פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רוב ההרשעות - בהסדר טיעון, וכמה יוצאים זכאים? דוח הפרקליטות

      מסיכום פעילותה של פרקליטות המדינה בשנה שעברה עולה כי בעוד שבבירה כשישית מהתיקים עסקו בעבירות נגד ביטחון המדינה, במחוז תל אביב העיסוק בעבירות סמים תפס את הנפח המרכזי. רבע מהעתירות לבג"ץ עסקו בנושאים הקשורים ליהודה ושומרון

      רוב ההרשעות - בהסדר טיעון, וכמה יוצאים זכאים? דוח הפרקליטות
      צילום: ערוץ 10, עריכה: אביעד בללי

      עבירות ביטחון בירושלים, תיקי סמים בתל אביב ואלפי בקשות להסרת תכנים מהאינטרנט - זו התמונה העולה מדוח פרקליטות המדינה השנתי שפורסם היום (רביעי), זו השנה השלישית. בדוח הסוקר את שנת 2017 נחשפים נתונים על עבודת הפרקליטות, המאפשרים ללמוד לא מעט על פעילותה.

      עיקר הדוח מוקדש לפעילותה של הפרקליטות בתחום הפלילי. בשנת 2017 קיבלה הפרקליטות מהמשטרה כ-35 אלף תיקי חקירה, והגישה כ-4,200 כתבי אישום. ב-30% מכתבי האישום העבירה העיקרית הייתה עבירת אלימות, לא כולל חמישה אחוזים מהתיקים שעסקו בעבירות המתה - רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות.

      נתוני סגירת תיקים על פי דוח פרקליטות המדינה לשנת 2017 (מערכת וואלה! NEWS)

      בנוסף לכך, 17% מהתיקים עסקו בעבירות מין. קשה להסיק מפילוח כתבי האישום מסקנות חותכות לגבי הפשיעה בישראל, שכן הפרקליטות מטפלת רק בכ-10% מהתיקים הפליליים, ורק בעבירות החמורות יותר כמו רצח, אונס ושוד. יתר התיקים מטופלים על ידי גופים אחרים, ובעיקר על ידי התביעה המשטרתית.

      מבין הנתונים של מחוזות הפרקליטות השונים בולטים לעין שניים מרכזיים - במחוז ירושלים, העבירות נגד ביטחון המדינה מהוות 17% מכתבי האישום שהוגשו, לעומת 5% בלבד ביתר המחוזות. בנוסף לכך, ניתן לראות כי במחוז תל אביב העיסוק בעבירות סמים משמעותי יותר מבשאר המחוזות - 16% מכתבי האישום, לעומת 7% בלבד בחתך ארצי.

      נתוני כתבי אישום על פי דוח פרקליטות המדינה לשנת 2017 (מערכת וואלה! NEWS)

      באשר לדרך שבה מסתיימים תיקים, הפרקליטות מפרסמת כי 82% מכתבי האישום הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית. 76% מבין ההרשעות נגמרו בהסדר טיעון. רק 3% מהתיקים הסתיימו בזיכוי מלא של הנאשם, וב-4% מהמקרים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום.

      כרבע מהעתירות לבג"ץ ביו"ש עסקו במעצרים מנהליים

      הדוח מספק נתונים חשובים לגבי חוק שיזמה שרת המשפטים איילת שקד ואושר בכנסת בשבוע שעבר - חוק מנהלי יו"ש, שמעביר לבית המשפט המחוזי (מנהלי) בירושלים את הסמכות לדון בשורת נושאים הקשורים ליהודה ושומרון, במקום בג"ץ שדן בהם עד היום. הכוונה היא לעתירות של תושבי השטחים בנושאי תכנון ובנייה, חופש מידע וצווי הגבלה, פיקוח, כניסה ויציאה מישראל.

      נתוני עתירות בג"ץ על פי דוח פרקליטות המדינה לשנת 2017 (מערכת וואלה! NEWS)

      מסקירת פעילותה של מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה עולה כי רבע מהעתירות לבג"ץ עוסקות בעניינים שונים הקשורים ליהודה ושומרון. יחד עם זאת, לא ברור כמה מאותן עתירות יופנו כעת לבית המשפט המחוזי בירושלים, שכן חלקן עוסקות בעניינים שאינם כלולים בחוק החדש, כמו עתירות נגד החלטות של אלוף פיקוד המרכז.

      הסעיף הבא ברשימת הנושאים שהעסיקו את בג"ץ היה מעצרים מנהליים - 23% מהעתירות - תחום נוסף שרלוונטי כמעט לחלוטין רק לפלסטינים תושבי השטחים. אחריו ברשימה נמצאים עניינים הקשורים למנהל האוכלוסין (16%), ועתירות של פלסטינים הטוענים כי הם מאוימים על רקע חשדות לשיתוף פעולה עם ישראל (7%). רק אחוז אחד מכלל העתירות עסק בטענות לפיהן חוקים שונים אינם חוקתיים, ובכלל - 91% מהעתירות עסקו בעניין פרטי של העותר, ורק 9% היו עתירות ציבוריות.

      גידול של פי שישה בבקשות להסרת תכנים מהרשת

      פרק נוסף בדוח עוסק בפעילות יחידת הסייבר של הפרקליטות, שאחראית בין היתר על בקשות להסרת תכנים מהאינטרנט. לפי נתוני הפרקליטות, ב-2017 הגישה המדינה 12,351 בקשות להסרת תכנים, לעומת 2,241 בלבד בשנה שלפני כן - גידול של כמעט פי שישה. 99% אחוז מהתכנים שביקשה המדינה להסיר נגעו לעבירות של טרור והסתה לאלימות, ו-85% מהם אכן הוסרו במלואם.

      נתונים אלו כבר נחשפו לפני כמה חודשים על ידי השרה שקד, אך הם רלוונטיים במיוחד לאחר שבשבוע שעבר הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לעצור את קידום "חוק הפייסבוק", שהיה אמור לעלות לקריאה שנייה ושלישית, בשל "חשש לפגיעה בחופש הביטוי", לדבריו. הצעת החוק של שקד והשר גלעד ארדן נועדה לתת למדינה סמכות להורות לאתרי אינטרנט להסיר תכנים מהרשת, באישור שופט מחוזי.

      גלעד ארדן ואיילת שקד, השבעת הממשלה, הכנסת, מאי 2015 (יח"צ , דוברות הכנסת)
      שקד וארדן (צילום ארכיון: דוברות הכנסת)

      זאת, בניגוד למצב כיום שבו המדינה מבקשת מאותם גופים להסיר תכנים, אך לא יכולה לאלצם לעשות זאת. בתחילה נועד החוק להתמודד אך ורק עם הסתה לטרור ברשתות החברתיות, אך עם הזמן הורחבו הסמכויות שבו כך שיכללו כל עבירה פלילית - מה שגרר את מירב הביקורת על החוק.

      מלבד הבקשות להסרת תכנים מהרשת, יחידת הסייבר גם מלווה תיקים בתחום ההתמחות שלה. לפי הדוח, ב-2017 עסקה היחידה ב-49 תיקים, לעומת 19 בשנה שלפני כן. כמחצית מהתיקים שבהם עסקה היחידה נגעו להחזקת, ייצור או פרסום של חומרים פדופיליים או לביצוע עבירות מין שונות באמצעות האינטרנט.

      חוק הטרור, המגנומטרים והשגרירות: זינוק בעבירות על ביטחון המדינה

      בפרקליטות מחוז ירושלים נמנעים מלהצביע באופן מפורש על הסיבות לעלייה בשיעור כתבי האישום שהוגשו בגין עבירות ביטחון המדינה מ-5% ב-2016 ל-17% ב-2017, אך מתייחסים בין היתר לחוק המאבק בטרור שאושר לפני כשנתיים וכן למשבר המגנומטרים בקיץ אשתקד ולהצהרת טראמפ על העברת השגרירות לעיר.

      חוק המאבק בטרור הרחיב את ההגדרות לפעילות וארגוני טרור והוסיף עבירות חדשות כמו הזדהות עם ארגון טרור, אי מניעת טרור וקריאה לפעולות לצד שינוי בענישה. הדוח סוקר את השנה הראשונה ליישום החוק. לדברי גאולה כהן, מנהלת מחלקה ואחראית תחום עבירות ביטחון בפרקליטות מחוז ירושלים, החוק "העשיר את הכלים להתמודדות עם הטרור".

      הצבת מגנומטרים בירושלים לאחר בפיגוע ביום שישי האחרון 16 ביולי 2017 (רויטרס)
      שוטרי מג"ב לצד מגנומטרים בשער המוביל להר הבית במזרח ירושלים (צילום ארכיון: רויטרס)

      עוד הוסיפה כהן כי "במהלך השנה הזו קיבלנו אירועים שצריך היה לחשוב מחדש איך מתייחסים אליהם במסגרת החוק. זה העלה שאלות משפטיות של יצירת מדיניות חדשה, שאלות משפטיות ופרשניות מול בית המשפט בסעיפים חדשים". כך למשל, ציינה כהן את העבירה החדשה שנוספה בחוק - הכנה לביצוע מעשה טרור.

      "זו עבירה שהיא חריגה לעולם הפלילי והשאלה היא מתי מיישמים אותה", הוסיפה. לדברי כהן, בקרב פרקליטות המחוז ישנו רצון לריסון הכוח ולבחינה של המקרים שבהם יש ליישמו. "אחת השאלות היא איפה ליישם אמות מידה מחמירות יותר ואיפה פחות", הבהירה. כך למשל, בעקבות החוק החדש עבירות שביצע אדם שאינו משתייך לארגון טרור והוגדרו כחבלה בכוונה מחמירה, מוגדרות כעת פעמים רבות גם כעבירות טרור - ולדברי כהן מדובר בשינוי משמעותי.

      בית משפט מחוזי ירושלים, דצמבר 2011 (עומר מירון)
      בית המשפט המחוזי בירושלים. אילוסטרציה (צילום: עומר מירון)

      המשנה לפרקליט מחוז ירושלים ארז פדן ציין גם את הטיפול בארגוני טרור בשנה האחרונה וכן את מקרי יידוי האבנים שתופסים נתח משמעותי מכתבי האישום שהוגשו ב-2017 . "אתגר נוסף הוא אלימות האבנים והפרות הסדר", הוסיף. "זה מתאפיין בגלים שקשורים בין היתר לאירועים. היו שני גלים משמעותיים ב-2017. אחד סביב הריגת השוטרים בהר הבית והצבת המגנומטרים, משבר שייצר גל אלימות. גל נוסף סביב ההכרזה של טראמפ על העברת השגרירות. האתגר של אלימות האבנים זה אלפי אירועים בשנה שבסופו של דבר מתורגמים למאות כתבי אישום בשנה".

      לצד יידוי האבנים וזריקת בקבוקי תבערה, שבולטים בכתבי האישום, ציין פדן את ההסתה ברשתות החברתיות. "הגשנו עשרות כתבי אישום, וזה תיקים שמטופלים כתיקי מעצר, אנשים נעצרים עד תום ההליכים ומקבלים עונשי מאסר שנעים בין 10 ל-24 חודשים על העלאת פוסטים של תמיכה בארגוני טרור או הסתה לאלימות", הוסיף. "לא כל אחד שמעלה פוסט נפתחת נגדו חקירה, אבל מי שיש לו מסה קריטית של פרסומים ויש תפוצה רחבה מבחינת החברים והעוקבים, זה מטופל על ידי מערכת האכיפה ועל ידינו". לדברי פדן, האכיפה הינה גם נגד יהודים, אולם הדוח אינו כולל פילוח המבחין בין יהודים לפלסטינים.

      באופן כללי, הבהיר פדן, השיעור הגבוה של תיקי עבירות ביטחון המדינה במחוז ירושלים מיתר המחוזות נובע משלושה מרכיבים - אתגרי האוכלוסייה המורכבת של שכונות מזרח ירושלים, הר הבית, והממשק מול משטרת מחוז ש"י בסוגיית השוהים הבלתי חוקיים והיותה של ירושלים מוקד משיכה לפעולות טרור.