מצ"ח גבתה עדויות מחיילים על גרימת מותו של פלסטיני עם תסמונת דאון - רק תשעה חודשים אחרי התקרית, כך עולה מחומרי החקירה בתיק שנסגר מחוסר ראיות. בעקבות זאת, הגישה לאחרונה משפחתו ערר על ההחלטה, בו נטען גם לסתירות בעדויות של החיילים ושינויי גרסאות. בצה"ל בודקים את הפנייה.
עריף ג'רדאת נורה במאי 2016 ליד ביתו בכפר סעיר שבאזור חברון. הוא נפצע קשה ולאחר כחודשיים מת מפצעיו. במשפחתו טענו כי שיחק עם חבריו כשהגיע כוח צה"ל והחלה במקום מהומה שגרמה לחבריו להתרחק. אך ג'רדאת, שלא הצליח להבין את הסיטואציה, לא התרחק - ונורה.
אחיו, מוחמד, סיפר כי צעק לחיילים שמדובר באדם חולה, אך החייל ירה גם לאחר שעריף עצר. מנגד, בצה"ל אמרו כי התפתחו במקום עימותים וכי הוא החזיק בידו בקבוק תבערה, ולכן נורה.
ג'ראדת פונה לבית החולים וכחודשיים לאחר מכן מת מפצעיו. כבר בחודש מאי באותה שנה פנו בני משפחתו באמצעות עו"ד חליל זאהר מהוועד הציבורי נגד עינויים לפרקליטות הצבאית בדרישה לפתוח בחקירה, ובפברואר התקבלה תשובה כי חקירה בנושא נפתחה. באוקטובר אשתקד פנו בני המשפחה פעם נוספת כדי לברר על התקדמות החקירה, ואז נודע להם על סגירת התיק בשל היעדר ראיות מספקות.
חומרי החקירה בתיק מגלים כי רק בפברואר 2017 נגבו עדויות מהחיילים שנכחו באירוע וכן מהחייל היורה. בעדויות מספרים כמה מהחיילים כי היו בדרכם החוצה מהכפר בעת הירי, כאשר מפקד המחלקה יצא ראשון ואילו מפקד הכתה שירה, הלך אחרון. לדבריהם, הם התחילו ללכת ואז שמעו ירי והבינו שמפקד הכתה ירה בגלל בקבוק תבערה. "המ"מ אמר יאללה חוזרים. כשהסתובבתי והתחלנו ללכת, שמעתי ירי. לא הבנתי מאיפה, אז הסתובבתי והבנתי שמפקד הכתה ירה וזהו", העיד אחד החיילים.
כשנשאל על תחושת סכנה, השיב: "הייתה סכנה כללית עם חשש אמיתי לפציעה חמורה אך לא הייתה סכנת חיים ממשית ומידית ממישהו ספציפי שאני ראיתי". מפקד המחלקה, שהחיילים העידו כי הלך ראשון מהמקום, אמר שהוא גם זיהה אדם שמתקרב עם בקבוק תבערה דולק ביד. "זיהינו מישהו מטווח באזור 20 מטר מתקרב אליו עם בקבוק תבערה דולק, מפקד הכתה ירה שני כדורים למרכז מסה וניטרל את האיום... כל העניין הזה קרה באזור כשלוש שניות", אמר.
"צה"ל רואה בעדויות שלנו שקרים"
בערר שהגיש עו"ד זאהר בשם המשפחה יחד עם עו"ד מוריאל אורדן מהוועד נגד עינויים בחודש שעבר, טענו השניים כי ישנה סתירה בעדויות, שכן, אם מפקד המחלקה הלך ראשון ומפקד הכתה היה אחרון - כיצד ייתכן שיתר החיילים ביניהם לא ראו את ג'רדאת עם בקבוק תבערה. כמו כן, החייל היורה אמר שירה כדור אחר וכי לא היה לו זמן לבצע נוהל מעצר חשוד, בעוד האחרים העידו כי נורו שני כדורים. בערר נטען כי לא ברור מדוע לא בוצע נוהל מעצר חשוד, ומדוע הירי בוצע ישירות למרכז המסה.
"עיון בחומרי החקירה מגלה את חומרת האירוע. החייל הצוער, ירה לעבר מרכז מסת גופו של המנוח עריף ג'רדאת, שהיה אדם שאובחן עם תסמונת דאון ופיגור שכלי, תוך הפרת הוראות הפתיחת באש, וכאשר ברור לכל בר דעת ושכל ישר כי ניתן היה לפעול אחרת במקרה זה, ולמנוע פגיעה כה קשה שהובילה למותו של אדם בעל צרכים מיוחדים שלא היווה איום על החיילים", נכתב בערר. עוד נטען כי "סירוב החייל היורה לביצוע פוליגרף בנוסף לסתירות שבעדויות החיילים ושינויי הגרסאות בעדותו של החייל היורה אכן מספיקות ברף של הראיות לכאורה להוכחת אשמתו של החייל היורה ומפקדיו באחריות למותו של המנוח, ולמצער להחזרת התיק להשלמת חקירה".
אחיו של עריף הביע אכזבה רבה מאופן החקירה. "קיוויתי שתיפתח חקירה רצינית וצודקת, כי מדובר באדם חולה בתסמונת דאון, אך להפתעתנו התיק נסגר והאשמים לא הועמדו לדין. מצ"ח התעכבו במתן התשובה במשך חודשים ובסוף טענו שאין הוכחות נגד היורים", הוא אמר והוסיף כי "מצער לדעת ולהבין שצה"ל רואה בעדות שלנו ובכל העדים הפלסטינים מהאירוע כשקרנים ומאמין רק לעדות חיילים בודדים". לדבריו, מאז התקרית חיי המשפחה השתנו לגמרי. "בתקופת האירוע אחי נעצר בטענה להסתה בגלל שפרסם תמונה של עריף, ואבי מת מצער וכאב 40 יום אחרי מות עריף. אמא שלי עד היום סובלת מהצער והכאב", הוא מתאר. לדבריו, הוא מצפה שהערעור ייבחן "בצורה רצינית וצודקת".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "בעקבות מותו של עריף ג'רדאת נפתחה חקירת מצ"ח אשר התנהלה באופן מקצועי ויסודי. ממצאי החקירה הועברו לפרקליטות הצבאית ולאחר בחינתם לעומקם הוחלט על סגירת התיק. ב-24 באוקטובר 2018 הגיש הוועד נגד עינויים השגה על סגירת תיק החקירה בעניינו של ג'ראדת. ההשגה מצויה בבחינת הגורמים הרלוונטיים, ותענה ישירות לפונים".