הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט מאמין גדול במהלכי תודעה. כאלה שמשפיעים על האויב בצורה ישירה ויוצרים גלי הדף, מבלי להטיל פצצה אחת. כאלה שיוצרים הרתעה על האויב וגורמים לו לחשוב פעמיים על הצעדים הבאים שלו.
כך גם היה אחרי חיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה מוסטפא באדר א-דין. גורמים זרים סיפרו כי א-דין לא התיישר לדרישותיה של איראן בנוגע לפעילות בסוריה. אינספור פעמים הוא קיבל אזהרות אך הוא המשיך בשלו והעדיף את האינטרס הלבנוני על פני האיראני-סורי. בארגון השיעי-הלבנוני לא היו מוכנים להקריב הרוגים לשווא, סוגיה שהייתה מושא לביקורת פנים-לבנונית.
ב-12 במאי הגיע באדר א-דין לפגישה במתקן חיזבאללה במרחב דמשק שבסוריה לפגישה עם איראני בכיר. יש הטוענים כי מדובר בקסאם סולימאני, מפקד כוח קודס, הנחשב לדמות רבת השפעה ועוצמה במזרח התיכון. זמן קצר אחרי הפגישה חוסל באדר א-דין. גורמים בישראל העריכו כי המהלך בוצע בהוראה ברורה של סולימאני ובהסכמתו, בלית ברירה, של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה.
זמן קצר לאחר ששקע האבק סביב הפרשה עשו בצה"ל את המקסימום כדי להוציא את הטענות האלה החוצה ולהבליט אותן בכל דרך אפשרית, בין השאר כדי לעורר שיח רחב בלבנון ולהבהיר למדינות המערב עד כמה שולטת איראן בנעשה בחיזבאללה תוך קידום טרור והפרת איזונים במזרח התיכון.
במרץ 2017 התבטא בנושא איזנקוט בפומבי בכנס על שם ראש המוסד לשעבר מאיר דגן במכללה האקדמית נתניה ואישר כי בידי צה"ל מודיעין שמצביע על כך שבאדר א-דין חוסל על ידי מפקדיו. איזנקוט הוסיף כי החיסול מצביע על האכזריות והמתח בין איראן לבין פטרון האיראני.
בכך אפשר הרמטכ"ל הצצה למערכת היחסים בין הצדדים: נסראללה הותיר אלפי פעילי חיזבאללה בסוריה לא רק כדי להקים חגורת ביטחון ללבנון מפני גורמי ג'יאהד עולמי, אלא גם כדי להוות עתודה עבור משטר אסד תוך ריצוי מדיניותו של קסאם סולימאני. בשלב הבא הגיעה הקביעה הברורה מיהו בעל הבית - מי הפטרון האמיתי ומי הפקוד שלו. למרות הנכסים הפיננסיים של חיזבאללה בלבנון ובעולם, והחיבור לפוליטיקה הלבנונית, הוא לא יכול להתקיים ללא תמיכה כלכלית של איראן. לכן, הוא ישרת את אדוניו גם במחיר של ביקורת וחוסר יציבות ארגונית.
הוכחה לביטחון עצמי - ולמצוקה
כחלק מהמשנה האיראנית המשיך חיזבאללה לבנות את כוחו נגד ישראל. זאת, לא רק באמצעות פיתוח וייצור אמצעי לחימה בלבנון, שהמדאיג ביניהם הוא רקטות מדויקות וטילים ארוכי טווח, או באמצעות ייבוא של אמל"ח ותחמושת דרך שדה התעופה בדמשק ומשם בשיירות ללבנון, אלא גם בהברחת אמל"ח מאיראן ללבנון בצורה ישירה באמצעות מטוסי נוסעים אזרחיים.
יש בכך הוכחה לביטחון העצמי הגבוה של הצדדים, אך גם למצוקה שבה הם נמצאים. הפרסומים בימים האחרונים - שהחלו עם הטילים האיראניים שהוצבו בעיראק ומכוונים לישראל והמשיכו הלילה עם הדיווח ב"פוקס ניוז" על הברחות ישירות לביירות - מתחברים היטב למדיניות של סולימאני וללחץ שבו נתון משטר האייתוללות בגלל פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין וחידוש הסנקציות.
האיראנים, שבינתיים גורפים מיליארדי דולרים מהסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015, לא מאבדים רגע ופועלים כדי להציב עוד ועוד איומים במזרח התיכון. איומים אלה מוצבים לא בהכרח בתוך איראן, אלא גם במדינות שונות כמו סוריה, סודאן, תימן, לבנון ורצועת עזה, כדי לגרום למערב לחשוב פעמיים לפני שיבצע מהלכים התקפיים נגד טהראן, יטיל סנקציות נוספות ימוטטו את הכלכלה האיראנית, שגם ככה מקרטעת וסובלת מבעיות קריטיות.
היה זה רק עניין של זמן עד שהאיראנים יגבירו את קצב ייצוא האמל"ח למדינות אלה. ההשתלטות של משטר אסד על רוב השטחים של סוריה וההפחתה הדרמטית בלחימה נגד המורדים אפשרו לאיראנים להשקיע מחשבה ומשאבים רבים גם במקומות נוספים. תרמה לכך התמיכה הבלתי מסויגת של רוסיה בציר הרדיקלי של סוריה-איראן-חיזבאללה. החתימה על הסכם שיתוף הפעולה בין איראן לסוריה נועדה בין היתר לשדר "עסקים כרגיל". האיראנים לא רק מנצלים שעת כושר לפעול כדי לבסס את כוחם האזורי, אלא בעיקר פועלים מתוך מצוקה - ואמונה אמיתית שארצות הברית מסוגלת לתקוף אותם בצורה ישירה.
בין מבצעי תודעה לפגיעה ישירה
עיני טהראן נשואות בשלב זה לעבר הבית הלבן - האם טראמפ יטיל על האיראנים חבילת סנקציות חריפה שלא תאפשר להם להמשיך הלאה בלי לשבור את הכלים. השלב הבא יהיה האם טראמפ יתעקש לא רק להצהיר על הסנקציות, אלא גם לאכוף אותן ביתר שאת, והאם אירופה תהנהן בראשה ותעמוד לימינו של נשיא ארצות הברית.
לא פחות חשוב מכך הוא האם בחירות האמצע בארצות הברית יאותתו על האפשרות שזוהי כהונתו האחרונה של טראמפ. במצב כזה ייתכן שהאיראנים יחליטו להוריד את הראש ולדומם ממנועים מפעילות שמקוממת את ארצות הברית והמערב כדי להמתין לנשיא האמריקני הבא שעשוי להיות פרגמטי יותר מבחינתם.
בישראל לא אוהבים אף אחת מהאפשרויות האלה, למעט זו שמקזזת את יכולותיה של איראן ומוקדי ההשפעה שלה במזרח התיכון. עכשיו, כשברור באמת מה עושה איראן בלבנון ומה יחסי הכוחות בין קאסם סולימאני לבין חסן נסראללה, הגיעה העת לראות האם צה"ל יסתפק במבצעי תודעה - או יעבור לשלב הפיזי כדי לפגוע בצורה ישירה בהתעצמות השיעית. אפשרות זו מיועדת להקדים תרופה למכה תוך לקיחת סיכון להידרדר לעימות שאף אחד מהצדדים לא מעוניין בו, לפחות לא בשלב זה.