נתניהו רוצה נשיא-רובוט - אבל ריבלין הוא לא המכשול הגדול

חוק הבחירה הישירה לראשות הממשלה נולד בשנות ה-90 ומת בילדותו, לאחר שלוש מערכות בחירות בלבד, עם שלושה מנצחים שונים. בנימין נתניהו, שגבר על שמעון פרס, הפסיד לאהוד ברק, שהובס בידי אריאל שרון. זה היה חוק הפתק הכפול - הצבעה לרשות המחוקקת, הכנסת, ובמקביל גם לראש הרשות המבצעת.

עכשיו בא אחד המחוקקים הדגולים שצמחו בארץ מאז עידן יוסף שפרינצק וקדיש לוז, ח"כ דוד אמסלם, ומנסה להחזיר את הבחירה הישירה בדלת האחורית. לפי דיווח ראשון, בלעדי ומקורב למלכות ב"נתניהו היום" חותר יו"ר הקואליציה, על דעת אדונו, לשפץ את ההצבעה לכנסת, כך שתכלול גם בחירה אישית בראש הממשלה. מנשיא המדינה יילקח מרחב התמרון המוענק לו בסעיף 7 לחוק יסוד הממשלה - חוק משוריין ששינויו כרוך בהשגת רוב של 61 חברי כנסת - והוא ייאלץ להטיל את הרכבת הממשלה על מוביל הרשימה הגדולה ביותר.

לקריאה נוספת בנושא:
ישראל היום: ריבלין מתכנן פוטש נגד נתניהו; בית הנשיא: "פרנויה"

לפני שנים מעטות שאף נתניהו לבטל את הנשיאות, או לאחד אותה עם ראשות הממשלה, וגם היה לו מועמד לתפקיד הממוזג. עניין של כוח, אבל גם של כבוד: רעייתו תהיה סוף סוף, לפי כללי הטקס, הגבירה הראשונה בממלכה ולא רק השלישית, לאחר בנות זוגם של הנשיא ויו"ר הכנסת. לא זו בלבד שהמזימה כשלה, אלא שבבית הנשיא השתכן אויבו ראובן ריבלין, שאינו מתרגש ממנו - הסמכות המעשית היחידה שהממשלה יכולה להפעיל כלפי הנשיא היא מניעת צאתו לחו"ל.

במקום רובי ריבלין, רוצה נתניהו רובי רובוט, נשיא נטול בינה אנושית ומופעל בשלט רחוק, מדגם אמסלם1. הבחירות יסתיימו, הקולות ייספרו, התוצאות יתפרסמו ברשומות ונתניהו יוכתר לעד, על אוטומט. כך, לפי הדגם המקורי שפיתחו נתניהו ואמסלם עם שותפם דוד ביטן, חידוש בתחום מדע המדינה - הפחדת הרשויות. אין יותר בקרה של הכנסת על הממשלה, של בג"ץ על שתיהן ותפקיד מוגדר לנשיא בשיקול דעת. חוק יסוד ישראל, היום ולנצח: הכל ביבי.

ומדוע, חלילה, יסרב ריבלין לאפשר לנתניהו הרכבה רביעית ברציפות של הממשלה? רק מפני שאינו אוהב אותו? ואיך, בדיוק, יתנהל המהלך אם הליכוד מתייצב בתקיפות מאחורי נתניהו? הרי כדי שהקושרים - בראשות ישראל כץ, למשל - יצליחו, יהיה עליהם להשיג רוב בסיעתם, כולל אצל יריביו של מנהיג המרד, כגון גלעד ארדן, ואחר כך גם בקרב השותפות המיועדות ובכנסת כולה. פוליטית, הסיפור נבוב מתחילתו ועד סופו.

המחסום הגדול ואולי הבלתי-עביר של נתניהו הוא פלילי, לכאורה, ולכן משתקף בפרשנותו המוסמכת של החוק בידי היועץ המשפטי לממשלה ובתחנה הסופית של בית המשפט העליון. כפי שכבר נותח כאן פעם ופעמיים, חשוד במצבו של נתניהו כרגע, וביתר שאת אם יוחלט להגיש נגדו כתב אישום, ולו גם בכפוף לשימוע, הוא ככל הנראה פסול חיתון להרכבת הממשלה הבאה.

אין לכך קשר להיותו ראש הממשלה היוצאת בכנסת היוצאת, להופעת שמו על הפתק של מחל - הליכוד בראשות נתניהו - ולכך שאמנם קיבל רק רבע מהקולות, אך כרת בריתות שהעניקו לו חצי-פלוס. רצון הבוחרים, הבהירו השופטים, אינו מלבין פלילים. משפט הבוחר הוא רק מונח ספרותי ואינו תחליף למשפט, פשוטו כמשמעו, של מי שנחשד בעבירות.

שופטי בג"ץ, בראשות הנשיאה הקודמת מרים נאור והנוכחית אסתר חיות, התוו סימני דרך לעמדתם בסוגיה זו, שעדיין לא הונחה לפניהם אך שניתן להקיש כלפיה מפסיקות קודמות בעניין ראשי עיריות. בג"ץ צפוי להגביל את זכותו של נתניהו להיבחר למרכיב הממשלה ולפיכך גם להגביל את יכולתו של ריבלין להתחשב בהמלצות נציגי הסיעות על נתניהו. יחסו הרגשי של ריבלין לנתניהו אינו משנה.

כאשר פרס ב-1990 וציפי לבני ב-2008 לא הצליחו להרכיב ממשלות, לא הייתה חשיבות למידת החיבה שרחשו כלפיהם הנשיאים ממפלגותיהם, חיים הרצוג ואותו פרס בגלגולו המאוחר. כדברי טינה טרנר, מה לאהבה ולזה.

תמרוניו המגושמים של נתניהו בשנה החולפת, כאילו הנה-הנה הוא פועל להקדמת הבחירות, הטעו רק מי שהתעלם מההיבט המשפטי, המאיים לשים קץ לעמידתו בראשות הממשלה באי-חידוש, להבדיל מהדחה. נתניהו הוא מעין האי נהריים, שמלך ירדן רוצה להחזיר לריבונותו בהתאם להסכם השלום ולא בהפרה שלו.

הוא ניצב בפני כתב אישום משולש, לכל הפחות בסעיפי מרמה והפרת אמונים וקרוב לוודאי גם שוחד. הוא שיחק בונקר, המשטרה - 4-3-3. והוא הפסיד. כשפרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן-ארי תחתום בעוד שבועות מעטים על המלצותיה לאישומים, הן תאושרנה בשינויים קלילים בידי פרקליט המדינה שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

אם נתניהו רוכב אל התהום יחד עם אמסלם, הוא מאתגר את מנדלבליט להגן על שינוי חוק יסוד הממשלה ודוהר לעימות חזיתי עם בג"ץ. הוא יעשה הכל כדי להימנע מהרשעה, מקלון ומכלא. הדלת האחורית של הבחירה הישירה עלולה להיפתח לשדה קרב בין הרשויות, למלחמת הכל בכל.