תיאוריה מופרכת למדי טוענת שהשינוי האבולוציוני שעבר האדם הקדום מההומו ארקטוס לאדם הנאנדרטלי קשורה לאכילת פטריות פסילוסיבין "קסומות" ומין קבוצתי - ועדויות חדשות רק מחזקות את הרעיון הפסיכי הזה.
האחראי לתיאוריה הביזארית, הנקראת "תיאוריית הקוף המסטול", הוא הביולוג והסופר טרנס מק'קנה, שבספרו "מזון האלים" משנת 1992, חשף מה הוביל לדעתו לשינוי האבולוציוני האחרון בדרך לאדם הנבון המודרני. לפני 40 עד 50 אלף שנה, נאלצו ההומינידיים באפריקה לנטוש את אורח חייהם לאור התייבשותה של היבשת. כשנאלצו לחפש אחר מקורות מזון חדשים, הם עקבו אחר עדרי בקר וניזונו מהצואה שלהם, שם הם מצאו חרקים וגם "פטריות קסם". השינוי התזונתי שיפר אצל ההומינידיים המוקדמים את חדות הראייה (לפסילוסיבין יש השפעות חיוביות על הראייה - וזה מוכח מדעית) - וזה סייע להם להפוך לציידים ושורדים טובים יותר.
מלבד זאת, הפטריות עוררו אצל האדם הקדום את היצר המיני - וזה דחף אותם לקיים הרבה יותר יחסי מין ולהביא לעולם יותר צאצאים. מינונים גבוהים של הפטריות מסוגלות, לדבריו של מק'קנה, "למוטט גבולות", מה שהוביל את החבר'ה לקיום מין קבוצתי - ועם זה לערבוב של גנים ולמגוון גנטי גדול יותר.
מק'קנה טען גם שהפטריות עוררו את האדם הקדום לפתח מיומנויות שפה וקול שפעלו לניקוי המוח וסייעו למוטציה שלו, סייעו למוסס אגו בבני אדם לפני שזה גדל ל"ממדים הרסניים", וגרמו להם לעבור חוויות דתיות ראשונות המהוות בסיס להקמתם של כל הדתות המוכרות כיום.
הוא גם טען שהפירות המקראיים של עץ הדעת היו למעשה פטריות פסיכדליות. הוא כתב בספרו: "במאה ה-19 אנשים היו צריכים להתמודד עם הרעיון שהגענו מהקוף. עכשיו אנחנו צריכים להשלים עם העובדה שהקופים האלה היו מסטולים".
רבים בקהילה המדעית מתחו ביקורת על עבודתו של מק'קנה, בעיקר כי אין ראיות לחלק ניכר מטענותיו. אולם, מתברר שלאחרונה חלה עליה בכמות העדויות על חייהם של ההומינידיים המוקדמים, התומכים בחלק מהרעיונות המופרכים של מק'קנה.
לדוגמא, נמצא שאנשי תקופת האבן נהגו לאכול פטריות: אנתרופולוגים גרמניים גילו נבגי פטריות על שיניים של אישה פרהיסטורית שחיה לפני כ-18,700 שנה. לפני כשלוש שנים האנתרופולוג והפרופסור הספרדי גיורה דוס פרסם מאמר המתאר את השימוש בצמחי הזיה ע"י בני אדם מוקדמים. בנוסף, ציורי מערות שדמו לפטריות פיסלוסייב קובנסיס נמצאו בהרי האלפים ובקואנקה, ספרד.
