תושבי ג'סר א-זרקא התעוררו ביום רביעי בשבוע שעבר למראה לא שגרתי מול חלונות בתיהם. טור של עשרות האמרים של צה"ל עם תותחים נכנס לכפר לפנות בוקר, התפרס בו וכבר תפס עמדות. חלק מהתושבים התייחסו באדישות למצב החדש שנגלה לעיניהם, אבל היו גם מי שקצת נבהלו. "האנשים בבוקר נכנסו להלם כשראו פלישה לשכונות והתמקמות של כל הציוד הצבאי הזה", אמר השייח מוראד עמאש, ראש המועצה המקומית ג'סר א-זרקא, "הם קמו ומצאו כוחות מתוגברים בארטילריה, ברחובות בכפר ובשטחים שתפסו. חלק מהאנשים ממש פחדו".
רוב התושבים הסתקרנו, אבל החיילים נותרו חתומי פה, ולא תקשרו עמם. באופן טבעי הם פנו למועצה המקומית, אבל גם שם לא יכלו לסייע. השייח מוראד אמר שהיה מופתע לא פחות מהתושבים שלו. "לנו כמנהיגי הישוב ומנהליו לא הייתה תשובה", הוא מספר, "הם התקשרו אליי, לא היה לי מושג. גם בפיקוד העורף לא ידעו במה מדובר". לדבריו, "חלק מהתושבים פירשו את זה כאילו שבאמת הייתה איזו פלישה לכפר, שאולי נכבשנו מחדש. העניינים התחילו להתחמם ברשתות החברתיות כשאנשים התחילו לשתף תמונות מהנוכחות הצבאית בכפר ולכתוב על המתרחש".
השנה היא שנת בחירות ברשויות המקומיות וגם האופוזיציה של השייח מוראד תרמה משלה לשיח ברשת שהחל להתלהט. "הפוליטיקאים חגגו על זה", אמר עמאש, "תקפו אותי כראש מועצה, כאילו שאני ידעתי והעלמתי את זה מהציבור, וזה לא נכון. היו גם מי שכבר החלו להסית נגד כוחות הצבא".
לא מדובר בהתנהלות רגילה לצה"ל. כשביישובים יהודים שבהם או בסמיכות להם הצבא מתאמן הוא מודיע על התרגילים לתקשורת ואף ישירות לציבור. אלא שבמקרה הזה לא הייתה התרעה כזו מראש. נהגים שחלפו בכביש 2 גם הם הופתעו מהנוכחות הצבאית הקרבית בכפר. יצוין גם כי לא מדובר בתרגיל הגנתי. כאמור, גם פיקוד העורף לא היה מעורב ועולה שאף לא ידע על קיומו של התרגיל, שהיה בעל מתווה התקפי. בכפר יש מי שמוצאים בכך טעם לפגם. גורם צבאי ביקש לציין כי "הכלים שהיו ביישוב הם האמרים 'מחופשים' כלומר כאלה שמדמים כלים משוריינים". אבל בג'סר א-זרקא אומרים כי כך או כך, "הופכים אותנו למדמי אויב".
תושב הכפר, נהג ההסעות מוחמד עמאש, כועס. "לא אמרו מה יהיה, לא אמרו מה היה. לפחות שיודיעו לאנשים. זה לא סרט, אתה רואה תותחים. מול הילדים. אני אף פעם לא ראיתי דבר כזה". לדבריו, "זה נותן הרגשה שאתה גר בעזה או בגדה. אמרו שעברו גם בקיסריה אבל שם רק עברו. פה בכפר עשו אימון. הם נכנסו לסמטאות. למה דווקא אצלנו? בגלל שהתשתיות של הכפר שלנו נראות כמו שהן נראות? אז אולי כדאי שג'סר א-זרקא יישאר במצב שלו, זה טוב לאימונים של הצבא. זה מה שעובר לך בראש". הוא הוסיף ונאנח: "האמת היא שזה כואב לנו. איך רואים אותנו. זה לא משהו טוב וחיובי שאנחנו במצב כזה. גם כשמצלמים פה סרטים".
הכפר אכן "כיכב" כך בשנים האחרונות בכמה סרטים. "בקבוק בים של עזה" (2012), למשל, קופרודוקציה קנדית-ישראלית בבימויו של הבמאי היהודי-צרפתי, טרי בנישתי בו צולם החלק העזתי של הסרט בכפר ג'סר א-זרקא. הכפר הפך בן לילה לזירה לבנונית, לצורך צילומי הסרט "להישאר בחיים" (2013, במקור "זייתון") של ערן ריקליס, שיתוף פעולה ישראלי-בריטי. מחסום לבנוני הופיע על הכביש לחוף של הכפר, בדרכי העפר נעו מכוניות חבוטות נושאות לוחיות לבנוניות שחורות, ואוטובוס תלמידים נוצרים מרונים שנפגע ממטען עלה באש. כמה מתושבי הכפר התפרנסו לכמה ימים ישירות או בעקיפין מההפקות האלה, אבל אלה גם עוררו מחלוקת בכפר לגבי הפגיעה בתדמית.
סמי אלעלי, חבר המועצה המקומית ג'סר א-זרקא ויו"ר הוועד העממי בכפר אמר כי "כניסת כוחות צבאיים ליישובים ערבים בהפגנתיות ללא כל תיאום עם הגורמים ברשויות המקומיות ומבלי ליידע את התושבים והציבור הרחב תוך סיכון חייהם, מעוררת זיכרונות טרגיים מאסון הנכבה בשנת 1948". לדבריו, "תחושות דאגה וחשש שררו בכפר. חלק מהילדים והנשים נכנסו לפאניקה. התושבים תהו מהי סיבת כניסת הצבא לכפרים באור יום, ושאלו את עצמם אם זוהי כוננות למלחמה שבפתח, או שהממשלה החליטה לנהל את ענייני הכפר העני ביותר והחי במצור באמצעות ממשל צבאי". לדבריו, "סצנה של גדוד צבאי פולש לשכונת עוני החייה במצור נחרטה בזיכרון שלנו והייתה כמו זריית מלח על פצע היסטורי שעוד לא נרפא".
מאוחר יותר התברר שהתרגיל הצה"לי חנה ללילה גם בכפר הסמוך פרדיס, ועבר גם בסמיכות לכפר עין חוד שבתחום המועצה האזורית חוף הכרמל. בכל הישובים האלה התושבים הופתעו למראה הכוחות.
חבר הכנסת ג'מעה אזברגה מהרשימה המשותפת הזדרז כבר להגיש לשר הביטחון שאילתא בנושא. "לאור הישנות התופעה ותלונות רבות, מהו הנוהל לקיום אימונים באזורים מאוכלסים?", תהה, והוסיף: "למה לא נמסרה כל הודעה על האימונים לרשויות המקומיות?". אלא שתחקיר וואלה!NEWS מעלה כי למרות טענותיו של ח"כ אזברגה, צה"ל שאמנם לא פרסם הודעה לציבור כמקובל בישובים יהודיים, בכל זאת הודיע ותיאם עם האחראים לביטחון בכל שלושת הישובים המדוברים. אבל, בניגוד לעין חוד ופרדיס, במקרה של ג'סר א-זרקא, ראש המועצה לא ידע על התרגיל, ככל הנראה בשל שיקול הדעת של קב"ט המועצה שבדיעבד מצר על כך.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "התרגיל החטיבתי של חטיבת המילואים קרייתי בוצע במטרה להכשיר את חיילי המילואים להתמודדות עם אתגרים שונים. לפני התרגיל נמסרה הודעה לקצין הביטחון של הכפר ג'סר א זרקא בדומה לכלל הרשויות שבתחומן התקיים. כל זאת על פי נהלי התיאום אשר נוקט צה"ל בתרגילים מסוג זה. בנוסף, יש להדגיש כי בתחום הכפר לא הופעלה תחמושת או פירוטכניקה אלא בוצעה תנועת כוחות בלבד כפי שהוגדר מראש בתוואי התרגיל אל מול הרשות המקומית. אנו רואים חשיבות רבה בקיום אימונים ברמה גבוהה לחיילי המילואים לצד שמירה על קשר הדוק עם תושבי הצפון".
