שר החוץ האמריקני מייק פומפאו הכריז במאי 2018 על 12 דרישות של הבית הלבן מאיראן ובהן: הוצאת הכוחות האיראניים מסוריה, הפסקת התמיכה בחיזבאללה, הפסקת העשרות האורניום, אישור כניסה לפקחי או"ם למתקני הגרעין, הפסקת התמיכה בחות'ים בתימן, ושחרור האזרחים האמריקנים העצורים באיראן. באותה נשימה הצהיר פומפאו כי ארצות הברית תפעיל לחץ כלכלי כבד על טהראן כדי להניע אותה לכדי מעשה. אמר ועשה.
המצב הכלכלי הידרדר, משטר האייתולות נאלץ להתמודד עם התרסקות הריאל האיראני ולהורות לכוחות הבאסיג' להתמודד בכוח עם הביקורת והמחאה האלימה שהתפרצו ברחבי המדינה. איראן הפנתה עורף וטענה בכלי התקשורת כי מדובר בניסיון אמריקני להפעיל את המשטר בטהראן. מנוף לחץ על איראן הם לא רק ארצות הברית, המצב הכלכלי והרחוב האיראני אלא השיח הבינלאומי שהתחלף. אחרי הבסת דאעש, החלו כלי התקשורת הבינלאומיים כמעשה ראי לפעילות המדינית לעסוק בהרחבה בכל מה שקשור להסכם פרויקט הגרעין האיראני, סנקציות והשפעות איראן במזרח התיכון.
איראן הייתה הראשונה לזהות כי משטר אסד בתמיכה רוסיה וחיזבאללה מצליח להביס את דאעש. ובהתאם, החלו האירנים להשקיע בתכנון והוצאה לפועל של תכניות להקמת בסיסי מודיעין, אוויר והגנה אווירית והצבת עשרות אלפי שיעים חמושים שישמשו כמליציות שיעיות בפיקוד איראני בסוריה. חלק לא מבוטל מהכוחות התרכז בדרום סוריה. דפוס פעולה דומה להתבססות האיראנית בלבנון, תימן, עיראק וברצועת עזה.
כבר בשנת 2017 הציג ראש אגף המודיעין דאז אלוף הרצי הלוי לקבינט את המידע המדויק לגבי התכנית האיראנית להתבססות בסוריה שחייב בהמלצת הרמטכ"ל גדי איזנקוט מענה כדי לבלום את הכוונות המאיימות על ביטחון ישראל. השיא של העימות בין איראן לישראל על אדמת סוריה הגיע בחודש מאי 2018. עד לחודש זה היו כמה עימותים בין איראן לישראל שיוחסו לפי פרסומים זרים לחיל האוויר, וחלקם התפרסם בכלי התקשורת בהם תקיפת מחסן תחמושת איראני בבסיס T-4 בסוריה שכתוצאה ממנה נהרגו עשרות חיילים איראנים.
ב-8 במאי יוחסה לחיל האוויר תקיפה של טילים בעומק השטח הסורי. יומיים לאחר מכן, שיגרו כוחות משמרות המהפכה בסוריה לעבר ישראל עשרות רקטות וטילים בו זמנית, אך אף אחד מהם לא פגע בשטח ישראל. חלק מהם יורט על ידי מערך ההגנה האווירית של צה"ל. בתגובה לכך, יצא צה"ל למבצע "בית הקלפים" ותקף עשרות תשתיות ויעדים של משמרות המהפכה בסוריה. משטר אסד וכוחות קודס האיראניים הגיבו בשיגור של 170 טילים מסוגים שונים נגד כלי טיס של חיל האוויר. כולם שבו לבסיסם בשלום.
ישראל העבירה מסר מרתיע לאיראן, משטר אסד וחיזבאללה בכל מה שקשור לעליונות מודיעינית ואווירית במרחב הסורי. האיראנים הבינו שהם נמצאים תחת זכוכית מגדלת והפסיקו לפרק זמן את ההברחות של אמצעי הלחימה לסוריה, החלו לתכנן צירי הברחה ושיטות חדשות. הרוסים הפנימו את מידת הנחישות הישראלית לבלום את ההתבססות האיראנית ולכן החליטו לקדם החלטה על פירוז השטח הסורי, 80 קילומטר מהגבול הישראלי, מכוחות איראנים.
הלחץ הכבד על איראן לא מונע ממנה לקדם באמצעות מפקד כוח קודס קאסם סולימאני את המדיניות שנתמכת על ידי משטר האייתולות: התבססות איראן בסוריה. היא גם לא ויתרה על פרויקט הגרעין וממשיכה בכל כוחה להשקיע בפיתוח וייצור תעשיות ביטחוניות בתחומים שונים. הפרויקט האחרון הוא ניסיון להקים מפעלי נשק בסוריה ולבנון. אמנם יש לאיראן צבא מיושן מאוד, אבל הוא פועל לצמצם את הפערים שלו באמצעות דוקטרינת הנחילים: כוחות קטנים בריכוזים גדולים כמו נחיל מטוסים לא מאוישים, מטחי טילים או נחיל של כלי שיט קטנים.
צה"ל חשף אתמול (שלישי) כי בוצעו בשנתיים האחרונות תקיפות נגד 202 יעדים איראנים בסוריה והאזור. אמש ייחסו כלי התקשורת הזרים תקיפות נוספות לחיל האוויר בעומק השטח הסורי נגד יעדים איראנים. בזמן שאיראן נתונה ללחצים מבית ומבחוץ, לחצים כלכליים ומדיניים, מעריכים בצה"ל כי נחישות ישראלית מול הרצון האיראני להתבסס בסוריה בשילוב הלחץ האמריקני יהיה ניתן לחולל שינוי מהותי לאורך זמן. בשל כך קיימת דריכות שמדינות באירופה יתנגדו להטלה ואכיפת סנקציות נוספות נגד איראן.
מה שבטוח הוא שללא התקיפות אותו היקף תקיפות אותן אישר צה"ל בסוריה היו כבר לפני שנה קמים בסיסים איראנים שמאיימים על כל נקודה בעורף מדינת ישראל. המספרים מוכיחים כי מה שבעבר כונה מב"מ (מערכה שבין המלחמות) שהוגדרה מלכתחילה כחשאית שאמורה להרחיק מלחמות, הפכה להיות פעילות ביטחון שוטף.