הממשלה צפויה לטעון בבג"ץ: חוק הלאום "מכשיר" את חוק ההסדרה

(ההצבעה על חוק ההסדרה במליאת הכנסת, בשנה שעברה)

הממשלה בוחנת אפשרות "להכשיר" את חוק ההסדרה על ידי שימוש חוק הלאום - כך עולה מבדיקות שערך בימים האחרונים עו"ד הראל ארנון, שמייצג את הממשלה בעתירות שהוגשו נגד חוק ההסדרה. ארנון בוחן את האפשרות להגיש לבג"ץ השלמת טיעון ברוח זו, שצפוי להתבסס על סעיף 7 לחוק הלאום הקובע כי התיישבות יהודית היא "ערך לאומי".

לפני כחודשיים נערך בבג"ץ דיון בעתירות שהוגשו נגד חוק ההסדרה ואתמול (שלישי) הגישה המדינה השלמת טיעון, שבמרכזו הטענה כי לא ניתן לפסול את החוק בהסתמך על המשפט הבינלאומי, אלא רק אם ייקבע כי הוא נוגד חוקי יסוד שחוקקה הכנסת.

עם זאת, חוק הלאום לא נזכר מפורשות. במענה לטענה כי לכנסת אין סמכות לחוקק חוקים שיחולו מחוץ לשטח מדינת ישראל השיבה הממשלה כי לכנסת יש סמכות לחוקק חוקים לגבי "כל מקום בעולם", כולל יהודה ושומרון.

בשיחה עם וואלה! NEWS אמר עו"ד ארנון כי "חוק הלאום משפיע בוודאי על חוק ההסדרה, אין שאלה". לדבריו, "אם עד עכשיו הטיעון היה שחוק ההסדרה בא לאזן בין זכויות פרט של מתיישבים וזכויות פרט של התושבים הערבים שרשומים כבעלי הקרקע, מה שעושה חוק הלאום הוא בעצם העלאת ההתיישבות כערך חוקתי. אין שאלה שיש פה זכויות פרט, אבל יש פה עכשיו ערך עם מדרג נורמטיבי גבוה יותר שמשליך על כל הדיון הזה. כי מצד אחד פוגעים בזכויות פרט, ומצד שני אתה מקדם ערך חוקתי".

חוק ההסדרה נועד להסדיר את מעמדם של בתים ביהודה ושומרון שנבנו על קרקע פרטית של פלסטינים. באופן חריג, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא הסכים לייצג את עמדת המדינה בבג"ץ, משום שלטעמו החוק אינו חוקתי - משום כך, עמדת הממשלה מיוצגת על ידי עו"ד ארנון.

את העתירות נגד החוק הגישו מועצות מקומיות פלסטיניות וכן ארגוני זכויות אדם ישראליים, ובהם עדאלה והאגודה לזכויות האזרח. הדיון בעתירות התקיים בתחילת יוני בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות. עוד השתתפו בדיון המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים ענת ברון, דפנה ברק ארז, יצחק עמית, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, נעם סולברג ומני מזוז.

האגודה לזכויות האזרח, יש דין ושלום עכשיו, שעתרו נגד החוק, מסרו כי "תגובת הממשלה היא כל כולה להטוטנות משפטית שנועדה לטשטש את אי החוקיות הבוטה של חוק ההסדרה". בארגונים העותרים טענו עוד כי "כל זה לא משנה את העובדה שהחוק רומס ברגל גסה את זכויות היסוד של הפלסטינים תושבי הגדה המערבית וכל מטרתו לגזול את אדמותיהם ולהעבירן לידיהם של ישראלים שהשתלטו עליהן באופן בלתי חוקי ולהעמיק את הכיבוש".

לטענת העותרים, "אין שום דרך חוקית להכשיר מהלך כזה, גם לא באמצעות רמיזות לחוק הלאום הפוגעני והגזעני. ההזדקקות לחוק הלאום מראה שהממשלה מבינה שהדרך היחידה להכשיר את חוק ההפקעה היא באמצעים גזעניים".