כמה שעות לאחר הודעתו של השר לביטחון הפנים ולנושאים אסטרטגיים גלעד ארדן על אי-הארכת כהונתו של המפכ"ל רוני אלשיך בשנה נוספת, התקשר אליי קצין משטרה בכיר שפרש כמה שבועות לאחר כניסת אלשיך לתפקידו. הוא היה אחד מתוך 40 קציני משטרה שפרשו באותה עת ונחשב כאיש המקצוע הטוב בתחומו - חקירות עבירות מין ואלימות כלפי בני נוער.
"להביא אדם מחוץ למשטרה לפקד עליה זו טעות", מתאר הקצין את הנזק שלטענתו הותיר אלשיך במשטרה. אני מחייך למשמע דבריו ונזכר בדברי ארדן שתירץ את החלטתו בחוסר שביעות רצון מהישגי המשטרה בטיפול בעבירות האלימות במשפחה. הרי האיש שיכול היה להציל את אלשיך מהכישלון הוא הבחור שמדבר איתי עכשיו. רוני אלשיך נחשב לאדם מבריק, אמיץ ועיקש, אך הוא טעה לא אחת בכהונתו והתקשה לנווט בתוך המשטרה ומחוצה לה בעקבות חוסר הניסיון הבסיסי שלו בארגון.
הטעות הראשונה של אלשיך הייתה בפיגוע בדיזנגוף כמה ימים לאחר שנכנס לתפקידו בו פעל כאיש שב"כ, ולא כקצין משטרה. המשטרה נמנעה מלעדכן בצורה סדורה ומהירה את הציבור ויצרה פאניקה בתל אביב ובאזורים נוספים. בנוסף לכך, נמנעו במשטרה מלפרסם את תמונת המחבל שאחריו התנהל המצוד. טעות דומה נעשתה כמה שבועות לאחר מכן במהלך המצוד אחר הרוצח שביצע את הרצח הכפול בראשון לציון. גם אז נמנעה המשטרה משיתוף הציבור במידע ובתגובה עלו הטענות כי היא פועלת רק בצללים ולא מול האזרחים, כנדרש.
אלשיך קיבל לידו משטרה במשבר - קצינים בכירים שסרחו, אמון ירוד של הציבור בארגון וחוסר מוטיבציה בכמה מהיחידות. עם זאת, החלטתו של המפכ"ל להיפרד מקצינים ישרים ומקצועיים שבעזרתם היה מצליח להוביל את המשטרה קדימה הוכיחה כי ניקוי האורוות לא התנהל באופן מידתי. ניכר היה כי כמה מהקצינים היו חסרים באירועים איתם התמודדה המשטרה בעבודתה בתקופה האחרונה. דוגמה לכך היא חקירות נתניהו בהן נרשמו שורת טעויות מצדו של אלשיך. המרכזית בהן היא התמשכותן האין-סופית של החקירות שהפכו לגלויות כבר לפני שלוש שנים. טענה נוספת היא כי הצגתו כמעורב יתר בחקירות משכה אליו אש מכיוונים שונים.
התנהלותו של המפכ"ל עם התקשורת הייתה שונה מכל קודמיו בתפקיד ונתפסה לעיתים כמעין פלירטוט. נראה היה כי האיש שניסה לסגור את המשטרה לתקשורת אהב מאוד כך נראה את הבזקי הצלמים. בהופעותיו בתקשורת מעד אלשיך פעם אחר פעם בלשונו, החל מהצהרתו על המועד קרוב לסיום חקירת נתניהו דרך פרשת אום אל-חיראן שבה קבע מהר מאוד כי מדובר בפיגוע. דוגמאות נוספות הן הדברים שאמר בריאיון לאילנה דיין ובהמשך גם באוניברסיטת תל אביב על חוקרים פרטיים שנשלחו לבלוש אחרי קציני משטרה ועל מערכת היחסים שלו עם הדרג המדיני.
בתקופת כהונתו נגררה המשטרה לקרב בלתי נפסק מול בכירי הליכוד. הפוליטיקאים ניצלו את תמימותו וחוסר ניסיונו של אלשיך כשוטר וחבטו בארגון במספר הזדמנויות. ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) יצא למלחמה על גובה משכורתו של אלשיך ובפעם אחרת טען כי שוטרים לא זקוקים לפריבילגיה של חדר אוכל.
גם בפרשת מפקד להב 433 לשעבר, ניצב רוני ריטמן, לא זכה אלשיך לציון גבוה ומצא את עצמו מוביל את המשטרה לפתחו של בית המשפט העליון. ריטמן שננזף בעקבות מעורבות בפרשת ההטרדות מיניות, הודיע על פרישתו מהתפקיד לפני כתשעה חודשים, אולם נשאר בשורות הארגון. בהתנהלות מושכלת יכול היה המפכ"ל להביא לסיומה של הפרשה.
אין ספק שתקופתו של אלשיך כמפכ"ל שתסתיים בסוף השנה תיזכר עוד שנים רבות. לצד הטעויות, הוביל אלשיך מהלכים רבים בתוך הארגון ושינה לא מעט באופן החשיבה של השוטרים. בתקופתו כמפכ"ל הצליח להוריד לרמה סבירה את הפשיעה, את עבירות הרכוש ואת אירועי האלימות והשקיע רבות במלחמה בתאונות הדרכים.