פרישתם של יעקב נגל ואיריס שטרק מוועדת המינויים הבכירים בשירות הממלכתי, כצפוי וכנרמז, משאירה את הבמה ליו"ר הוועדה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג. כשפנה אליו בסוף חודש מאי מזכיר הממשלה צחי ברוורמן וביקש שיואיל בטובו לעמוד בראש הוועדה, לא העלו בדעתם ברוורמן ושולחו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, איזה נפח עתיד גולדברג לתפוס. ויתורם של נגל ושטרק על המשך המאבק הנואש להחזיק בקרנות המזבח, לנוכח צו הביניים של בג"ץ שאותת להם להתפנות, הופך את גולדברג לשחקן מרכזי במופעים הקרובים של אישור מינויי הרמטכ"ל, המפכ"ל (אם כהונת רוני אלשיך לא תוארך), נציב שירות בתי הסוהר ונגיד בנק ישראל - הכול בתוך רבעון דחוס אחד.
גולדברג בן ה-87 הוא מה שפעם נהגו חובבי הכדורגל לייחס לנחום סטלמך - ראש פ"ז. חד, עירני, בקי בתוצרי התקשורת לרבדיה, מתכוון לצקת משמעות אמיתית בסמכותו ובאחריותו. הוא לא יהיה סביל. לרגעים, בעוד גולדברג סורק את המועמדים שיישלחו אליו, באדיבות אך בתקיפות, יוכל נתניהו להיזכר במחקריו של היסטוריון מסויים על האינקוויזיציה.
ועדת המינויים, בראשות שופט בדימוס מבית המשפט העליון, נוסדה לפני שני עשורים כשבראשה גבריאל בך. אחת מיצירותיו של בך קודם, יוהן סבסטיאן, ידועה כ"וריאציות גולדברג". להלן תווים אפשריים, לא מחייבים, של וריאציות אליעזר גולדברג.
חברי הוועדה: לא תת-אלוף במילואים ממקורבי נתניהו ורואת חשבון המזוהה עם הליכוד. לצד גולדברג צפויים לשבת, כמו במהדורות קודמות של הוועדה, אישים בדרג של שר לשעבר ואלוף במיל'. למשל, דן מרידור, שלמה ינאי, גיורא רום, עדו נחושתן.
הממנים: למעשה, גם אם לא להלכה, שוב לא מזכירות הממשלה מטעם נתניהו, אלא היו"ר גולדברג. בין שירכיב רשימה שמתוכה ייבחרו השניים ובין שימיין ויסכים או יפסול, יהיה לו וטו על איוש הוועדה.
ההיקף: פוליטיקאים מעוניינים לשמור לעצמם מרחב תימרון עד לרגע האחרון. יתכן שהרגע האחרון היה מינוי גולדברג, כי לא מן הנמנע שהוא יסרב לקבל יותר משם אחד של מועמד לכל תפקיד. שר הביטחון אביגדור ליברמן הודיע שבדעתו למסור לוועדה שני שמות של מועמדים לרמטכ"ל, שמא המועמד המוביל ייפסל. גולדברג מעדיף - ועדיין לא ידוע עד כמה יתעקש - שהממשלה תצביע, תחליט ותעביר לו את שמו של המאושר שטרם אושר.
הסגל: סיוע מקצועי לוועדה, ממשפטן ועד דובר, יופרד ממזכירות הממשלה, כדי למנוע ניגוד עניינים בין המחליטים על המינויים - בכפוף לשימוע - לבין המאשרים אותם.
השאלון: נוסח השאלות המוצגות למועמדים יעודכן. ועדות קודמות הרבו לעסוק בטפל והחמיצו את העיקר. למשל, דרישותיו של נתניהו מראשי המוסד - ובוודאי גם מאחרים - להיות נאמנים לו אישית, או הבטחתו לאלשיך למנותו לראש השב"כ בתום כהונתו כמפכ"ל. עכשיו יהיה על המועמדים בתצהירים ובשימועים, כמו גם על נתניהו בהופיעו בפני הוועדה, להתייחס לשאלה זו ולאחרות.
השקיפות: גולדברג שמרן בגישתו השוללת שידורים ישירים מבתי משפט, בישראל כמו בערכאות הפדראליות האמריקניות (במדינות, במחוזות ובערים התרת שידורים היא בסמכות מקומית). הוא עשוי להשתכנע שדיוני ועדת המינויים דומים יותר לשימועים בסנאט, כגון השיח הצולב עם השופט ברט קאוונו, מועמדו של הנשיא טראמפ לבית המשפט העליון - שידור שגולדברג צפה בו בעניין רב. אם יפתח את דלתות הוועדה למצלמות ולמיקרופונים, למבזקים ולציוצים, יחנוך עידן חדש של פתיחות והנגשת המועמדים, שתפקידיהם משפיעים על חיי הכול, לאזרחי ישראל; עידן גולדברג.
כך או כך, דיוני ועדת גולדברג צפויים להיות רציניים ומאלפים, ללא טאטוא פזיז שהעיב לעתים על ההליכים בוועדות קודמות. לבשורה זו ראוי להוסיף מה שמשתמע מדבריהם של שופטי בג"ץ שסימנו לנגל ולשטרק את הדרך הצידה. השופט מני מזוז ציין שבהיותו מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ב-2004, נמנע ראש הממשלה אריאל שרון, אז חשוד בפלילים, מכל מעורבות במינוי שהביא לממשלה שר המשפטים טומי לפיד.
באופן זה על נתניהו לנהוג עתה במינוי המפכ"ל, אמר מזוז - ומעמדה מתבקשת זו מתחדשת תמיהה שהובעה לפני שלוש שנים, מדוע התאפשרה אז לנתניהו מעורבות במינוי אלשיך והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בעת שרעייתו שרה כבר היתה חשודה בתיק המעונות (תיקיו-הוא נפתחו רק באמצע 2016). זאת תקלה שאינה ניתנת לתיקון לאחור, אך על ועדת גולדברג להקפיד על מניעת מעורבות כלשהי של נתניהו גם במינוי נציב שב"ס, העשוי להיות למארח שלו באגף 10 במעשיהו אם יועמד לדין, יורשע וייכלא.