חמאס הצליח בשיא ההפגנות לשכנע 50 אלף פלסטינים משולהבים להגיע אל גבול רצועת עזה ולמחות נגד ישראל. חלק גדול מהם קיבל כסף תמורת פעולות אלימות ודרגות שונות של פציעה. משפחות שבני משפחותיהם נהרגו קיבלו אף הם פיצוי כספי. המנוע להפגנות עבד בצורה שיטתית אבל בדחיפה, שכנוע ואיומים של חמאס. כעת הסיפור הוא אחר לגמרי. על רקע הקיצוץ חד של הבית הלבן בתקציב אונר"א, סוכנות הסיוע לפליטים הפלסטינים בדגש על רצועת עזה, הרמטכ"ל גדי איזנקוט צריך להיערך לכך שבחודשים הקרובים יתפרץ תרחיש של הפגנה חסרת רסן ואלימה של כל עובדי אונר"א ובני משפחותיהם.
גברים נשים וילדים שיישארו ללא מקור פרנסה וללא אמצעי קיום בסיסיים. האלימות תהיה בהתאם והכוח שהפעיל עד כה צה"ל נגד המפגינים לא יספיק. זה הולך להיות הסיוט של חברי המטה הכללי שיידרשו להציב מענה למגה הפנה החל מינואר 2019. נקודת יעד משוערת שבה אונר"א כבר לא תוכל לממן את משכורות העובדים ובטח לא את מוסדות החינוך ואת קו סיוע המזון הבסיסי למשפחות הפליטים. חשוב להדגיש כי התאריך הזה יהיה באחריות הרמטכ"ל הבא אך ההיערכות לכך באחריות המטה הכללי הנוכחי.
גורמים במערכת הביטחון מתריעים כי ללא התערבות בינלאומית באמצעות מימון חלופי או יצירת מקומות תעסוקה רצועת עזה תתפוצץ. חמאס כבר לא יצטרך לשכנע ולדרבן את הציבור להפגין על הגדר למרות היד הקשה שנוקט צה"ל נגד אלו שמנסים לחצות את הגבול. עובדי אונר"א והתלמידים שיסתובבו ברחובות יעשו זאת כמוצא אחרון. ישראל היא תמיד הכתובת לפתרון הבעיות הפלסטיניות.
שני מיליון פלסטינים מתגוררים ברצועת עזה, עם ריבוי טבעי של 45 אלף אזרחים מדי שנה ותמותה טבעית של 4,000 אזרחים. האבטלה ברצועת עזה היא קטסטרופלית, קיים מחסור במים ראויים לשתייה, התשתיות הקיימות לא תורמות לכך, ממוצע יומי של ארבע עד שש שעות חשמל, מערכות ביוב ישנות שקורסות ולא מותאמות במרבית השכונות למצב הקיים, מצוקה כלכלית חריפה מאוד שפגעה אנושות בכוח הקנייה של מרבית התושבים בעזה.
גם המצב הביטחוני והמדיני לא מוסיף לאווירה הכללית. יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הטיל סנקציות שפגעו במימון האנרגיה ומשכורות עשרות אלפי פקידים שמוגדרים כבסיס לכוח הקנייה ברחוב הפלסטיני. החיכוך מול ישראל בגבול ויצירת אווירת מלחמה בשם זכות השיבה רק מחריף את תקופת השפל של הפלסטינים במיוחד כשאין מוצא מדיני באופן וממשלת החמאס לא מצליחה להביא להישגים למעט פתיחת מעבר רפיח להולכי רגל וסחורות וסיוע בינלאומי בתשלום משכורות.
כאילו לא די בכך, הבית הלבן אימץ באופן עקום את הגישה הישראלית להילחם בתופעת הפליטים הפלסטינים שממונים על ידי אונר"א. לטענת ראש המשלה בנימין נתניהו, שרים ובכירים במערכת הביטחונית תקצוב אונר"א מנציח את מעמד הפליטים בפלסטינים ובשל כך קראו להעניק "חכות ולא דגים". לגרום לרחוב הפלסטיני לפתח עצמאות כלכלית ולא להיות נתמכים על ידי תקציב ענק מדי שנה במימון ארצות הברית ומדינות נוספות.
ההמלצה של בכירים במערכת הביטחון הייתה לקצץ בתקציב באופן הדרגתי תוך הקמת אזורי תעשייה וחלופות כלכליות אחרות שיפתחו שייתמכו בפערים שייווצרו. הבית הלבן חשב אחרת והחליט להטיל מכת גרזן על אונר"א., קיצוץ דרמטי של 240 מיליון דולר בשנה.
אונר"א מאכילה מדי יום 1.3 מיליון פלסטינים ברצועת עזה שמוגדרים כפליטים. היא גם מוגדרת כמעסיק השני בגודלו ברצועת עזה. אונר"א כוללת 13 אלף עובדים ומפעילה 270 בתי ספר. בתאריך ב-29 באוגוסט נפתחה שנת הלימודים באיחור של כמה ימים אך לאף אחד בשלב זה אין מושג מה יקרה החל מחודש ינואר 2019 או עוד קודם לכן תלוי בתגובות של העובדים המפוטרים.
לפני כחצי שנה כשהחמאס זיהה את הביקורת על רקע המצב הכלכלי ברצועת עזה הוא הצטרף אליו, הוביל ומימן אותה וכינה אותה "צעדות השיבה". הפעם האירוע יהיה גדול הרבה יותר, קיצוני ודרמטי ועשוי לצאת מכלל שליטה. כך למעשה ההמלצה של הדרג המדיני לקצץ את תקציב אונר"א הפכה לאיום ביטחוני על ישראל. לאחרונה הודיעו כמה מדינות להעביר עשרות מיליוני דולרים לאונר"א אך דיבורים לחוד ומעשים לחוד. לדברי גורמים מדיניים שמצויים בתהליך בשבועות הקרובים תתכנס ועידת המדינות התורמות בבריסל וסוגיה זו תעלה כקריטית וחשובה. לא נראה שיהיה ניתן לתת מענה מידי לפער שנוצר למעט מימון אונר"א וקיצוץ הדרגתי.