, צחי עוזיאל, כי יש לבטל את כתב האישום נגד האחיות. "בענייננו", כתב, "מתחייבת המסקנה כי לא הנאשמות הן שזנחו את תלונתן, כי אם מח"ש היא שזנחה את בירורה". הוא הוסיף ופסק כי העובדה שהמחלקה לא שלחה את המכתב בדואר רשום, ולא קיימה מעקב אחר שליחתו, היא "התנהלות שאין להשלים עמה", הפוגעת בשוויון בין האזרח לשוטר ובאמון הציבור ברשויות האכיפה.

      המדינה סירבה להרפות, והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי - שהתקבל ובכך "החזיר לחיים" את כתב האישום. כנגד החלטה זו ביקשו האחיות לערער לבית המשפט העליון, ושם הוסכם לבסוף במרץ 2017 כי מח"ש תברר לעומק את תלונתן של שתי האחיות, ועד אז יוקפאו ההליכים הפליליים נגדן.

      תלונת האחיות נבדקה במח"ש, שגבתה לראשונה עדות גם מאחותן הקטינה. ביולי 2017 התלונה נסגרה פעם נוספת. מאז הוגש ערר על גניזת התלונה, שעדיין תלוי ועומד, אך בינתיים המשיכו ההליכים נגד האחיות. לצד זאת, אירע דבר חריג: שנים לאחר המקרה החליטה הפרקליטות לפתע לתקן את כתב האישום. מלבד האישום בתקיפת השוטרים נכללה בו גם תקיפת האחות, והיא עצמה נוספה לרשימת עדי התביעה.

      צחי עוזיאל בטקס השבעת שופטים במשכן הנשיא, דצמבר 2010 (מגד גוזני)
      פסק כי יש לבטל את כתב האישום נגד האחיות. שופט השלום צחי עוזיאל (צילום: מגד גוזני)

      "בית המשפט העליון ביקש לתקן את הפגם ושלח את הנאשמות להתלונן במח''ש תוך שהקפיא את ההליך הפלילי בעניינן, והתוצר ההזוי של המהלך הזה הוא החמרת כתב האישום", אמר לוואלה!NEWS סנגורה של ס', עו"ד משה קשלס מהקליניקה לזכויות בהליך הפלילי באוניברסיטת תל אביב. "מבחינה משפטית יש כאן כמובן בעיה שהן לא נחקרו במח''ש כחשודות, ובוודאי לא הוזהרו שיכול להיות מצב שהראיות שיאספו בהליך ישמשו כנגדן. אבל בהיבט הציבורי הרחב יותר - השימוש בראיות שנאספו בחקירת מח''ש לרעת מתלוננים ירפה את ידיהם של אזרחים מלהגיש תלונות במח''ש. זה בוודאי נוגד את האינטרס הציבורי'', אמר עו"ד קשלס.

      "המסר שעולה מהדבר הזה לציבור הוא 'אל תתלוננו במח"ש כי זה יכול לפעול לרעתכם', וזה מסר נורא בעיניי", אמרה עו"ד רונה שוורץ, מהסנגוריה הציבורית, שמייצגת את א'. "לא לזה התכוון בית המשפט העליון, שדווקא ביקש להשוות את הזכויות שלהן לאלו של השוטרים". עו"ד שוורץ המשיכה, "המטרה של פסיקת העליון הייתה להגן על הזכויות של אזרחים המתלוננים על אלימות שוטרים, ולא לתת למשטרה ולפרקליטות הזדמנות נוספת לאסוף חומרי חקירה כדי להרע את מצבם של האזרחים המתלוננים. זהו לא תפקידה של מח"ש וכך לא אמורה לפעול הפרקליטות".

      הפרקליטות: "כתב האישום תוקן בלי קשר לפנייה למח"ש"

      מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), שהגישה את כתב האישום נגד האחיות, נמסר בתגובה כי "בתיק זה הוגש כתב אישום נגד הנאשמות לאחר שתקפו את אחותן הקטינה ולאחר שתקפו שוטרים שהוזעקו על ידי הקטינה לביתן. בעקבות פניית בא כוח הנאשמות, תוקן כתב האישום, כך שהתווספה לו תקיפת הקטינה כדי להבהיר את הרקע לתקיפת השוטרים".

      "תיקון זה התבסס על אמירת הקטינה לשוטר בטלפון בזמן אמת כי האחיות תוקפות אותה ובהודאת הנאשמות בתקיפה. כתב האישום תוקן ללא כל קשר לגרסת הקטינה במח"ש. לאחר מספר דיונים בתיק, ובעקבות הערות השופט בעניין זה, הפרקליטות תיקנה בשנית את כתב האישום ועיבתה את העובדות שמתארות את תקיפת הקטינה. כל העובדות שהוספו לכתב האישום המתוקן בשנית, מקורן בתיק המשטרתי ולא בחקירת מח"ש", סיכמה הפרקליטות.