המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, השיבה היום (שישי) לאגודה לזכויות האזרח שפנתה אליה בנוגע לעיכוב ותשאול פעילי שמאל פוליטיים בנמל התעופה בן גוריון. זילבר אימצה את עמדת שב"כ וקבעה כי הארגון לא חרג מסמכותו. "התחקורים לא מבקשים למנוע פעילות מחאה, אלא למנוע פעילות בלתי חוקית ואלימה המבוצעת ממניעים לאומניים או בזיקה לגורמי טרור", כתבה.
לפי נתוני שב"כ, במהלך 2018 סורבה כניסתם לישראל של כ-260 זרים בשל חשד לפעילות טרור או ריגול, ושל 17 זרים בלבד בשל פעילות "המזוהה עם השמאל הקיצוני". לדברי שב"כ, לא מדובר על מקרים של חשש ל"חתרנות", אלא על מקרים עלה חשד לפעילות אלימה ובלתי חוקית. "תחקורים אלה אינם מבקשים למנוע הפגנות ופעולות מחאה לגיטימיות, אלא למנוע פעילות אלימה ובלתי חוקית העולה כדי חשש לפגיעה בביטחון המדינה, שלעיתים מתרחשת אגב פעילות המחאה", נכתב במסמך שב"כ.
האגודה לזכויות האזרח פנתה זילבר בעקבות שורת מקרים של תחקורים של אנשי שמאל בחודשים האחרונים, כאשר הבולט בהם היה העיתונאי היהודי אמריקאי פיטר ביינרט. מלבדו הזכירה האגודה את תחקור הישראלים דני קרונברג, מוריאל רוטמן-זכר, טניה רובינשטיין ויהודית אילני, ושל פעילות השמאל היהודיות-אמריקניות אביגיל קירשנבאום וסימון צימרמן. כולם תושאלו על רקע פעילות או עמדות שמאל. קירשנבאום וצימרמן אף סיפרו כי במהלך התחקור נשאלו מה דעתן לגבי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ביינרט, שתוחקר בחודש שעבר כשנכנס לנתב"ג עם משפחתו, כתב על האירוע במגזין היהודי-אמריקני "פורוורד". לדבריו, הוא תושאל לגבי עמדותיו הפוליטיות, פעילותו בארגוני שמאל והשתתפותו בהפגנה בחברון. "הוא (איש הביטחון בנתב"ג) שאל על קבוצות שמסיתות או מעוררות אלימות", סיפר ביינרט, שנחשב מבקר חריף של מדיניות הממשלה. "בשאלה אחרת הוא שאל על קבוצות המאיימות על הדמוקרטיה הישראלית. בשאלה אחרת הוא שאל על קבוצות המקדמות אנרכיה. ואז הוא פשוט שאל אם אני מחובר לכל ארגון - או מעורב בכל פעילות - שהוא צריך לדאוג ממנה".
במסמך שצורף לתשובתה של זילבר ניתנה התייחסות גם למקרים הפרטניים. בין היתר, נכתב כי תחקורו של ביינרט, נבדק בהוראת ראש השב"כ ונמצא כי נעשה בשל "טעות בשיקול הדעת המקצועי". לפי זילבר, מהשב"כ נמסר כי הנהלים ירועננו, וכי "יש להימנע מלכלול בתחקור שאלות הנוגעות לדעות פוליטיות ולאישים פוליטיים ככאלה, או לפעילות חוקית ולגיטימית של ארגוני חברה אזרחית בישראל".
לגבי רובינשטיין ואילני, נטען כי הן עוכבו בשל חשד למעורבות ב"פעילות משטים לרצועת עזה שהתקיימה בחודש מאי 2018 ובוצעה בזיקה מובהקת לארגון חמאס והיו מעורבים בה פעילים בארגון הטרור חמאס". לפי שב"כ, השתיים עוכבו אך לבסוף הוחלט שלא לתחקר אותן.
במסמך שפרסם שב"כ הוא טוען כי לא נמצא בסיס לטענה שהארגון ביקש לברר את עמדותיהן הפוליטיות או את יחסן ל"דמויות מדיניות כלשהן". עם זאת, השתיים תושאלו על ידי בקרית גבולות שפנתה לקבל הנחיות משב"כ - כך שלא מן הנמנע כי הן אכן נשאלו על יחסן לנתניהו, אך שהיה מדובר ב"יוזמה" של הבקרית.
באשר לחקירתם של קרונברג, רטמן-זכר וביינרט, נמסר משב"כ כי תחקורם בוצע על רקע מידע מודיעני שהצביע על "חשד בדבר מעורבותם בפעילות בלתי חוקית ואלימה בגזרות רגישות באיו"ש, שעלולה לסכן באופן משמעותי את שלומן וביטחונם של התושבים היהודים והפלסטינים וכן כוחות הביטחון".
היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, אמר בתגובה לתשובת שב"כ בנוגע לעיכוב פעילים פוליטיים ופעילים חברתיים במעברי הגבול, כי "מדובר באחד המסמכים המבישים והמסוכנים ביותר שיצאו מאחת מרשויות המדינה. שב"כ, במטרה לעקוף את ההגבלות שהטיל בג"ץ בנוגע לשיחות אזהרה, החליט להגדיר פעילים אלה כלא פחות מחשודים במעשי טרור או אלימות על רקע לאומני. מתברר, כי השב"כ סבור שהשתתפות בהפגנה או בסיור בגדה הם סכנה קיומית למדינת ישראל. במקום שהיועמ"ש יזעק למשמע דברים אלה, הוא מאמץ אותם".
עו"ד יקיר הוסיף, כי המקרה היחיד שבו מודים בשב"כ בטעות הוא במקרה של פיטר ביינרט. "כנראה רק כשמדובר ברדיפה פוליטית של עיתונאי אמריקאי, שמסוגל לגרום לישראל נזק תדמיתי, מישהו מוכן להגיד טעינו. זה רק מוכיח את הטענה שמדובר ברדיפה פוליטית, שנועדה לאיים על מבקרי הכיבוש בתוך ישראל ומחוצה לה".