בהחלטה שנקבעה לפני יותר מ-10 שנים הוחלט כי כלל משרדי הממשלה יעבירו את משכנם לירושלים אולם צעד זה אינו מראה את אותותיו ומרבית המשרדים נמצאים מחוץ לכותלי העיר בירה. לפני כארבעה חודשים דחו שרי הממשלה את ההצעה להטיל סנקציות על משרדים שלא יעברו לעיר אך ביום ירושלים האחרון נקבע כי על מנכ"ל משרד ראש הממשלה להציג תכנית לחידוש ההצעה. עם זאת, נכון להיום טרם הוגשה הצעה חדשה ומשרד ראש הממשלה ממשיך לטעון כי "הצוות המקצועי עדיין בוחן את הנושא".
ההחלטה שקובעת כי על משרדי ממשלה לעבור בהדרגה לירושלים בתוך כשמונה שנים התקבלה עוד ב-2007, אך התאריך נדחה ל-2019 ונקבע כי המשרד לענייני ירושלים יבצע מעקב אחר יישום ההחלטה. עם זאת, לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם לפני כשנה, 91 יחידות ממשלתיות עדיין פועלות מחוץ לירושלים. ל-37 מתוכן הוקצו שטחים והן אמורות לעבור בסיום הבנייה, אך רק תשע מהן צפויות לעבור עד 2019. לגבי היתר, טרם החלו ליישם את החלטת הממשלה. במקרה של חלקן נדחו בקשות הפטור, זאת לצד פטורים שניתנו ל-40 יחידות נוספות.
עוד בוואלה! NEWS
איראן עונה לאיומי נתניהו: "עומד ליד כור גרעיני ומחרחר מלחמה"
האתגר האחרון של איזנקוט: המערכה נגד התבססות איראן בסוריה
מנהיג חמאס בעזה: "עדיין אין נוסח סופי להסכם ההסדרה"
במאי האחרון הובאה לאישור השרים הצעה נוספת שהוגשה על ידי משרד ראש הממשלה, משרד האוצר והמשרד לענייני ירושלים, הכוללת בין היתר גביית דמי שכירות כפולים ומניעת הגדלת התקציב של משרדים שלא יפעלו להעברת משרדיהם לעיר. על פי ההחלטה, תוך 180 ימים מאישורה היה על אגף החשב הכללי להכין תכנית ראשונית להעברת היחידות לבירה.
בנוסף לכך, היה אמור להיקבע מועד להעברת כל אחת מהיחידות, וכל חריגה ממנו הייתה טעונה את אישור האגף. עם זאת, ההצעה נדחתה בשל התנגדות השרים, וראש הממשלה בנימין נתניהו הורה למנכ"ל משרדו אלי גרונר להציג תכנית חדשה בתוך כחודש. מאז הודיע גרונר על עזיבתו - והצעה לתכנית חדשה טרם הוגשה.
השר לענייני ירושלים והמועמד לראשות העיר זאב אלקין אמר כי "ביום ירושלים האחרון ניסינו להעביר החלטת ממשלה ביחד עם משרד האוצר, שתאפשר לממשלה להטיל סנקציות, בהן כלכליות, על משרדים שלא העבירו חלק מהיחידות שלהם לבירה. לצערנו רוב השרים התנגדו וההצעה לא הובאה להצבעה".
ברקוביץ': "אלקין מסכל מהלך קריטי לעתידה של ירושלים"
מבקר המדינה מתח ביקורת על המשרדים שאינם מיישמים את ההחלטות, ובדוח שפרסם במאי האחרון מנה 11 משרדי ממשלה שלא פעלו בהתאם להחלטות הממשלה ולא הכינו תכניות מפורטות ולוח זמנים למעבר. "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את דרך הפעולה המתוארת לעיל של משרדי הממשלה האלה", כך בדו"ח. בנוסף לכך, מתח המבקר ביקורת על המשרד לענייני ירושלים על כך שהמעקב והדיווח על יישום ההחלטות היו חלקיים.
"לצערנו, סמכויות הביצוע אינן בידי המשרד, והוא אחראי רק על חובת דיווח לממשלה", אמר אלקין. "למרות זאת, המשרד לענייני ירושלים יצר שולחן עגול של כל הגורמים המעורבים, זאת במטרה לדחוף להעברת היחידות הממשלתיות שטרם עברו לירושלים ולייצר מנופי לחץ נוספים על המשרדים והיחידות שמתחמקות מביצוע המעבר".
חבר המועצה עופר ברקוביץ', המתמודד גם הוא לראשות העיר, טען כי "במשך שנות כהונתו של אלקין כשר ירושלים, נטשו את ירושלים מטה דואר ישראל, רשות השידור, רשות החדשנות וישראל דיגיטלית. לא רק שאלקין לא הצליח לתקן את המעוות, תחת ידיו ותחת אחריותו החמירה המציאות האבסורדית של ממשלת ישראל".
"כפי שצוין בדו"ח מבקר המדינה ממאי האחרון, היה על אלקין להציג כבר עד לדצמבר 2017 תכנית חדשה למעבר היחידות הממשלתיות לעיר", הוסיף ברקוביץ'. "חרף הביקורת הקשה שנמתחה על אלקין בדו"ח המבקר האחרון, על הליקויים שנפלו תחת ידו, לרבות פגיעה בעקרון השקיפות, הוא ממשיך להתעלם ולסכל מהלך קריטי לעתידה של ירושלים".
אלקין השיב לדברי ברקוביץ' כי משרדו לא אמון על מעבר חברות ממשלתיות שפועלות למטרות רווח, כמו רשות הדואר, ולכן אין לו סמכויות בנושא. אלקין ציין כי הוא גם פעל להשארת רשות החדשות והתאגיד בעיר, על אף שאינן יחידות ממשלתיות "בניגוד לעופר שיודע לתת הצהרות יפות לתקשורת, אני הובלתי תיקון לחוק שחייב את התאגיד לעבור לירושלים תוך שנה וחצי". לדבריו, "חבל שלצורך מאבק פוליטי אישי, מנסה עופר בתקופת הבחירות לסלף את העובדות ולנצל את הנושא שבו תמיד היינו מאוחדים ושיתפנו בו פעולה".
על פי מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ההכנסות של ירושלים ממעבר היחידות לעיר יעמדו על כ-382 מיליון שקלים בשנה ויתווספו כ-9,540 עובדים. תוצאות המחקר שערך נדן פלדמן כוללות לצד הכנסות חדשות מארנונה, גם הכנסות ממעבר עובדים לעיר - מה שישפיע גם על בתי עסק ונותני שירות אחרים באזור. עם זאת, הנתון מתייחס גם לבחינה מחדש של פטורים שניתנו מהמעבר, ובפרט למשרד הביטחון הממוקם בקריה.