משקיף ישראלי ותיק, מנוסה בהילכות צבא ומדינה, שהה אמש בבירת בלגיה ודיווח על התרשמותו מהאווירה לקראת פיסגת הברית הצפון-אטלנטית במלים אלה: "מרגישים כאן כמו בחנות החרסינה, כשבחלון הראווה מופיע על המדרכה הפיל שעומד להיכנס".
טראמפ בפתח - אירופה במתח. לא כל פסגות נאט"ו חשובות. יש ביניהן שיגרתיות, מוקדשות לתחזוקה, לעתים משעממות. אחרות מסמנות תפנית, נחישות לסגל את הברית, בת 70 בשנה הבאה, למציאות חדשה. הפעם המצב שונה. המתח הוא פנימי, אירופאי-אמריקאי, נאט"ו מינוס וושינגטון נגד הנשיא המוזר שבא לזעזע, עדן מול הזר.
לקריאה נוספת:
ארה"ב לוחצת על גרמניה: מנעו מאיראן למשוך מאות מיליוני אירו
איראן: 20 שנות מאסר לאישה שהסירה את הרעלה שלה בציבור
הכוכב העולה של טורקיה: החתן שעשוי לרשת את ארדואן
החרדה ממשית. חודשים ארוכים עמלו כאן, בתיאום עם ממשלות 29 המדינות החברות בברית, בניסוח טיוטות להצהרות הסיום. התמקדו בשני דגשים, יחסי נאט"ו עם האיחוד האירופי (מעניין את הזרת של טראמפ) וחלוקת הנטל הכספי בין חברות הברית - נושא הדגל של טראמפ. לא שהוא המציא אותו, כל קודמיו דיברו על כך, אבל אצלו זה שיגעון לדבר אחד, או לאחד מחצי תריסר. לכן ינסו לרצות אותו ולהתחייב שוב לממש את ההתחייבויות הישנות, להגיע מהר לקו שני האחוזים מהתוצר הלאומי המוקדש לביטחון (האמריקאים מקציבים כמעט כפליים מכך, אך על ראשם עולם ומלואו, גם הרחק מתחומי הפעילות של נאט"ו).
כך הלבלרים והשרים, והחשש הוא שזה לא יספק את טראמפ, ושמופע האחדות המתוכנן יהפוך למה שתומכי טראמפ במעבה אמריקה חוגגים ב"דמולישן דרבי" של מכוניות מתנגשות, ולא בגן שעשועים. זה יהיה ג'-7 כפול ארבעה, עם משתתפים מהאירוע בקנדה (אנגלה מרקל, עמנואל מקרון, תרזה מיי) ועוד שני תריסרים, ורוב בזיון וקצף.
האפשרות האחרת, מתוקף התנהגותו של טראמפ כבלתי-צפוי, היא שערב פגישתו עם ולדימיר פוטין ישעה את אופיו, ישחק דווקא בתפקיד אבי המשפחה החביב והמאחד, ישתמט ממחלוקות ויחתור להגיע להלסינקי כמפקד העליון ולא כמפחיד הראשי. העניין הוא שאין לדעת, ואם ביציע זה רק מסקרן, בחדרי התיכנון הפקידים והקצינים מרוטי שיער וטרוטי עיניים. טראמפ הרי עלול לשכתב את המילה השלישית במרובע של נאט"ו, מ-Treaty ל-Tweety.
על אחדות מטרה והדדיות ושיתוף פעולה כבר לא חולמים. ההישג הנדרש הוא טיוח הקרעים, כשאירופה רואה בפוטין איום וטראמפ - בחור חביב. גוברת התהייה אם טראמפ פועל לתומו, מוטעה ככל שיהיה אותו תום, או שהוא נסחט, בהמשך לתיק המקלחות הזהובות; ובינתיים אירופה היא שסופגת ממנו את הקילוח הזהוב.
מה גם שאירופה עצמה שסועה. שרי החוץ, שהניחו שיתראו שוב עם עמיתם בוריס ג'ונסון, הופתעו לשמוע על ה"בור-קזיט", נטישתו, המשאירה את הכרבולת של טראמפ ללא תחרות. לא כל הבעיות הנדונות באיחוד האירופי מלובנות גם בנאט"ו, כי ההיבט המעסיק את הברית ביטחוני, אבל ההרכב דומה עד קרוב לזהה, הפוליטיקה הפנימית משפיעה על הממשלות באותו אופן והיכולת לתיאום בדרג הבכיר, הגרמני-צרפתי-בריטי, נחלשת יחד עם המנהיגים הנאבקים ברעידות מבית (וזה עוד לפני הדרג הבא, הספרדי והאיטלקי וגם היווני, איש-איש וצרותיו).
אילו הדבר בידיהם, היו בוודאי אנשי מטה נאט"ו מוותרים על החנוכה החגיגית של המיבנים החדשים שהקימו ומדלגים על הפ סגה, שלכל היותר תציג אי-נסיגה כהישג. מתנחמים כאן בכדורגל וקצת מזייפים כשמתגאים בכך שכל ארבע המשתתפות בחצי גמר הגביע הן חברות נאט"ו - הרי לא "אנגליה", שאינה מדינה, היא החברה בנאט"ו, או באיחוד האירופי, או באו"ם, אלא בריטניה. אותה בריטניה המתקראת "גדולה", מונח מדויק כמו "האיחוד" האירופי, או "מנהיג העולם החופשי" כתואר נרדף לנשיא האמריקאי.
אין כיום לשום מעצמה בינונית תשתית צבאית מספקת לפעול לבדה, למשל כמו הבריטים באיי פוקלנד. המונח "מעצמה" מטעה בעצמו, כי הוא משדר עוצמה עצמאית, שאינה בנמצא. נושאות המטוסים הבריטיות, האמורות לשייט בכוח-משימה, זקוקות לליווי של משחתות גרמניות או צרפתיות. המאמץ בנאט"ו הוא לפיצול מתואם של ההשקעות הצבאיות, כדי למנוע כפילות ולמצות את הכוח. המזרח-התיכון, כרגע, בשוליים - ידברו על "הדרום", שם צופן למרוקו עד עיראק, על לחימה בטרור ועל סייבר, כהמשך לקו שנקבע בדיוני הכנה, אך העיניים נשואות לצפון, לרוסיה. מהאזור, במסגרתו הרחבה, יהיו כאן רק שרים מירדן ומתוניסיה. ישראל, בדרג הזה, בחוץ.
המארחת, המפולגת לרוב עד כדי קושי להרכיב ממשלה וללכד את המחוזות והשבטים, חווה רגע נדיר ונרגש של תחושת אחדות לאומית, כולל מהגרים וצאצאיהם, המביטים מעלה, אל מרוואן פלאיני. דגלי בלגיה מתנוססים סוף-סוף בגאווה; יש גם מיעוט של דיירי קומות עליונות, אוהדי צרפת, המקפידים להניף את הכחול-לבן-אדום שלהם מעל לשחור-צהוב-אדום של הקומות התחתונות. מספר הצבעים זהה, וגם השפה השלטת, אבל רק הצרפתי נקרא "טריקולור".
אז הערב כדורגל, והלילה אולי העיר בריסל שמחה וצהלה, אבל יהי בוקר ויהי טראמפ.
(עדכון ראשון: 20:08)