במערכת הביטחון נתפסו השבוע לא מוכנים עם תגובות ברורות לפרסומים בכלי התקשורת הזרים על העברת הטילים מאיראן לידי השיעים בעיראק. אחרי שידעו לתדרך השכם והערב נגד פרויקט הטילים של איראן, בימים שלפני החתימה על הסכם הגרעין בין איראן לבין המעצמות ב-2015, בימים האחרונים שמרו על דממת אלחוט.
הראשון לשבור את קו השתיקה היה שר הביטחון אביגדור ליברמן שהתייחס אתמול (שני) להעברת הטילים בראיון לדנה וייס בוועידת המשפיעים של "חברת החדשות" שנערכה בירושלים. "אנחנו עוקבים אחרי כל דבר שקורה בסוריה, וביחס לאיומים האיראניים, אנחנו לא מגבילים את עצמנו לשטח סוריה", אמר שר הביטחון שהוסיף גם כי "זה צריך להיות ברור".
ליברמן נשאל פעם נוספת בנושא האיומים על ערב הסעודית - אך גם על ישראל והצהיר: "אנחנו נתמודד עם כל איום איראני, לא משנה מאין הוא יגיע. החופש של ישראל הוא מוחלט. אנחנו נשמור על חופש פעולה".
ליברמן שומר על מסרים שתואמים את המדיניות של מערכת הביטחון בכל הקשור לתהליך התבססות האיראנית בסוריה. האיראנים פועלים בחשאי כדי להעביר טילים, מטוסים לא מאוישים ורקטות לסוריה ומופתעים בכל פעם על ידי המודיעין הישראלי. כעת קורץ ליברמן גם לעבר איומים שמתפתחים במדינה שבה ניסה סדאם חוסיין לקדם פרויקט טילים בעצמו כדי לאיים על המזרח התיכון. את הפרויקט ההוא הוביל בימים ההם מהנדס קנדי, שעל פי פרסומים זרים חוסל בשנת 1990 על ידי המוסד.
לקחת את האיום בפרופורציה
בשנת 2015 אמר הרמטכ"ל בשיחות סגורות כי הסכם הגרעין מחייב את צה"ל להמשיך ולעקוב אחר הפרויקט, אך גם ליטול סיכונים ולהעביר משאבים מתחום המוכנות לפרויקט הגרעין לתחומים אחרים כמו התעצמות, אימונים ורפורמות שעליהם חלמו בצבא במשך שנים. אך האיראנים לא עצרו לרגע. הם אמנם כיבו חלק ניכר, אם לא מוחלט, של הצנטריפוגות שלהם - אך המשיכו לפתח טילים ואמצעי לחימה נוספים בכל הכוח ולהרחיב את המימון לטרור במזרח התיכון במיליארדי דולרים שאותם הרוויחו מעסקאות בעקבות החתימה על הסכם הגרעין. המימון כלל בין היתר את חמאס והג'יהאד האסלאמי ביהודה ושומרון וברצועת עזה, את חיבאללה, מיליציות שיעיות בסוריה ובעיראק, המורדים החות'ים בתימן, כמו גם תמיכה ישירה במשטר אסד ובמקומות נוספים, כולל פעילות טרור חשאית באמצעות כוח קודס של משמרות המהפכה.
תמיכתה הבלתי פוסקת של איראן בטרור עוררה ויכוח בקהילת המודיעין בישראל. חלק מהגורמים העריכו כי מדובר בפעילות שתכליתה ייצוא המהפכה האיראנית לרחבי המזרח התיכון על רקע דתי. חלקם טוענים כי מדובר בהשלכות הפרנויה של משטר האייתוללות: אמונה שישראל וארצות הברית מסוגלות בכל רגע נתון לתקוף את איראן בהפתעה גמורה. בהתאם לכך עסקה איראן בהרחקת האיומים בגבולותיה ובייצור איומים על מדינות המזרח התיכון. סוריה היא יעד חדש, אך עיראק היא יעד ישן. המטרה היא להקים עוד "כאב ראש" למי שיעז לתקוף את איראן - בסיס שממנו יהיה ניתן לשגר טילים.
מדובר באיום נוסף על עורף מדינת ישראל, אך הוא לא שונה מהאיום הקיים באיראן שמכוון לעברנו 24 שעות ביממה. יש לקחת אותו בפרופורציה הנכונה. ראשית, לא מדובר ברקטה או בטיל מסוריה, המהווה אתגר עבור ישראל בגלל זמן ההתראה הקצר מהרגע השיגור ומחייב דריכות של כלל מערכי ההגנה והתקיפה של צה"ל. במקרה העיראקי, הטווח מאפשר למערכות הגילוי וההתראה של צה"ל להתריע מפני טילים דקות ארוכות לפני שהם נכנסים למרחב הישראלי.
משרד הביטחון וצה"ל פיתחו בשלושת העשורים האחרונים מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות מהטובות בעולם ליירוט טילים בליסטיים. אין זה אומר שהאיום לא מחייב את מערכת הביטחון לנקוט עמדה או לעקוב אחרי המתרחש באזור, אך הוא בראש ובראשונה הופך להיות כאב ראש אמריקני, ירדני או כווייתי לפני שהוא מדאיג את ישראל.
בצה"ל לא ימליצו כל כך מהר לשלוח מטוסי קרב כדי לתקוף יעדים בעיראק חסרת היציבות. ההיסטוריה הוכיחה, על פי פרסומים זרים, כי מערכת הביטחון בישראל יודעת לטפל באיומים אלה באמצעות מבצעים עלומים או התקפות סייבר לפני שמטוס קרב ישראלי עוזב את הבסיס. כך למשל, בנובמבר 2011 נהרגו כמעט 20 בני אדם בבסיס טילים של משמרות המהפכה ממערב לטהראן כתוצאה מהפיצוץ. האיראנים עד היום משוכנעים שישראל אחראית לפיצוץ שהרעיד את האזור.
ההתבססות האיראנית במזרח התיכון היא חלק מתכנית סדורה של משטר האייתוללות, ואין בכוונתם לעצור לרגע. זאת, למרות מאות תקיפות ישראליות ברחבי סוריה שהתבצעו בשנים האחרונות נגד משלוחי נשק איראניים. הם אולי יאטו את התהליך, או ינסו לחפש נתיבי הברחה שונים כדי להערים על המוסד ועל אמ"ן (אגף המודיעין), אך כל עוד יחשבו שחרב מונחת על צווארם - הם ימשיכו באסטרטגיה זו. צה"ל יידרש לשלב זרועות עם בעלי אינטרסים שונים בעולם ולפעול נגד האיומים השונים, גם אם המקור שלהם בעיראק.
(עדכון ראשון: 22:04)