שריפה המונית ברחוב: החרדים הקיצונים שהכריזו מלחמה על הפאות

זר שהיה נקלע לאירוע שהתרחש ביום חמישי בכניסה למודיעין עילית היה מתקשה להבין את המחזה שלפניו: קבוצה של 10 חרדים תולים פאות על מתקן עץ מאולתר בכיכר השבטים ומתכוננים לעלות אותם באש. "זה מעמד ביעור עבודה זרה", הכריז אחד מהם כשמסביבו מתאספים עשרות גברים, נשים וילדים שבאו "נטו בשביל האקשן", כפי שהגדיר אחד מהם. המארגנים ניסו להסביר רגע לפני שהאירוע החל כי "רוב השיער של הפאות הנוכריות מגיע מהודו. עושים בו שימוש לטקס עבודה זרה ואחר כך מוכרים אותו. צריך לבער את זה".

הרוב השפוי שהתקבץ מסביב למתקן המאולתר לא באמת שותף למאבק המדובר. אחד הבחורים הצעירים העיר כי "מי שקונה פאה לא תשרוף אותה". אברך אחר, שהופיע עם שני ילדיו, מיהר להבהיר שאשתו חובשת פאה. "אני לא צריך להסביר לילדיי למה הם שורפים את הפאות כשאמא שלהם הולכת עם אחת כזו אבל אני מקווה שהילדה לא תשרוף". מאוחר יותר, גם הילדה הקטנה לא מצאה עניין רב באירוע ונרדמה על כתפיו של אביה.

אבל ככל שרגע השיא התקרב - השריפה עצמה - יותר ויותר אנשים התקבצו סביב המתקן המאולתר. ואז, המארגן אברהם זיאט פתח בנאום משלו: "מי יודע כמה מקרים גופניים ורוחניים אירעו בבתי ישראל כתוצאה מהעבודה הזרה הזו? איך יכול להיות שחרדים לא מפחדים? אנחנו רוצים להודות לנשים פה שהביאו את הפאות שלהן. יש להן זכות".

זיאט הסביר מאוחר יותר כי הוא לא נלחם בפאה בגלל "ענייני צניעות", כלשונו. "זה נטו נגד עבודה זרה. אתה לא יכול לעשות שימוש בשיער טבעי שאישה גילחה אותו בהודו לכבוד הפסל ואחר כך מכרה אותו". אבל לפני ההסברים, הוא יחד עם שניים מחבריו החליטו למכור את "הזכות" להצית את השריפה הגדולה. "יש הרבה הוצאות למעמד הזה. מי רוצה לקנות?", הוא תהה. שריפת הפאה הראשונה נמכרה בארבעים שקלים, השנייה ב-20 שקלים ורגע לפני שעברו למכירה של השלישית והרביעית נער שנקלע למקום מיהר לצנן את "האווירה הקדושה" כשהוא העיר ש"זה אחלה ביזנס".

רגע לפני שהתחילו בשריפה, יש מי שביקשו מהציבור לזרוק לשריפה "אייפונים ובגדים לא צנועים", וכך ברגע אחד האירוע הפך לאחד הביזאריים שידעה העיר הזו בשנים האחרונות. "אתה מבין שהם לא הרוב", העיר לי אחד הסקרנים שהגיעו למקום. "תדגיש שהם קיצוניים".

קשה היה לצפות למה שהתחולל במדרכה הקטנה רקע אחרי שהאש לא הותירה זכר לפאות. המשתתפים פצחו בשירה ובריקודים והיה נדמה לרגע שאחד מהם מתחתן באותו ערב. גלעד כהן , אברך מהעיר שקנה את "הזכות" לשרוף פאה בחמישים שקלים, אמר שהוציא מכיסו כסף שכמעט ואין לו. "הקדוש ברוך הוא יודע שכולם פה עניים אבל החמישים שקל האלה ששילמתי הם שווים הכל. אני רוקד פה בהתלהבות ושמחה כי כל מה שמשמח את הקדוש ברוך הוא משמח אותי עוד יותר".

מזה שנים מתנהלת בעולם החרדי מלחמה עיקשת סביב נושא פאות הנשים. הרב עובדיה יוסף אסר בחייו על נשים לחבוש פאה מטעמי צניעות. לעומת זאת, הרבנים האשכנזיים נוטים לאשר את חבישת הפאה. בעבר יוצרו הפאות מחומרים סינתטיים, אולם במהלך השנים השתנתה האופנה ברחוב החרדי, והפאות החלו להיות מיוצרות משיער טבעי. ככל שהלכו הפאות והתהדרו, כך החריפה המלחמה בנושא. עסקי הפאות לנשים חרדיות מגלגלים מאות אלפי דולרים בשנה. מחירה של פאה משיער טבעי יכול להגיע עד ל-4,000 דולרים ומעלה.

אבל מעבר לוויכוח הזה, הסאגה נגד הפאות הטבעיות החלה לפני קרוב ל-15 שנה. גדולי הפוסקים החרדים, ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב, שהיה מנהיג הזרם הליטאי במגזר החרדי, הוציאו פסק הלכה הקובע כי פאות נוכריות לנשים, העשויות משיער טבעי, פסולות ואין לחבשן. לרבנים הגיעו עדויות על כך שהשיער ממנו עשויות הפאות נגזז במהלך טקס הינדי בהודו אותו מבצעות הנשים המקומיות ולאחריו מוכרות הנשים את שיערן, וכך זה מגיע לישראל. הרבנים קבעו כי מדובר ב"עבודה זרה".

מאז, המיינסטרים החרדי כבר הספיק לנטוש את המאבק המדובר, והיום רק הקיצוניים עוד מנסים להחזיר אותו לקונצנזוס, ללא הצלחה גדולה. הם אלה שמקיימים אירועים פומביים כמו המעמד במודיעין עילית, אך בינתיים הנשים החרדיות ממשיכות לקנות ולחבוש פאות ככיסוי ראש. נדמה שאת הרכבת הזו כבר קשה מידי לעצור. לא רק קשה, בלתי אפשרי.