פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בתוך שנה וחצי: בתי המשפט ביקשו להסיר מעל 150 פוסטים נגד שופטים

      בהנהלת בתי המשפט גיבשו נוהל המגדיר את התנאים בהם יבקשו להסיר פוסטים נגד שופטים. רק בשנה האחרונה אותרו 230 אלף קריאות נגד בתי המשפט ברשתות החברתיות. "השיח סביב השופטים בפייסבוק אלים מאוד"

      בתוך שנה וחצי: בתי המשפט ביקשו להסיר מעל 150 פוסטים נגד שופטים

      הנהלת בתי המשפט ביקשה מפייסבוק להסיר 150 פוסטים פוגעניים נגד שופטים או עובדי מערכת בתי המשפט, מאז שנת 2017. באותו פרק זמן פנתה ההנהלה ישירות ל-17 מפרסמי פוסטים וביקשה מהם להסירם. בנוסף, משנת 2016 הוגשו 30 תלונות למשטרה על פרסומים פוגעניים. הנתונים נחשפו במסגרת בקשת חופש מידע שהגיש פעיל הימין שי גליק והגיעה לידי וואלה! NEWS.

      בחודש יוני האחרון פנתה הנהלת בתי המשפט לפעיל הימין יואב אליאסי ("הצל") וביקשה ממנו להסיר פוסט כנגד השופטת ורדה מרוז, לאחר שזו פסלה את שלילת אזרחותו של מחבל. בהודעה שנשלחה לאליאסי נכתב כי הפוסט מהווה הפרה של סעיפי החוק האוסרים על זילות בית המשפט והעלבת עובד ציבור - והוא התבקש להסירו לאלתר. זאת, אף שהפוסט לא כלל איומים, קריאה לאלימות או אפילו קללות. מהנתונים עולה כי אליאסי לא לבד.

      באותו חודש נערך בוועדת החוקה של הכנסת דיון בנוגע להסרת תכנים מהאינטרנט, בו השתתף גם עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט. לייזר אמר לחברי הכנסת שהשתתפו בדיון כי "השיח סביב השופטים ברשתות החברתיות אלים מאוד" והוסיף כמה דוגמאות: תמונות של שופטי עליון במדי גסטאפו, תמונה של נשיאת העליון עם הכיתוב "קאפו", איחולי מוות לשופט ששכל את בתו, ואף "תמונות פורנוגרפיות קשות שעברו עריכה, כולל תמונות של שופט שמתעלל לכאורה בקטינים".

      לדברי לייזר, בשנה האחרונה אותרו 230 אלף קריאות נגד בתי המשפט ברשתות החברתיות. "בסך הכול בשנה האחרונה פעלנו ב-38 מקרים ובאמת רק במקרים המאוד מאוד קיצוניים", אמר (הכוונה לשנת 2018 בלבד, ד"ד). לייזר ציין כי בערך במחצית מהמקרים הפנייה נענית ואכן מביאה להורדת הפוסט, בין אם על ידי המפרסם או על ידי פייסבוק.

      עורך הדין ברק לייזר היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, פברואר 2011 (הארץ , תומר אפלבאום)
      פועלים במקרים הקיצוניים ביותר. עו"ד לייזר (צילום: תומר אפלבאום)

      עו"ד לייזר אמר בדיון כי בהנהלת בתי המשפט גובש נוהל המגדיר את התנאים בהם יבקשו להסיר פרסום ברשת חברתית. כפי שגילה עיתונאי "מקור ראשון" נטעאל בנדל, הנהלת בתי המשפט אף הקימה צוות ייעודי לנושא, בראשות עו"ד ליאת יוסים שמוגדרת "הממונה לעניין הכפשות שופטים".

      הנוהל המדובר הגיע גם הוא לידי וואלה! NEWS. לפי הנוהל, בקשת הסרת הפוסט תוגש ברגע שמתגלה פרסום אשר "חורג מגדרי ביקורת לגיטימית, מרוסנת ועניינית, ושיש בו כדי לפגוע ביכולתו של השופט או העובד מלמלא את תפקידו". אותו פוסט יישמר במערכת ממוחשבת לצד פרטי המפרסם ונתונים כמו הליכים משפטיים בהם הוא מעורב, "ככל שהם עולים מן החומר או ידועים".

      טקס פרישתו של השופט סלים ג'ובראן עליון, ירושלים 3.8.17 (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ')
      הנוהל מתייחס רק לפגיעה ביכולת מילוי תפקידם. שופטי בית המשפט (צילום: נועם מושקוביץ)

      בהמשך מועבר התיק ליועמ"ש של הנהלת בתי המשפט, עו"ד לייזר, שבוחן את הביטוי מכמה פרמטרים ובראשם מידת החומרה שבו - למשל, האם יש בו קריאה לאלימות, או האם מדובר בפרסום אישי כנגד שופט, בהשוואה לביטויים פוגעניים כלליים. פרמטרים אחרים שנבדקים הם הזמן שחלף מאז פרסום הפוסט, תוצאותיו, אמיתותו - כאשר מדובר בשאלה עובדתית, וכן "עבירות נוספות רלוונטיות שנעברו על ידי המפרסם".

      בנוהל נכתב כי הנהלת בתי המשפט תבקש להסיר את הפוסט רק אם היועמ"ש מצא כי הוא עלול להוביל ב"וודאות קרובה" לפגיעה ביכולתו של השופט למלא את עבודתו; לפגיעה במעמדו של השופט או של רשויות השפיטה בעיני הציבור; או "להכשלת הליך שיפוטי או ביזוי דרכי השפיטה". בנוסף לכך, תתבקש הסרת פוסט אם ימצא כי מדובר בהסתה, איומים או עידוד לנקיטת אלימות.

      השופט יגאל מרזל (מערכת וואלה! NEWS , דוברות הרשות השופטת)
      מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל (צילום: דוברות הרשות השופטת)

      שי גליק, שהגיש את בקשת חופש המידע, פנה בעקבותיה ליועץ המשפטי לממשלה וביקש ממנו להורות על ביטול הנוהל של הנהלת בתי המשפט. "מדובר כאן בסמכות לא חוקית וסתימת פיות", אמר גליק, "ככל שהנהלת בית המשפט חושבת שיש עבירה על החוק זכותה לפנות כמובן לרשויות החוק. לא ייתכן שהיא תעשה דין לעצמה ותאיים על אזרחים פשוטים".

      הפרסומים שהנהלת בתי המשפט מבקשת להסיר מהווים רק חלק קטן מאוד מכלל הפרסומים שמבקשות רשויות השלטון להסיר. בדרך כלל הדבר מתבצע באמצעות יחידת הסייבר של פרקליטות המדינה, שבשנת 2017 ביקשה להסיר 12,351 פוסטים ברשתות החברתיות השונות. עם זאת, גם סוג הפוסטים שהסרתם מתבקשת הוא שונה: 73% מהפרסומים שהיחידה ביקשה להסיר עסקו בעבירות הקשורות לטרור, כמו הזדהות עם ארגון טרור; 26% עסקו בעבירות הסתה ורק אחוז אחד עסק בעבירות כמו לשון הרע, הפרת צווי איסור פרסום או פגיעה בפרטיות.

      גלעד ארדן ואיילת שקד, השבעת הממשלה ה-34, הכנסת, מאי 2015 (פול צלמים , אוליבייה פיטוסי)
      יוזמי "חוק הפייסבוק". ארדן ושקד (צילום: אוליבייה פיטוסי)

      בחודש יולי האחרון היה אמור "חוק הפייסבוק" לעלות לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן נועדה לתת למדינה סמכות להורות לאתרי אינטרנט שונים להסיר תכנים פוגעניים, וזאת בניגוד למצב כיום בו המדינה יכולה רק לבקש מהם לעשות זאת.

      רגע לפני שהחוק היה אמור לעלות להצבעה, הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לעצור את קידומו בשל "חשש לפגיעה בחופש הביטוי". בתחילה נועד החוק להתמודד אך ורק עם הסתה לטרור ברשתות החברתיות, אך עם הזמן הורחבו הסמכויות שבו כך שיכללו כל עבירה פלילית - מה שגרר ביקורת רבה.