שתי עתירות של חברי קהילת הלהט"ב, בנושא רישום הורים חד-מיניים בתעודות לידה של ילדיהם, הובאו הבוקר (רביעי) בפני בג"ץ. זאת לאחר שביום שני האחרון דן בג"ץ בעתירה נוספת של זוג אמהות בעניין רישומן במרשם האוכלוסין.
במהלך הדיון בעתירתן של אורלי ורווית ויסלברג-צור הציע השופט למשרד הפנים לבחון שתי חלופות למצב הנוכחי, שבו מופלים זוגות חד מיניים ברישומם כהורים בתעודות הלידה של ילדיהם. החלופה הראשונה היא השוואה של ההליך שעוברים זוגות חד מיניים לזה שעוברים זוגות הטרוסקסואליים, והחלופה השנייה היא הקלה בתהליך המשפטי לזוגות בני אותו המין. באגודה למען הלהט"ב הצהירו כי הם תומכים באפשרות הראשונה ולא מוכנים לוותר עליה. החלטת בית המשפט בעתירה תתקבל ביום שני.
"בג"ץ הוכיח היום כי הוא בשל לפסוק לטובת שיוויון לקהילת הלהט"ב בנושא ההורות", אמר איתי פנקס-ארד, יוזם בג"ץ הפונדקאות וחבר מועצת העיר תל אביב. "בעקבות הודעת המדינה אתמול שלפיה התיקון שאושר לחוק עדיין מפלה יחידים וזוגות גברים, אנחנו קוראים לבית המשפט לפסוק ללא שיהוי נוסף ובאופן מידי בעתירה שהגשנו לפני כמעט עשור ולהפסיק באופן מיידי את האפליה שבג"ץ עצמו קבע שמתקיימת בתחום הפונדקאות".
העתירה הראשונה שבה דן בג"ץ היא של זוג גברים שאימצו ילד במסגרת אימוץ פתוח. השניים דורשים לקבל תעודת לידה באופן זהה לזה שמעניקים לכל ילד שנמסר לאימוץ להורים שהם גבר ואישה, וזאת על מנת להבטיח חיסיון על הליך האימוץ ושלילד לא יהיה קשר עם ההורים הביולוגיים. אולם, במקרים של הורים חד-מיניים המדינה מסרבת להעניק תעודה עם שמות שני האבות שיירשמו כאב ואב ולא כאם ואב, בטענה כי תעודת הלידה משקפת את המצב הביולוגי האמיתי של ההורים.
השופט ניל הנדל קיבל את בקשת העותרים להוציא צו על תנאי, אך יחד עם זאת לא התקבלה החלטה בנושא. השופטים שלחו את המדינה לשנות את תשובתה ולגבש אותה. "המטרה היא לתת למדינה לשקול את עמדתה", אמר השופט. "יש כמה חוקים שצריך לשקל אם תגיעו לאותה המסקנה. מחר ככל הנראה ניתן צו על תנאי. זה לא אומר במי אנחנו מצדדים, אבל העתירה למעשה תומכת בעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, ולכן אנחנו לא רואים מנוס מלהוציא זו".
הנדל תקף בדיון את סירובה של המדינה להנפיק תעודות לידה. "אם בית המשפט נותן צו הורות, למה לא לתת תעודת לידה?", תהה. "הילד בא לעולם ויש לו הורים מוגדרים מכוח פסיקת בית המשפט. זאת השאלה? האם זה בא מכך שאתם לא מוכנים להכיר בפסיקת בית המשפט?". נציג המדינה בדיון השיב: "משום שמבחינתנו תעודת הלידה היא תעודה אחרת והיא מתייחסת ליום הלידה. אנחנו רואים את הפונדקאות ואת האימוץ כמשהו חריג ושונה".
"כשבית המשפט נותן צו הורות לבת הזוג וקובע שתחילתו בינואר, והלידה הייתה גם כן בינואר, יש פה קביעה שיפוטית שבעת הלידה בת הזוג הייתה הורה", אמר השופט מני מזוז. "אין פה שאלה של עדכון או תיקון תעודת הלידה. במה זה שונה מהורה ביולוגי שמגיע אחרי חצי שנה ומביא תוצאות בדיקת DNA שהוא האבא?".
השבוע התגלתה מחלוקת בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבין תגובת המדינה ביחס לעתירה זו. מנדלבליט קיבל את עמדת העותרים וטען כי אין הבדל בין זוגות הטרוסקסואלים לחד-מיניים ברישום בתעודת לידה, אך סייג את דבריו וציין כי בתעודת לידה צריך להיות רשום בכותרת "שם ההורה" ולא "שם האב" פעמיים. הדיון בעניינם הינו דיון מקדמי ראשון.
שר הפנים אריה דרעי הביע התנגדות לתגובתו של מנדלבליט לעתירה ואמר כי מדובר בשאלה ערכית וציבורית שצריכה להיות נידונה בכנסת ובממשלה ולא בדרכים עוקפות דמוקרטיה כמו בית המשפט. לצד תגובתו זו, שלח דרעי מכתב למנדלבליט בו הדגיש כי כוונת ההורים בעתירתם היא שהמדינה תכיר בזוגיות שלהם.
עורכי הדין דניאלה יעקובי וחגי קלעי, שמייצגים את העותרים, מסרו כי "אנחנו מקווים שבית המשפט יקבל את עמדתו לפיה מדיניות משרד הפנים, שלא לרשום זוג הורים מאותו המין בתעודות הלידה, היא מדיניות מפלה ופסולה. כמו כן, מקווים שבהמשך בית המשפט יורה על שוויון מוחלט בהנפקת תעודות לידה, הן ביחד לילד שאומץ על ידי בני זוג חד-מיניים בהליך אימוץ פתוח, והן ביחד לילד לבנות זוג מאותו המין שאחת מהן היא האם הביולוגית והשנייה הוסדרה באמצעות צו אימוץ או הורות".
(עדכון ראשון: 09:48)
