פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מהלך הצהרתי או צעד מסוכן נגד הדמוקרטיה? המדריך המלא לחוק הלאום

      החוק שאישרה הכנסת עורר ויכוחים בין תומכיו למתנגדיו. בקואליציה ראו בו דרך "לחזק את הקשר ההיסטורי למדינה, ואילו באופוזיציה כינו את ההצעה "גזענית". אלו סעיפים גררו את ההתנגדות הרבה ביותר, מי יזם את ההצעה ומה האפשרויות ליישם את החוק בפועל? כל התשובות

      מהלך הצהרתי או צעד מסוכן נגד הדמוקרטיה? המדריך המלא לחוק הלאום
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: יאיר דניאל

      מליאת הכנסת אישרה הלילה (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק הלאום ברוב של 62 תומכים מול 55 מתנגדים. נוסח החוק קובע כי "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל" ו"מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית".

      ההצעה עוררה התנגדות רבה בקרב חברי האופוזיציה שהצביעו נגד החוק וכינו אותו "גזעני". אלו סעיפים גררו את ההתנגדות הרבה ביותר?, מי יזם את ההצעה? ומה האפשרויות של המדינה ליישם את החוק בפועל?

      מליאת הכנסת 18 ביולי 2018 (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ)
      הדיון בכנסת על החוק, אתמול (צילום: נועם מושקוביץ)

      מה הם עיקרי הנוסח הסופי של החוק?

      חוק הלאום מורכב מ-11 סעיפים, מרביתם הצהרתיים בלבד. הסעיף הראשון בחוק קובע כי ישראל היא המולדת ההיסטורית של העם היהודי, ולו זכות ייחודית להגדרה עצמית לאומית בה. הסעיף השני מעגן את סמלי המדינה - דגל המדינה יהיה לבן עם שני פסי תכלת ומגן דוד במרכזו. סמל המדינה הוא המנורה לצד עלי זית והמילה ישראל תחתיה. ההמנון הוא "התקווה". הסעיף השלישי קובע כי בירת מדינת ישראל היא "ירושלים השלמה והמאוחדת".

      סעיף רביעי בחוק קובע כי השפה הרשמית היא עברית, ולשפה הערבית מעמד מיוחד שיוסדר בחוק. סעיף חמישי קובע כי המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית והסעיף השישי, המורכב משלושה תתי סעיפים, קובע כי המדינה תפעל להבטיח את שלומם של יהודים בעולם, ותשקיע משאבים בשימור הזיקה להם. סעיף 7 מתייחס להתיישבות היהודית ולפיו "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".

      ועדת החוקה בכנסת 18 ביולי 2018 (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ)
      הדיון בוועדה המיוחדת לחוק הלאום, אתמול (צילום: נועם מושקוביץ)

      סעיף שמיני בחוק קובע כי לוח השנה העברי הוא הלוח הרשמי של מדינת ישראל, ולצדו ישמש הלוח הלועזי בחוק. בסעיפים הבאים עוגן יום העצמאות כ"יום חג הלאומי של מדינת ישראל" וימי הזיכרון לשואה ולחללי מערכות ישראל כ"ימי זיכרון רשמיים של המדינה". בנוסף, "שבת ומועדי ישראל" הם "ימי מנוחה קבועים" ולמי שאינם יהודים יש זכות לימי מנוחה בחגיהם. הסעיף האחרון קובע כי שינויים בחוק יתקבלו רק באמצעות חוק יסוד שקיבלו רוב חברי הכנסת.

      מי עומד מאחורי החוק?

      את החוק יזם ח"כ אבי דיכטר מהליכוד. הנוסח המקורי כלל סעיפים קיצוניים יותר כמו העדפה של מדינה יהודית על פני היותה דמוקרטית. בשל התנגדות של סיעות הקואליציה, הוא רוכך משמעותית ועבר שינויים. השר יריב לוין, חבר סיעתו של דיכטר, היה אחד מהגורמים שעמד על כך שלא ייעשו בחוק שינויים דרמטיים מדי.

      עם זאת, אחד השינויים הבולטים הוא הסרת סעיף "המשפט העברי" מהחוק. הסעיף ביקש להפנות שופטים לשאוב בפסיקותיהם השראה מן המשפט העברי במקרים שבהם הפסיקה הקיימת לא נותנת מענה לסוגיות שלפניהם. החוק נחשב במשך שנים לאחד מחוקי הדגל של הליכוד וראש הממשלה דרש לקדמו.

      מה היה הסעיף הבעייתי, ולמה?

      הסעיף הבעייתי ביותר בחוק היה סעיף ההתיישבות היהודית. הנוסח הקודם קבע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". הפרשנות לפיה יהיה ניתן להקים יישובים ליהודים בלבד עוררה את התנגדותם החריפה של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ושל יועמ"ש הכנסת איל ינון. השניים טענו כי מדובר ב"אפליה והדרה של ציבורים שלמים בישראל". גם נשיא המדינה ראובן ריבלין שוחח באופן חריג עם נתניהו על נוסח הסעיף, ושיגר לו ולחברי הכנסת מכתב נגדו.

      סעיף נוסף שעורר התנגדות בעיקר מצדם של הח"כים הערבים הוא סעיף השפה שקובע כי השפה הרשמית היא עברית ולערבית יש מעמד מיוחד בלבד שהשימוש בה יוסדר בחוק אחר.

      מליאת הכנסת 18 ביולי 2018 (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ)
      הדיון במליאת הכנסת, אתמול (צילום: נועם מושקוביץ)

      מה נוסח הפשרה שבסוף נכנס לחוק?

      בעקבות הביקורת המשפטית והציבורית, סעיף ההתיישבות היהודית רוכך, ולפיו "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".

      סעיף השפה הערבית לא שונה, זאת חרף ניסיונותיו של ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), חבר ועדת חוק הלאום, לסייע לערבים. בלשכת ראש הממשלה הבהירו למקלב כי ככל שיתעקש על השינוי בסעיף זה, ראש הממשלה יפרק את הקואליציה ויקדים את הבחירות. בשל כך, נסוג ח"כ מקלב מדרישתו.

      חברי הכנסת אחמד טיבי ויוסף ג'בארין עם ח"כ אורי מקלב מחוץ לאולם הדיון בחוק הלאום - 16 יולי 2018 (מערכת וואלה! NEWS , יקי אדמקר)
      מקלב וטיבי בשיחה על נוסח החוק, אתמול

      האם בחוק יש סעיף לעידוד התיישבות יהודית?

      לא. מדובר בסעיף הצהרתי בלבד. המשנה ליועמ"ש רז נזרי נשאל באחד מהדיונים האחרונים בוועדה על כך, והוא הגיב כי לסעיף זה אין כמעט משמעות מעשית. לדבריו, "הנוסח הנוכחי לא מקיים את החששות שערבים לא יוכלו לגור בהתיישבות היהודית. יש כאן הצהרה שהמדינה רואה בהתיישבות יהודית ערך לאומי. זה גם לא מאפשר לצורך העניין לומר שיהודי שיעבור לגור בצפון יקבל תמריץ וערבי לא יקבל תמריץ".

      ועדת החוקה - היועמ"ש מנדלבליט מגיע לוועדת החוקה בכנסת (נועם מושקוביץ)
      התנגד לסעיף מעורר המחלוקת. מנדלבליט (צילום: נועם מושקוביץ)

      מה האפשרויות של המדינה ליישם את החוק בפועל?

      לפי גורמים רבים בקואליציה, "החוק הוא הצהרתי בלבד", ואף שמדובר בחוק יסוד, ההערכה כי יוגשו נגדו עתירות לבג"ץ. בסיעות החרדיות העלו בימים האחרונים חשש מכך שהחוק ישמש זרמים כמו הרפורמים והקונסרבטיבים לפרשנות רחבה בעתירותיהם בסוגיית הגיור והכותל, זאת במטרה להטות את הכף לטובתם. במסמך פנימי של התנועה הרפורמית בישראל נכתב כי הצעת-החוק תאפשר "גביית מחיר משפטי וציבורי מהמפלגות החרדיות בגין תמיכתן בחקיקת חוק יסוד".

      אולם, בטרם ההצבעה על החוק העביר יו"ר הקואליציה דוד אמסלם התחייבות למפלגת יהדות התורה לפיה אם תגרם פגיעה בסטטוס קוו ביחסי דת ומדינה, הקואליציה מתחייבת לפעול לתיקון הפגיעה בחקיקה בתחילת מושב הכנסת הבא.