אין תכנון, אין ניהול - יש מחסור: מחדל המים של ישראל

על רקע רצף של חמש שנות בצורת ומחסור כבד במים, מבקר המדינה יוסף שפירא מתח ביקורת קשה על שר האנרגיה ועל רשות המים. בדוח שפורסם היום (שני) כתב המבקר כי הוא "רואה בחומרה את תפקודה של רשות המים, שהביאה את משק המים ואת מאגרי המים הטבעיים למצב משבר - זאת בתקופה שבה משק המים הישראלי ניצב בפני אתגרים רבים".

לדבריו, "משק המים בישראל נמצא זה יותר מארבעה עשורים במשבר מתמשך. ניהולו הלקוי בעבר אף הביא להקמת ועדות חקירה ממלכתיות. האחרונה שבהן הייתה ועדת ביין, שעיקרי מסקנותיה עוגנו בהחלטת ממשלה מאוקטובר 2010. אולם רשות המים לא יישמה את החלטת הממשלה, ולא מנעה את המשך הפגיעה במשק המים, אלא נקטה בראייה קצרת טווח, שהתבטאה בריקון מאגרי המים הטבעיים כל אימת שהתמלאו, מבלי שפעלה לשומרם לטווח הארוך, לעתים מבלי לנצל את מלוא פוטנציאל ההתפלה הקיים.

עוד נכתה כי "תכנון של משק המים היה אמור למנוע מחסור במים ואת המשך הפגיעה במאגרי המים הטבעיים, גם בהינתן רצף השנים השחונות שפקדו את הארץ בארבע השנים האחרונות".

עוד קבע המבקר שפירא כי "על משרד האנרגיה ועל השר העומד בראשו, מתוקף אחריותו המיניסטריאלית על משק המים, לפעול לתיקון הכשלים העולים מדוח זה. על מועצת רשות המים לוודא שרשות המים תיישם את מדיניות הממשלה בניהולו של משק המים, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה באוקטובר 2010, ותפעל לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה".

על פי הדוח "כבר בסוף שנת 2017, כמות המים השפירים לא הספיקה כדי לעמוד באספקה סדירה לכל הצרכים של משק המים. רשות המים לא פעלה במועד לקידום הקמת מתקני התפלה נוספים שיספקו את הביקוש הצפוי בטווח הארוך, ובכלל זה יאפשרו לשקם את מאגרי המים הטבעיים, ולא נקטה פעולות מספיקות לשימוש בפוטנציאל המים הטבעיים הזמינים באמצעות טיוב מים מזוהמים ובאמצעות פיתוח כלי הפקה נוספים".

"רשות המים נקטה פעם אחר פעם מדיניות של הליכה על הסף שהתבטאה בהתרת הרסן מיד בסיומה של שנת גשמים ברוכה אחת, תוך התעלמות מהשפעותיהם ארוכות הטווח של השינויים האקלימיים באזור", צוין בדוח. "היעדר תכנון בר-קיימא של משק המים וניהולו הכושל על ידי הרשות הציבו שוב את משק המים במשבר. תכנון מסוג זה של משק המים אמור, בין היתר, להתוות דרך פעולה לשימור מקורות המים הטבעיים ולשיקומם עד כדי הגעתם לקווי התפעול הנדרשים. רשות המים לא השכילה לפעול במועד לגישור על הפער שבין הביקוש הצפוי לבין היצע המים".

המבקר פירט בדוח כי "המשבר בא לידי ביטוי בכך שמפלסיהם של כמעט כל מאגרי המים הטבעיים נמוכים מקוויהם האדומים ובוודאי נמוכים מהקווים הירוקים; נפחי מים ניכרים מזוהמים או נמצאים בסכנת זיהום חמורה ואינם מטופלים; כלי הפקה רבים הולכים ומתיישנים ויוצאים מכלל שימוש וחלק ניכר ממי הקולחים אינם מטופלים באיכות הנדרשת".

שפירא סיכם כי "רשות המים מופקדת על אוצר הטבע החשוב ביותר במדינה. מממצאי הביקורת הנוכחית עולה כי במשך שנים ניהלה רשות המים את משק המים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם גודל האחריות הכרוכה בכך. על רשות המים לפעול ללא דיחוי להבטחת ניהול יעיל של משק המים, ולפעול באופן תכליתי לתיקון נזקי העבר. ככל שרשות המים תקדים לנקוט את הצעדים הדרושים כן ייטב".

מרשות המים נמסר בתגובה: "רשות המים מברכת את עבודת צוותי מבקר המדינה על העבודה שנעשתה בבדיקת ניהול משק המים. דוח המבקר מתייחס לליקויים שכבר אותרו על ידי רשות המים ומרביתם טופלו זה מכבר ונמצאים בתהליכי עבודה מתקדמים. לעניין תכנון משק המים וניהולו - רצף נדיר של חמש שנות הבצורת שמכה את מדינת ישראל אינו יכול לקבל מענה תכנוני מוקדם מפני שמענה כזה מחייב השקעות אדירות המשפיע ישירות על תעריף המים לצרכן".

עוד הוסיפו ברשות כי "משק המים הישראלי עובד מתוך ראייה מערכתית רחבה ולטווח ארוך המאמץ את קווי המדיניות הנגזרים מתכנית-אב מסודרת. תכנון וניהול משק המים הישראלי הוא מהמוצלחים ומהמתקדמים בעולם כולו ומהווה דוגמה למדינות העולם כיצד להתמודד ולהתאים את משק המים לשינויי האקלים ותכנון ארוך טווח. תכנית שנותנת מענה למצב הנדיר אליו נקלע האזור אושרה על ידי שר האנרגיה ומועצת רשות המים, הובאה לממשלה כהחלטת ממשלה ונמצאת בתהליכי ביצוע".