בן דודו של יותם עובדיה, תומר, מספר כי שמע שהוא נאבק במחבל שרצח אותו בפיגוע הדקירה ביישוב אדם לפני כשלושה ימים, וכך ככל הנראה הצליח למנוע פגיעה באנשים נוספים. תומר משרת כקצין משטרה ולכן שמע על הפיגוע כבר בשלב מוקדם. "בן דוד שלי הוא גיבור", אמר. "אם יותם לא היה במקום וזה היה מישהו שפחות ייאבק המחבל אני משער שהיה יכול לדלג גם לבית הסמוך או למשפחה אחרת".
"עצם העובדה שיותם המשיך להיאבק זה קנה לכולם עוד זמן", המשיך. "הוא הציל המון חיים בכך שנלחם". הוא סיפר כי בן דודו היה אהוד מאוד בקרב חבריו, שהגיעו בהמוניהם כדי ללוותו בדרכו האחרונה ביום שישי. "הגיעו המון אנשי כוחות הביטחון והרבה קצינים. וכל אחד סיפר את הזווית שלו. היה פה זרם של מידע מאוד רחב. כדי לתת למשפחה לפחות להבין מה היה. זה היה יכול להיגמר עם עוד משפחה אחת הרוגה, אבל זה הסתיים רק ביותם".
תומר אף סיפר כי העביר חלק ניכר מילדותו לצד יותם, והיחסים ביניהם היו קרובים במיוחד. "אנחנו גדלנו מגיל אפס ביחד. צמודים בווריד", אמר. "ההורים חברים מאוד טובים והכול היה ביחד. מרבית הילדות הייתה בשכונת ליפתא שבירושלים, ואחר כך בנווה יעקב. כל החגים והחופשים היינו זה לצד זה, כך היה גם בשירות הצבאי. כששמעתי על האירוע התחלתי להתקשר באופן טבעי למשפחה הקרובה. מה שהתברר בדיעבד ככורח המציאות. מהר מאוד התלבשנו וטסנו לבית החולים כדי לנחם ולתמוך במשפחה".
יותם הובא למנוחות אתמול בבית העלמין בגבעת שאול שבירושלים, בנוכחות מאות בני אדם, בהם השר יריב לוין. עובדיה, בן 31, נדקר על ידי המחבל שחדר ליישוב ופונה לבית החולים הדסה הר הצופים כשהוא פצוע אנושות, ובהמשך מת מפצעיו.
הוא הותיר אחריו אישה, טל תהל, ואת שני ילדיהם הקטנים - הראל, בן שנתיים ועשרה חודשים, ואיתי, בן שבעה חודשים. סבתו ספדה לו בהלוויה ואמרה כי "הפרח שלנו הלך".
יהודה אדרי, חמו של המנוח, ספד: "מה אפשר לומר ביום שכזה? ששטן רצח את יותם יקירנו? איך אפשר לעכל שיותם איננו עוד, הילדים שלו לא הספיקו לחיות, עדיין עם הבקבוק. העתיד של טל והילדים ללא יותם - לא מתקבל על הדעת. לא נשכח אותך. היית הכול בחיים של טל וילדיך. המילה היחידה שהראל בנך יודע לומר היא 'אבא'". הוא הוסיף כי "הבן הקטן לא יכול בלעדיך. כל היום קורא 'אבא, אבא'. הלב נשבר".