במערכת הביטחון רואים בתקיפת שוטרת מג"ב בשבוע שעבר ליד יצהר עליית מדרגה חמורה מצד נוער הגבעות ואף חציית קו אדום. בתקרית, שבה הושלכו אבנים אל עבר כוח מג"ב ואנשי המנהל האזרחי, השתתפו כ-20 מתנחלים רעולי פנים. לדברי גורם ביטחוני מדובר בחלק ממגמה גוברת ומדאיגה של פגיעה בכוחות הביטחון מצד נוער הגבעות.
בעקבות תקיפת השוטרת, שנפצעה באורח קל, נעצרו שלושה צעירים, אך בית המשפט סבר כי אין צורך בהחזקתם והחליט לשחררם. התקרית מצטרפת לשורה של תקיפות, חיכוכים והפגנות אלימות בשנה החולפת שהביאו לפינויים של נערים מגבעת "ראש יוסף" הסמוכה לאיתמר, ומהמאחז אביתר שליד צומת תפוח.
הקושי לתפוס את הצעירים האלימים גובר כאשר מדובר בפעולות נגד פלסטינים שנעשות בשעות הלילה. גורם ביטחוני מתאר את אופן פעולתם של הנערים כמאורגן, מתוחכם וחשאי מאוד. לדבריו, הם פועלים בלילות כשהם רעולי פנים וידיהם מכוסות כדי להימנע מהשארת טביעות אצבע, ואף נמנעים משימוש בפלאפונים - דבר המקשה על איתורם ומעצרם.
בנוסף לכך, הם פועלים בחוליות קטנות המודרות האחת מפעולות השנייה. הגורם הביטחוני מודה כי "הרבה יותר קשה כשמדובר בהתמודדות עם תגי מחיר". מספר המעצרים, ובפרט האישומים, בגין מקרי תג מחיר נמוך. יחד עם זאת, מספר הגורם, כי ישנם מקרים רבים של מעצרים ואישומים הנוגעים להפרות של צווי הרחקה והפרות סדר כשהמטרה היא להרחיק את אותם צעירים מהגדה.
הצתת מסגד ותקיפת רועי צאן: עלייה במספר פשעי השנאה
בשנה האחרונה נרשמה עלייה בפשעי שנאה, ששיאם היה ניסיון הצתת מסגד בעקרבה ותקיפה אלימה של רועי צאן - זאת לאחר שבתחילת השנה בוצעו תגי מחיר כמעט מדי שבוע. לאחרונה נראה כי נרשמו פשעי שנאה נוספים, לאחר שחלה הפסקה קצרה שבמערכת הביטחון מייחסים למקרה מעצר של נער בן 17 ולצווי מעצר ליליים.
הגורם הביטחוני מספר כי בסך הכל מדובר על כ-250 נערים המוגדרים כנוער גבעות, אך הם מצליחים להעמיד על הרגליים לא פעם את כל כוחות הביטחון, בשל הנפיצות באזור. אותו גורם מצביע על כך שמתוכם עשרות משתתפים באירועים אלימים וכי ניכרת ירידה בגילאים של הפורעים, דבר המשפיע על האמצעים שמערכת הביטחון יכולה להפעיל לצורכי סיכול.
רוב נערי הגבעות הינם קטינים שנפלטו ממערכות חינוך, וגם אם לא בהכרח הגיעו מההתנחלויות ביהודה ושומרון, הם מתמקמים על הגבעות במטרה ליישב את האזור בכל מחיר. בשל כך, חיילים ואנשי כוחות הביטחון נתפסים בעיניהם לא פעם כאויב.
אמנם רוב פשעי השנאה נגד פלסטינים מסתכמים לרוב בריסוס כתובות, השחתת עצים וניקוב צמיגים - עבירות שעל פניו נשמעות לא חמורות - אך במערכת הביטחון חוששים מאסקלציה, שלדבריהם יכולה להתרחש במהירות.
זה מתחיל בצמיגים וריסוס כתובות בכפרים בשעת לילה, ממשיך בהצתת רכבים ומידרדר למסגדים ובסוף גם לבתים מאוישים, מסביר הגורם הביטחוני ומציין כי השטח מאוד נפיץ, במיוחד אחרי פיגועים. לדבריו, אחרי ניסיון הצתת המסגד בעקרבה בעקבות הרצח של עדיאל קולמן בירושלים, היה חשש שהאירועים יסלימו לכדי הצתת בית, כפי שאירע בכפר דומא בשנת 2015.
