החיבור בין טרור ההצתות שגבה עד כה שריפה של יותר מ-19 אלף דונמים ברחבי הנגב המערבי, לפציעתו של סגן מפקד גדוד שריון על ידי רימון רסס אתמול (שישי), שינה ככה הנראה משהו בחשיבה של הרמטכ"ל גדי איזנקוט. אחרי צמצום מרחב הדיג ומעבר הסחורות בכרם שלום החליט הרמטכ"ל לנסות מהלך נוסף שלא ידרדר למלחמה, ולמתוח קו אדום חדש במשוואת ההתגוששות עם חמאס. אחרי שבלילה תקפו מטוסי חיל האוויר שתי מנהרות ויעדי טרור ברחבי הרצועה, הוחלט לאחר הערכת מצב לתקוף 40 יעדי טרור ברחבי הרצועה. בניסיון להפעיל מנוף לחץ חדש על חמאס, התקיפות בוצעו לאור יום.
המשוואה די ברורה: צה"ל מבצע את התקיפה הרחבה ביותר לאור יום מאז מבצע צוק איתן, ומעביר מסרים תקיפים על הפסקת טרור ההצתות, אך הוא לא הורג פעילים, ולא מבצע סיכולים ממוקדים. חמאס, מנגד, משגר מטחי רקטות - 90 רקטות ופצצות מרגמה עד השעה 18:00 - אך לא משגר מעבר לרדיוס של עוטף עזה, ולא לתוך מוצבים או יישובים כדי להימנע מלהרוג חיילים או אזרחים. המעטפת הרגילה של התגובות לא נפרצה, למעט הסיסמאות של התקיפה הרחבה ביותר או היקף המטחים הגדול ביותר של רקטות. לכן, נדמה שחמאס לא באמת יפנים את המסר הישראלי, אלא אם כן צה"ל ימשיך לתקוף יעדים לאורך רצועת עזה בצורה ממוקדת עד להודעה של חמאס על הפסקת טרור ההצתות.
לכן, יכול מאוד להיות שבלחץ מצרי יפסיק חמאס את שיגורי הרקטות היום, ויביא לשקט בנגב המערבי, אך הוא לא בהכרח יפסיק עם הפרחת בלוני הטרור. כשזה יקרה, צה"ל יעמוד שוב באותה הדילמה - אם לתקוף יעדים לאור יום, או לחפש אלטרנטיבות אחרות וסנקציות נוספות כמו סגירת מעבר ארז והפסקת הדיג מול חופי הרצועה.
אירועי היממה האחרונה הם הוכחה נוספת לכך שממשלת ישראל לא מעוניינת במלחמה עם חמאס, ושצה"ל גם הוא לא תומך בכך. בצבא היו מאוד רוצים להעביר את הקיץ הזה בשקט יחסי, על אף טרור ההצתות, מכמה סיבות. בין היתר מעוניינים לאפשר למשפחות תושבי הדרום ולחיילי מילואים להעביר את חופשת הקיץ ללא הפרעות, ולא לפתוח חזית צבאית שתעיב על האזור בזמן שהבית הלבן רוקם תכנית מדינית להסדרה בין ישראל לפלסטינים. במצב של מלחמה עלולה ישראל להצטייר כמי שהכשילה את המשא ומתן. בנוסף, במערכת הביטחון מעריכים בשמונה מיליארד שקלים את עלותו של מבצע נוסף בעזה - שכולם יודעים איך הוא יתחיל אך לא בהכרח כיצד יסתיים. בצה"ל היו מעדיפים לגרור בחוכמה את חמאס אל השוקת הרצויה, מבלי לשלם מחיר כבד בהרוגים ופצועים.
לכן, בזמן שהציבור מדבר על מכות כואבות או מבצע רחב היקף בעזה להפסקת טרור ההצתות, גורמים בכירים במערכת הביטחון מזכירים כי שיקול הדעת של הדרג המדיני והמטה הכללי חוסך בחיי אדם לצד הישראלי וכופה על חמאס את ההבנה כי לא יקבל הישגים בדרך הטרור גם כשמדובר בטרור הבלונים. למרות הביקורת ברחוב הישראלי על ההצתות, הדרג המדיני והמטכ"ל מפגינים איפוק הגיוני ופועלים בצורה כירורגית בעזה.
חמאס הצליח לרשום הישגים כמו חזרה לתודעה הבינלאומית, פתיחת מעבר רפיח המצרי והגברת השיח הישראלי בממשלה ובצה"ל על האופן שבו ניתן לסייע כלכלית לרחוב הפלסטיני. מנגד, הוא רושם גם הפסד ארוך ומצטבר. למרות החזרה לתודעה תוך הפסקת השימוש באיום השמדת הישות הציונית, שאותו לא אוהבים לשמוע באירופה, ומעבר לדרישות להסרת המצור, חמאס מפסיד בנקודות ולכן הוא תחת בידוד מדיני. בעוד במזרח התיכון מתנהלות מלחמות דת עקובות מדם בין הסונים לשיעים, הארגון נאלץ לפנות לאיראן ולבקש כסף. האינטרס המצרי לסייע לממשלת חמאס הוא זמני, וכשתדעך האש בסיני יחזור המתח בין קהיר לתנועת האחים המוסלמית בעזה.
הזרוע הצבאית של חמאס לא מצליחה להבריח אמצעי לחימה תקניים לרצועת עזה, ולכן כל תקיפה של מחסני תחמושת, מצבורי אמצעי לחימה ומחרטות, מהווה מכה לארגון ומקשה עליו לשקם את יכולותיו. בנוסף, צה"ל מנצל את סבבי האלימות כדי לפגוע בזרוע האסטרטגית של הארגון, כשמאז אוקטובר 2017 נטרל 12 מנהרות טרור מהרצועה. ככל שחולף הזמן שאותו מרוויח צה"ל תחת הביקורת הציבורית הישראלית נשללות יכולות חשובות ובעלות ערך רב של חמאס מבלי שהוא מגיב לכך.
הנקודה האחרונה היא לא פחות חשובה: צה"ל נערך בעיקר לאופן שבו ייראה השלטון הפלסטיני ביום שאחרי. לכן, גם אם בתמונות ובקרב על התודעה נרשם הפסד לצה"ל, כשהנגב עולה באש, חמאס עדיין מפסיד בנקודות, בטח כשהוא מתעקש לירות את הרקטה האחרונה לעבר ישראל. הארגון הסוני מאבד נכסים יקרים, ולאורך זמן יבין כי התמשכות טרור ההצתות והניסיונות לפגוע בחיילי צה"ל לא היו לטובתו, ולמעשה רק הרעו את מצבו.
נקודת התורפה במערכת היחסים המורכבת של חמאס וישראל נשענת גם על טעויות של שני הצדדים, ועל אי-הבנה של המתרחש והמציאות. אם חלילה ייהרג חייל צה"ל מהשלכת רימון הרסס, או שתגובת צה"ל תהיה לא מידתית ותפגע באזרחים לא מעורבים כשהיא גוררת אחריה תגובה - יכולים שני הצדדים למצוא את עצמם בנקודה על ציר הזמן שתדרדר אותם להתנגשות מסוג אחר, מלחמה. השאלות המרכזיות כעת הן אם צה"ל ימשיך בתקיפות, או יסתפק בסבב הנוכחי, אם החמאס יודיע על הפסקת אש, וכיצד יסתיים הדיאלוג מאחורי הקלעים בתיווך מצרים. השעות הקרובות חשובות.