כך עובדת מכונת ההפגנות האלימות של החמאס: הוועדה לצעדות השיבה מטעם הארגון מנהלת ומארגנת תקציב, תעמולה, לוגיסטיקה, הנחיות ותגמולים כספיים לפצועים ולמשפחות ההרוגים על מנת לקדם את ההפגנות האלימות על גבול ישראל, אשר ב-30 במאי הגיעו לשיא של 50,000 מפגינים בחמישה מוקדים. הנהגת חמאס יודעת להסיט את ההפגנות היטב, וכיצד להפעיל אותן כמנוף לחץ על ישראל. זאת בנוסף לעידוד לפי צורך, שעה ומרחב של הפרחת בלוני תבערה ועפיפוני נפץ לעבר ישראל. שום דבר לא קורה במרחב ללא אישור של חמאס. הכול מתואם ומתוזמן: הביטוי המתייחס לארגוני טרור "סוררים" היא המצאה של צה"ל כדי להתמודד עם המציאות הביטחונית.
אחרי מספר שבועות ללא אירועי אלימות וטרור חריגים נגד חיילי צה"ל ומבלי שאף פלסטיני נהרג, החליטה הנהגת חמאס להעלות את גובה הלהבות ביום שישי האחרון כדי לחזור למרכז הבמה התקשורתית. כשההפגנות וההצתות סמוך לגבול באמצעות בלונים ועפיפונים היו בשיא, הקבינט היה מתכנס ועוסק בהרחבה בסוגיה הפלסטינית כדי להציע פתרונות; ההתבטאויות של הפוליטיקאים הישראלים הגיבו לרוב לפעולות של המפגינים ולהנהגת חמאס; השיח התקשורתי הישראלי היה עוסק בעיקר במתרחש בגבול הפלסטיני-ישראלי ברצועת עזה משני צדדיו. ההישגים העיקריים, בין היתר, היו המשא ומתן הישיר עם הרשות הפלסטינית, משא ומתן עקיף עם ישראל, פתיחת מעבר רפיח ושאר ההטבות מקהיר, כינוס כנס מדינות תורמות בבריסל ועוד.
אך היו גם גזרות: הן המשא ומתן הישיר והן העקיף התפוצצו בשל תנאים נוקשים מרמאללה וירושלים, המצרים לא מיהרו להתגמש יתר על המידה והוכיחו כי הם מסוגלים לסגור ולפתוח את מעבר רפיח או להגביל את התנועה בו מבלי לשפוך את התינוק עם המים. הגזרה הקשה ביותר בכל מה שקורה לרצועת עזה היא הקיצוץ הכספי של ארה"ב בכספי אונר"א. שום תרומה שהתקבלה עד כה לא יכולה לגשר על הפער הכלכלי שייווצר כבר בחודשים הקרובים. חלק ממפוטרי אונר"א, המעסיק הגדול ביותר ברצועת עזה, התעלפו כששמע על הודעת הקיצוץ והפיטורים. חלקם הסתער על מעבר ארז בשבוע שעבר, השחית והרס תשתיות שמשמשות את הפלסטינים - סוחרים, חולים ודיפלומטים - למעבר מצד לצד.
האירוע, לדברי מקורות בפיקוד הדרום, התרחש בהסכמה ואולי בעידוד של חמאס, ולכן שר הביטחון אביגדור ליברמן הודיע על סגירת המעבר למעט מקרים חריגים - עד שהמקום ישופץ. אך זהו איתות. חמאס יודע היטב כיצד לכוון את זעם ההמון לעבר ישראל, להסית ולהבטיח שישראל וארה"ב יוגדרו כאשמות עיקריות לפגיעה באונר"א, שמאכילה 1.3 מיליון פלסטינים המוגדרים כפליטים ומפעילה גני ילדים ובתי ספר עבור למעלה מ-250,000 תלמידים וילדים. משפחות נשענות על אונר"א בכל המובנים.
בינתיים עסוק חמאס באיתותים - ובארגון השורות לרגע שבו לא יספיק הכסף ואז תתחיל הדרמה האמיתית: תרחיש בו הורים ירגישו שאין להם מוצא מלבד לרוץ אל הגבול או ילדים שיעברו תהליך של שטיפת מוח וירוצו להפגין. לתרחיש הזה נערכים בצה"ל וכשלציבור הפלסטיני בעזה לא יהיה מה להפסיד, המשימה תהיה הרבה יותר מורכבת עבור חיילי צה"ל שנדרשים, כמו ביום שישי האחרון, להכיל את האירועים ולהימנע עד כמה שניתן מפגיעה במפגינים. התמונות דיברו בעד עצמן: מתחת לאף של לוחמי צה"ל השחיתו פלסטינים את גדר המערכת והתשתיות הטכנולוגיות, ובמקרה נוסף חדרו לעמדת צלפים, פגעו בה, הרימו שקי חול ושבו ללא פגע לצד הפלסטיני - מה שמעיד על איפוק, למעט המקרה החריג בו נורה למוות נער פלסטיני שהשליך אבן, ובשל כך הודיע דובר צה"ל כי המקרה יועבר לחקירת הוועדה המטכ"לית בפיקודו של האלוף מוטי ברו, שמונה בשבוע שעבר גם למפקד הגיס המטכ"לי.
חשוב לציין כי ביום שישי האחרון התפתחה גם הפגנה לא אלימה על הגבול בשטח הישראלי, במהלכה הניפו אזרחים דגלי שלטים כתמיכה בפלסטינים, וחיילי צה"ל שהוקצו אל הנקודה במרחק של כמאה מטרים מהגבול נאלצו לפנות אותם מהשטח הצבאי הסגור. דובר צה"ל אישר את הפרטים.
מבחינת הנהגת חמאס: כמה שיותר פצועים והרוגים על הגבול - כך תשוב הבעיה הפלסטינית למרכז הבמה התקשורתית הבינלאומית (למרות שמרבית תשומת הלב מתרכזת בשיח האיראני-טורקי-רוסי-אמריקאי ובתקיפות באידליב) ואולי ההסלמה תניע פתרון מסוג חדש או היקף גדול של תרומות כדי למנוע משבר.
בתוך כך, חמאס והפלגים הפלסטינים קיימו הבוקר שיחות בעקבות הקיפאון בשיחות הפיוס הפלסטיני והתנגדות אבו מאזן למו"מ בנושא ההסדרה עם ישראל - כך דווח בעיתון אל-חיאת הרואה אור בלונדון. בפגישה הוסכם על המשך הלחץ על כל הגורמים ובראשם ישראל. מקורות פלסטינים אמרו לעיתון כי חמאס והפלגים קיבלו החלטה "לסיים את המצור בכל מחיר", אך מבלי שהדבר יגרור אותם למלחמה עם ישראל. בנוסף לכך, נמסר, הארגונים יאפשרו חזרה הדרגתית של הפרחת בלוני ועפיפוני תבערה וניסיונות חדירה לשטח ישראל.
חמאס עוד לא אמר את המילה האחרונה והוא ינסה כארגון ומשטר ששולט בעזה לייצר פעולות נוספות לפני שהוא פונה לדרך המלחמה. כך למעשה התקבלה ההחלטה להקים מוקד הפגנות שישי, קרוב מאוד לחוף הים בצפון רצועת עזה, אשר פונה אל חוף זיקים. ממוקד זה אמורים המפגינים לצעוד אל הגבול או אולי לנסות לרוץ אל הים ולאתגר גם את חיל הים. מדובר בנקודה מאוד רגישה מבחינת צה"ל, במיוחד בשל הקרבה לים, אך יש בה גם כדי להעביר את תשומת הלב מדרום רצועת עזה - מרחב בטיפול של החטיבה הדרומית באוגדת עזה בפיקודו של אל"מ לירון בטיטו - למרחב החטיבה הצפונית, בפיקודו של אל"מ אבי רוזנפלד. חמאס לא רק מממן במיליוני דולרים את התשתיות להפגנות שכוללות מזון, הסעות, ציוד בשטח וכו', ולרוב הארגון דורש ואף מאיים על הציבור להשתתף בהפגנות. כדי לרכך את האווירה הוא שולח את המנהיגים להשתתף בהם כדי להראות שמדובר בהפגנות בהן "כולם משתתפים".
בצה"ל נמנעו מלהגיב בצורה ישירה לסוגיה הפוליטית-מדינית של קיצוץ התקציב לסוכנות הסיוע לפליטים אונר"א אך אמרו כי נכון למצוא תהליך מדורג לטיפול בבעיה כדי למנוע משבר. למרות זאת צה"ל ערוך לכלל התרחישים, כולל הקיצוני ביותר של ריצת המון אל הצד הישראלי ואף ניסיונות לחדור לישובים ישראלים. דבר אחד ברור: חמאס מכין הפתעות מגוונות ומורכבות הרבה לפני שיחליט להסלים את המצב ולהגיע למלחמה מול ישראל, שהוא מבין שעלולה לסכן את שלטונו ולאפשר לרשות הפלסטינית למלא את מקומו - משאלת לבו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. תקופת החגים מוגדרת על ידי צה"ל כבטן רכה. חמאס מבין זאת היטב וינסה למתוח את החבל. אם החבל יקרע הוא עלול לשאת בתוצאות. היקף הסיורים של הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט ברחבי אוגדת עזה ובחינת הכוחות בגבול בחודש האחרון מסבירים את רמת הנפיצות באוויר.