פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בקונגרס דנו בהכרה בריבונות ישראל בגולן: "להשיבו לאסד - טירוף"

      בדיון בתת-ועדה בבית הנבחרים אמר יוזם הדיון הרפובליקני כי זהו מהלך הכרחי לנוכח איומי איראן, וגם מנכ"ל משרד החוץ לשעבר דורי גולד תמך ביוזמה: "אסור לישראל לעמוד בפני הפתעה נוספת". מנגד, השגריר לשעבר קרצר, התנגד: "מה ההיגיון להתמקד בזה עכשיו?"

      בקונגרס דנו בהכרה בריבונות ישראל בגולן: "להשיבו לאסד - טירוף"
      צילום: תמיר אלוש וקבוצת "מדברים תקשורת", עריכה: שניר דבוש

      תת-הוועדה לענייני ביטחון לאומי בבית הנבחרים של ארצות הברית קיימה אמש (שלישי) דיון שעסק גם בהכרה אמריקנית בריבונות ישראל ברמת הגולן. בפני הוועדה הופיעו כמה בכירים כמו מנכ"ל משרד החוץ לשעבר דורי גולד ושגריר ארצות הברית בישראל, לשעבר דן קרצר, שנימקו כיצד לדעתם צריכה ארצות הברית לפעול.

      חבר בית הנבחרים דון דסנטיס, שיזם את הדיון, פתח ואמר כי הדיון מגיע לאור היחסים החמים בין ממשל טראמפ וממשלת ישראל. "טראמפ הוכיח שהוא נשיא פרו-ישראלי. הוא העביר את השגרירות לירושלים, הוא נסוג מהסכם הגרעין עם איראן, הוא נסוג ממועצת זכויות האדם של האו"ם, הוא חתם על חוק 'טיילור פורס', וכעת יש לו הזדמנות לפעולה משמעותית נוספת - הכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן", אמר דסנטיס.

      הוא הוסיף כי "מבחינה טופוגרפית, צבאית ומודיעינית זהו אזור חשוב מאוד לישראל. איראן מחמירה את המתקפות שלה לעבר גבולה הצפוני של ישראל. ולאור הכאוס בגבול, אנחנו יכולים רק לדמיין מה היה האיום שנשקף לישראל אם הגולן היה בידי מה שנשאר מהמשטר של אסד".

      חיילי צה"ל צועקים לאזרחים סוריים להתרחק מהגבול (רויטרס)
      חייל עומד מול עשרות פליטים בגבול, אתמול (צילום: רויטרס)

      לדברי דסנטיס, "הכרה בכך היא הדבר הנכון. ישראל כבשה את הגולן כחלק ממלחמת מגן חוקית ב-1967 בהתאם לחוק הבינלאומי. אם אכן תעשה כך, ארצות הברית תשלח מסר ברור שהגבול לא הולך להשתנות". הוא סיכם את דבריו בכך שאמר: "תחשבו כמה משוגע זה יהיה לומר שצריך לתת את הגולן לאסד, זה טירוף מוחלט".

      סטיבן לינץ', הנציג הדמוקרטי הבכיר בוועדה, נשמע מסויג יותר ולא הביע תמיכה מפורשת במהלך. הוא אמר כי "שווה לדון בכך", אך הוסיף כי "צריך לוודא שכל פעולה שבה ננקוט תבטיח את ביטחון ישראל. בהתבסס על העובדות בשטח. עלינו להבטיח שסיפוח הגולן לא יזיק לביטחון הלאומי של ישראל, של בעלות בריתנו באזור, ושלנו. זה זמן לשקול את הדברים בזהירות".

      "זו העת לקבל את ההחלטה"

      גולד, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ונשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, שזומן להעיד בפני הוועדה, אמר: "עתה עם סיום הלחימה בסוריה עומדות כמה מדינות שונות לדון על ההסדרים חדשים בסוריה. לכן זו העת לקבל את ההחלטה על הכרה של ארצות הברית בריבונות ישראלית על רמת הגולן".

      לדבריו, "לאחר המלחמה ייתכן וצבא סוריה ישתקם ואף יתעצם ויחזור להוות איום על ישראל. אסור לישראל לעמוד בפני הפתעה נוספת כמו בשנת 1973". הוא ציין כי בסוריה פועלים כיום כוחות שיעים איראניים רבים תחת פיקודו של גנרל סולימאני המהווים איום גדול למדינת ישראל ביחד עם החיזבאללה ואינם מסתירים את כוונותיהם להשמדת ישראל, ולכן ישראל אינה יכולה בשום תרחיש לרדת מרמת הגולן.

      בסיום דבריו הדגיש גולד כי יש להבהיר למדינות התוקפות מדינות אחרות, כפי שעשתה סוריה בעבר, כי ישנו מחיר לתוקפנות ולא יעלה על הדעת שיתגמלו אותן על התוקפנות גם שנים לאחר מכן.

      מנכ"ל משרד החוץ הישראלי, דורי גולד, לפני פגישתו עם שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, במוסקבה, רוסיה, 18 בפברואר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , AP)
      "אסור לישראל לעמוד בפני הפתעה נוספת. מנכ"ל משרד החוץ לשעבר דורי גולד (צילום: אי-פי)

      מנגד, השגריר לשעבר קרצר הביע התנגדות למהלך. "השאלה היא אם זה יקדם את הביטחון של ישראל ואם זה יקדם את האינטרסים האמריקנים. אני חושב שהתשובה לשתי השאלות הללו היא לא", הדגיש. הוא אמר כי במקום זאת, "יש להמשיך עם המדיניות הקיימת שלנו, התומכת בחששותיה הביטחוניים של ישראל ותחזוק הסטטוס-קוו לגבי הגולן".

      עוד הוסיף קרצר כי "ארצות הברית תומכת בזכותה של ישראל להגן על עצמה כולל תקיפת משלוחי נשק איראניים, ומאבק בניסיונות ההתבססות האיראנים בסוריה. המדיניות הנוכחית של ישראל מתקבלת בהבנה ובתמיכה. אבל להכרה אמריקנית בגולן לא תהיה השפעה על כך. שינוי מדיניות כרגע, מעבר לשיח על ריבונות בגולן, ישים את המיקוד על הנושא הזה במקום להתמקד במה שחשוב - בפעולות המשטר הרצחני של סוריה. ריבונות בגולן היא לא אחד הנושאים החשובים במזרח התיכון. מה ההיגיון להתמקד בזה עכשיו?".